פרמקלצ'ר
פרמקלצ'ר (מאנגלית: Permaculture; הלחם: Permanent Agriculture) או תַּרְבּוּת עֵדֶן[1] היא גישה חקלאית, שיטת תכנון סביבתי ופילוסופיה צרכנית המבוססת על תחזוקה של מערכות יצרניות בנות-קיימא הפועלות באמצעות משאבים זמינים בסביבה הטבעית המיידית. ההגדרה הרשמית הראשונה שתועדה היא "תכנון מודע של נוף (Landscape) המחקה את הדפוסים ויחסי הגומלין המצויים בטבע על מנת להשיג שפע של מזון, סיבים ואנרגיה לאספקת הצרכים המקומיים. אנשים, המבנים שלהם והדרכים שבהם הם מארגנים את עצמם הם מרכזיים בפרמקלצ'ר"[2]. חוקי היסוד של שיטת הפרמקלצ'ר הם הגנה על כדור הארץ ושמירה על זכותם של כל היצורים החיים בהווה ובעתיד להשתמש במשאבי הטבע.
עקרונות אתיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנם שלושה עקרונות אתיים מנחים לשיטת הפרמקלצ'ר:
- דאגה לאדמה: מניעת זיהום והפרעה באזורי בר בלתי נגועים ושיקום עדין של מערכות אקולוגיות שנפגעו.
- דאגה לבני האדם: מתן גישה לכל בני האדם למשאבים הבסיסיים הדרושים להם: מים נקיים, אוויר נקי, מזון ללא רעלים, מחסה ומידע רלוונטי.
- חלוקה הוגנת במשאבים: הגבלת ריכוז משאבים בידי מיעוט, חלוקת העודפים בצורה הוגנת והקצאת משאבים לטובת פרויקטים סביבתיים[3].
עקרונות מעשיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גישת הפרמקלצ'ר משתמשת בתבניות טבעיות, בשיטות עתיקות שנמצאו יעילות, במשאבים מקומיים ובעקרונות פיזיקליים כדי לתכנן וליצור מערכות מגוונות, יצרניות ויעילות מבחינה אנרגטית ומבחינת משאבים זמינים. לדוגמה, מערכת השקיה המבוססת על תבנית הסתעפות (בדומה לעץ או לריאות), עשויה מאבן מקומית ומשקה באמצעות כוח הכבידה.
הדגש בתכנון הוא על יצירת הקשרים חיוניים בין המרכיבים השונים במערכת ויצירת שיתוף פעולה בין המרכיבים השונים: במערכת אקולוגית מבוססת - כדוגמת יער ראשוני או שונית אלמוגים - ישנם הקשרים רבים בין המרכיבים: מארג המזון, מיקום, שעות פעילות של בעלי חיים וכו'. הקשרים אלו חיוניים ביצירת מערכת אקולוגית יציבה והפרמקלצ'ר תנסה לחקות יציבות זו בתכנון לטובת מערכות החיים האנושיות.
לדוגמה, ערימת קומפוסט מקיימת קשר ברור עם אנשים, על ידי צריכת הפסולת האורגנית שלהם, ועם הגינה, על ידי יצירת דשן, אך מיקום של ערימת הקומפוסט מתחת לעץ פרי נשיר תאפשר צל בקיץ על הערמה ולכן הפחתת אידוי המים, ותוספת הגונה של חומר אורגני בשלכת, העץ גם יהנה מחומרי ההזנה המחלחלים מן הערימה לבית השרשים וייתן יבול גבוה יותר.
דגש נוסף הוא יצירת מערכות רבגוניות, בדומה למערכות אקולוגיות בטבע, ויצירת מערכות חקלאיות מעורבות ואינטנסיביות (פוליקולטורה); זאת בניגוד לחדגוניות של החקלאות התעשייתית (מונוקולטורה) אשר מובילה לצורך מתמשך בכימיקלים כדי להחזיק רמת ייצור נאותה וגורמת סחף ואובדן אדמות. לדוגמה, בוסתן המשלב עצי פרי מזנים שונים מראה עמידות גבוהה למחלות ומניב כל השנה מגוון פירות לפי העונה. דוגמה נוספת היא השימוש הנוצר מתחת לעצים נשירים ומטפסים וכן גידולי צל או פטריות מתחת לחופת עצי הבוסתן.
שיטת הפרמקלצ'ר שואפת להקטין את טביעת הרגל האקולוגית של בני האדם, להשתמש במשאבים מקומיים ובמשאבים מתחדשים ולפתח כלכלות מקומיות יציבות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקראת סוף שנות ה-70, שני אקולוגים אוסטרליים, ביל מוליסון ודייוויד הולמגרן, פיתחו רעיונות לגבי חקלאות על בסיס מקיים, דהיינו שאינה מדלדלת את המשאבים הדרושים לה, בעקבות דאגתם משימוש הולך ונרחב בכימיקלים המזהמים את המים והאדמה ומפרים את האיזון האקולוגי. מוליסון סיפר כי בשלהי שנות ה-70, בעקבות הדו"ח "גבולות לצמיחה", ממשלות וכלכלנים היו חרדים מהרעיון של שיא תפוקת המשאבים, אך מאחר שלא היו בנמצא שום רעיונות ארוכי טווח להתמודדות עם המשבר, ביל הבין כי עליו להכשיר "צבא" של אנשי פרמקלצ'ר שיצאו ללמוד את הרעיונות אודות מערכות בנות קיימא לייצור מזון[4]. ספרם הראשון (והמשותף היחיד) permaculture one התפרסם ב-1978[2].
לאחר מספר שנים של עיסוק מעמיק בשיטה ותכנון של אתרים רבים, שכללו ופיתחו מוליסון והולמגרן את השיטה והרחיבו את היריעה לכדי תכנון הוליסטי של מערכות, וכללו תכנון של בתים, עסקים, כלכלות, תכנון חברתי ועוד. ב-1979 מוליסון מלמד את קורס הפרמקלצ'ר הראשון,
כיום הקורס נלמד ברוב מדינות העולם וקהילות רבות, פרויקטים ובתי ספר נפתחו ועודם נפתחים.
פרמקלצ'ר בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקורס הראשון בישראל נערך בשנות ה-90 בקיבוץ גזר. המורים הראשונים בארץ הם מייק קפלן וטליה שניידר, שהיו היחידים שלימדו במשך עשר השנים הראשונות. השפה המיוחדת של שיטת הפרמקלצ'ר קיבלה גרסה עברית בספר 'גן עדן בפתח הבית' והיא משמשת היום אלפי אנשים בישראל.
בישראל קיימת קהילת פרמקלצ'ר בקיבוצים צבעון וחוקוק שבגליל העליון, ומשקים ברחבי הארץ בהם ניתן ללמוד, לעבוד ולהתנדב.
צמחי פרמקלצ'ר
[עריכת קוד מקור | עריכה]השם "צמחי פרמקלצ'ר" ניתן לצמחים בעלי שימושים רבים. הגישה גורסת כי יש "להשתמש בצמח רק אם יש לו לפחות שלושה שימושים" דוגמאות לשימוש: מניב מאכל לאדם (פרי, עלה וכו'), ניתן להפיק חומרי בניין (מהגזע, ענפים, עלים), קשירת חנקן (רוב משפחת הקיטניות והקזוארינה) צמח מקומי (תמיכה בבעלי חיים מקומיים), צמחי מרעה, (לבקר, צאן, עופות ודבורים). צל, יופי, קיבוע פחמן וייצור חמצן, המבוצעים על ידי כל צמח, הם שימושים נוספים.
בגינת פרמקלצ'ר יהיו צמחים רב שנתיים וצמחים שמזריעים את עצמם.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מזון בר-קיימה
- קיימות
- ישמעאל (ספר)
- ביומימטיקה
- גינון יערות
- גינה קהילתית
- חקלאות עירונית
- חקלאות בת קיימא
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספרי פרמקלצ'ר בעברית, כולם בהוצאת יער, מאת טליה שניידר 'גן עדן בפתח הבית', 'חוג טבע', 'יש תורה בסביבה' ואחרים
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרמקלצ'ר ישראל
- הערך "פרמקלצ'ר", באתר אקו-ויקי
- חוברת פרמקלצ'ר למתחילים בהוצאת "סלון מזל"
- אודי נתן, "העולם שאנחנו מחשיבים כמודרני הוא רק השלב הראשון", באתר גלובס, 29 באוגוסט 2004
- יהונתן תפוחי, פרמקלצ'ר: אקולוגיה בחצר הבית, באתר nrg, 7 באפריל 2009
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סיכום ישיבת האקדמיה ללשון העברית בא' בכסלו תשע"ד, 4 בנובמבר 2013
- ^ 1 2 Mollison, Bill; Holmgren, David, Permaculture One, Australia: Transworld Publishers, 1978, ISBN 978-0-552-98060-9
- ^ Permaculture Ethics - Earth Care • People Care • Fair Share, 2013-01-11 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Grayson Russ, Steve Payne, A short and incomplete history of permaculture, PacificEdge, 26/7/2007
