פריסקייל סמיקונדקטור
 | |
 | |
| פסל "פרוסת הסיליקון הכסופה" שהיה ממוקם בחזית אתר הרצליה | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ציבורית |
| מוטו | Making the world a smarter place |
| תקופת הפעילות | 2004 – דצמבר 7, 2015 |
| חברת אם |
NXP סמיקונדקטורס  |
| מיקום המטה |
אוסטין |
| משרד ראשי | אוסטין, טקסס, ארצות הברית |
| ענפי תעשייה | מיקרו-מעבדים |
| מוצרים עיקריים |
מוליך למחצה |
| הכנסות |
 4.634 מיליארד דולר (2014) |
| רווח תפעולי |
765 מיליון דולר (2014) |
| מנכ"ל | Gregg Lowe |
| עובדים | 17,300 (2013) |
| freescale.com | |
  | |
פריסקייל סמיקונדקטור (באנגלית: Freescale Semiconductor) הייתה חברה אמריקאית שעסקה בתכנון וייצור של רכיבים אלקטרוניים. המטה הראשי של החברה היה ממוקם באוסטין, טקסס.
החברה הוקמה בשנת 2004 כאשר הופרדה ממוטורולה על בסיס חטיבת הרכיבים האלקטרוניים שלה[1]. בין מנהלי החברה בשנים הראשונות הייתה פאדמסרי ווריור. בסוף 2015 החברה התמזגה עם NXP סמיקונדקטורס וחדלה להתקיים תחת השם "פריסקייל"[2].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חברת מוטורולה הייתה חלוצה בפיתוח רכיבי אלקטרוניקה במצב מוצק (אנ') עבור מכשירי קשר ורדיו החל משנות ה-40 של המאה ה-20. ב-1955 הקימה החברה מפעל ראשון לטרנזיסטורים.
באמצע שנות ה-60 של המאה ה-20, חטיבת המוליכים למחצה של מוטורולה, בניהולו של לסטר הוגאן, כבר הייתה בעלת פעילות משמעותית. הטרנזיסטורים והמעגלים המשולבים של מוטורולה שימשו עבור מוצרי התקשורת, הצבא הרכב והאלקטרוניקה הביתית שלה, והם נמכרו גם לחברות אחרות. בשנת 1968, רוברט נויס עזב את פיירצ'יילד סמיקונדקטור כדי לייסד את אינטל, ופיירצ'יילד מצידה מינתה את לסטר הוגאן כמנכ"ל החדש. שמונה עובדים נוספים של מוטורולה עברו אתו, הם נודעו בתור "הגיבורים של הוגאן". הכאוס שנוצר היה בכל זאת קצר מועד, והחברה המשיכה לצמוח במהלך תקופה זו. בשנת 1973 המכירות השנתיות של חטיבת מוצרי המוליכים למחצה (SPD) הגיעו ל-419 מיליון דולר והיא הייתה למעשה חברת המוליכים למחצה השנייה בגודלה בעולם אחרי טקסס אינסטרומנטס[3].
כניסה לתחום המיקרו-מעבדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 היה ברור שרוב החברות הגדולות בתחום המוליכים למחצה, כולל "פיירצ'יילד" ו"אינטל" הצעירה עדיין, מתכננות להשיק מיקרו-מעבדים. אינטל החלה לפתח את הרעיון הראשוני של מה שיהפוך למעבד אינטל 4004, ובנסיעות המכירה שלהם ביקרו ב-Victor Comptometer בשיקגו בחיפוש אחר לקוחות פוטנציאליים. חברה זו השיקה את המחשבון האלקטרוני הראשון בעולם שעשה שימוש במעגלים משולבים, ה-Victor 3900. ובשנת 1971 החליטה מוטורולה גם להיכנס לעסקי המחשבונים. יחד עם חברת אוליבטי החלה בפיתוח מיקרו-מעבד שבו שתי החברות תכננו להשתמש בסדרה של מחשבונים הניתנים לתכנות. מוטורולה הסכימה להשלים את העיצוב ולייצר אותו בקו הייצור של שבבי ה-PMOS שלה במפעל בפיניקס.
בעוד שהעיצוב הושלם בסופו של דבר בהצלחה, התברר שהמפעל של מוטורולה לא מסוגל לייצר את השבבים. בקו הייצור התגלו מספר כשלים נוספים; הוא לא היה מסוגל לייצר התקני זיכרון תחרותיים ועיצובים אחרים. כדי להציל את החוזה, מוטורולה העניקה רישיון לעיצוב למתחרה שלה, Mostek (אנ'), אך דרשה שהיא תמכור את המעבד בעצמה רק ללקוחות מחוץ לשוק המחשבונים. לאחר מכן מוסטק השיקה את המעבד Mostek 5065. עם זאת לקוחות המשיכו לפנות לחברה עם דרישה לרכיבי מיקרו-מעבדים. בתחילת 1972, מחלקת השיווק של מוטורולה כתבה דו"ח לפיו הדרישה בשוק היא רק ל-18,000 יחידות במשך חמש שנים והפעילות בתחום הוקפא. אך לאחר שהתקבלה הזמנה פוטנציאלית של 200,000 יחידות מחברת National Data Corporation, החלה החברה בפיתוח המעבד מוטורולה 6800.
ספק מוביל של מעבדי מחשבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
המוטורולה 6800 והאינטל 8080 תוכננו בו-זמנית והיו דומים בתפקודם. ארכיטקטורת ה-6800 הייתה עיצוב LSI תואם TTL שעוצב על פי דגם המעבד PDP-11 של חברת DEC. ל-6800 היה אפיק נתונים דו-כיווני של 8 סיביות, אפיק כתובת של 16 סיביות שיכול לתת מענה ל-64 KB של זיכרון, והגיע באריזת DIP של 40 פינים. ל-6800 היו שני אקומולטורים של 8 סיביות, אוגר אינדקס של 16 סיביות ומצביע מחסנית של 16 סיביות. מצב הפנייה הישירה, הידוע לרוב כעמוד האפס במעבדים אחרים, אפשר גישה מהירה ל-256 הבתים הראשונים של הזיכרון. התקני I/O טופלו כזיכרון כך שלא היו הוראות I/O מיוחדות. כאשר ה-6800 אופס, הוא טען את מונה התוכנית מהכתובת הגבוהה ביותר והחל בביצוע במיקום הזיכרון המאוחסן שם. המוטורולה 6800 היה אמור לשמש את המחשב פורץ הדרך Altair 8800, אך הוא לא היה מוכן בזמן והאינטל 8080 נבחר במקומו. עם זאת לאחר שהושק ב-1974 הוא שימש למחשבים אחרים מסדרת Altair.
המעבד הבא שפיתחה החברה, המוטורולה 68000, שהושק ב-1979, זכה להצלחה רבה. עם השקתו שימש תחילה למערכות עתירות ביצועים במחיר גבוה, כולל מיני-מחשבים מרובי משתמשים; תחנות עבודה למשתמש יחיד כגון מערכות HP 9000 של היולט פקארד, ה-Sun-1 של סאן מיקרוסיסטמס; מסופים גרפיים כמו VAXstation 100 של דיגיטל ו-IRIS 1000 של סיליקון גרפיקס. בהמשך הפך למעבד הנפוץ במערכות UNIX. באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20, ירידה בעלות הייצור הפכה את ה-68000 לכדאי לשימוש במחשבים אישיים החל מה-Lisa (אנ') והמקינטוש של אפל, ה-ST של אטארי ועד הקומודור אמיגה. בתקופה זו הובילה מוטורולה את השוק העולמי למיקרו-מעבדים, עם נתח שוק של 55%[4].
ב-1991 החלה מוטורולה בפיתוח מעבדי PowerPC (ראשי תיבות של Performance Optimization With Enhanced RISC – Performance Computing), מעבדים בעלי סט פקודות מסוג RISC, ביוזמה משותפת יחד עם החברות אפל ו-IBM[5]. במהלך השנים אפל ו-IBM ייצרו מחשבים עם מעבדים מסוג זה, בנוסף שימש המעבד במגוון רחב של מוצרי חומרה אחרים של יצרנים שונים. כולל: קונסולת משחקים[6], רובר של נאס"א שנחת על המאדים[7], ומחשבי על מסדרת IBM Blue Gene, שהחזק בהם היה מסוגל לבצע 16 טריליארד פעולות בשנייה, בעזרתם של 8,000 מעבדי PowerPC[8]. חלק מפיתוח המעבד ורכיבים עבורו נעשה בישראל, על ידי חברת "מוטורולה סמיקונדקטור ישראל"[9]. בשנות ה-90 של המאה ה-20 החלה החברה להעביר חלק ניכר מהייצור שלה למיקור חוץ, כולל למפעל טאואר סמיקונדקטור בישראל, החל מ-1994[10]. ב-2002 חתמה טאואר עם חברת מוטורולה על הסכם לפיתוח והעברת טכנולוגיית ייצור 0.13 מיקרון[11].
המשבר בחברה והפיצול ממוטורולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2000, למרות שאיבדה את ההובלה בתחום המיקרו-מעבדים למחשבים, מוטורולה סמיקונדקטור הובילה את השוק העולמי בתחום הרכיבים אלקטרוניים למערכות תקשורת, עם היקף מכירות שנתי של יותר מ-4 מיליארד דולר[12]. והמשיכה להוביל בנתח השוק בתחום מעבדי התקשורת עם משפחת מעבדי ה-PowerQUICC, שפותחו כולם במוטרולה סמיקונדקטור ישראל[13]. אך חטיבת אחרות של מוטורולה, בעיקר חטיבת הרשתות וחטיבת פתרונות תקשורת לארגונים גדולים סבלו מירידה חדה במכירות, בעקבות התפוצצות בועת הדוט-קום, והחברה כולה דיווחה על הפסד של 697 מיליון דולר ב-2001[14]. בספטמבר 2003 התפטר מנכ"ל החברה, לאחר שהיא איבדה את מעמדה כיצרנית הטלפונים הסלולריים הגדולה בעולם לנוקיה הפינית[15]. חודש אחר כך הודיעה על תוכנית לבצע ספין-אוף והנפקה של חטיבת המוליכים למחצה בבורסה, כחברה נפרדת[16]. המטרה הייתה לגייס הון נוסף ולהציף ערך לבעלי המניות[17]. במסגרת המהלך ביצעה החברה החדשה, פריסקייל, הנפקה ראשונה לציבור של מניות בבורסת ניו יורק, ביולי 2004, וגייסה כ-1.6 מיליארד דולר[18]. אחר כך חילקה חברת האם מוטורולה את מניות פריסקייל שברשותה לכל מחזיקי המניות שלה כדיבידנד בעין, ביחס של 0.11% ממניות פריסקייל לכל 1% ממניות מוטורולה[19].
פריסקייל כחברה עצמאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]כחברה עצמאית זכתה פריסקייל תחילה להצלחה, עם העלייה בביקוש העולמי לטלפונים סלולריים ולתשתיות תקשורת סלולרית, שוק היעד העיקרי שלה. אם כי 70% מהכנסותיה היו מחברת מוטורולה עצמה[20]. שנתיים לאחר ההנפקה זינקה מניית פריסקייל ב-100%, והיא נסחרה לפי שווי שוק של 12.5 מיליארד דולר. בספטמבר 2006 קיבלה הצעת רכש מקונסורציום של קרנות השקעה פרטיות בהובלת קבוצת "בלקסטון", תמורת 17.6 מיליארד דולר במזומן, גבוה ב-36% ממחירה הממוצע של מניית פריסקייל ב-30 ימי המסחר שקדמו להצעה[21]. זו הייתה הרכישה הממונפת הגדולה ביותר בשוק ההיי-טק העולמי עז אז[22]. אך הקרנות הפרטיות שרכשו את החברה העמיסו על מאזניה חובות של 11 מיליארד דולר, שהיו הכספים שהלוו כדי לרכוש אותה[23]. באותה עת הייתה הראשונה בעולם להשיק שבבי זיכרון מגנטיים מסוג MRAM, המשלבים בין תכונותיהם של מוליכים למחצה לאלה של כונן זיכרון מגנטי[24].
בעקבות המשבר הכלכלי העולמי בסופו של העשור הראשון של המאה ה-21, חברות חומרה רבות ספגו הפסדים ונאלצו לפטר מאות ואלפי מהנדסים ועובדים. במרץ 2009 חברת הדירוג מודיס אף פרסמה אזהרה מפני פשיטת רגל של פריסקייל. החברה נאצלה לסגור מפעלים ומתקני פיתוח, פיטרה אלפי עובדים, וסגרה פעילויות מפסידות[25]. עם התאוששות השווקים, החלה פריסקייל לצמצם את חובותיה באמצעות ארגון מחדש של הלוואות. אך ב-2010 רשמה הפסד נקי בסך 1.05 מיליארד דולר. במאי 2011 שוב הונפקו מניות החברה בבורסה, היא גייסה 783 מיליון דולר ודיווחה כי בכוונתה לנצל את הכנסות ההנפקה לצמצום חובותיה, שעמדו אז על כ-7.5 מיליארד דולר[26].
המיזוג עם NXP
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת מרץ 2015 הוכרז כי אושרה עסקה למיזוג של פריסקייל לתוך NXP סמיקונדקטורס ההולנדית תמורת 11.8 מיליארד דולר. המיזוג הושלם ב-7 בדצמבר של אותה שנה, שבעלי המניות של פריסקייל קיבלו בכ-32% ממניות החברה המאוחדת. המיזוג הביא להקמת יצרנית שבבים בעלת שווי שוק של יותר מ-40 מיליארד דולר, הרביעית בגודלה בעולם בתעשיית הסמיקונדקטור (אחרי אינטל, טקסס אינסטרומנטס וברודקום) ובעלת מכירות משותפות בהיקף של יותר מ-10 מיליארד דולר בשנה[27].
פריסקייל סמיקונדקטור ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוקמה בתור חברת "מוטורולה סמיקונדקטור ישראל", כחברת בת של ״מוטורולה סמיקונדקטור העולמית״ בשנת 1982, כמרכז מחקר ופיתוח לשבבים ומעבדים בהרצליה פיתוח. למנהל החברה בישראל מונה צבי סוחה, שארבע שנים קודם הקים גם את מרכז הפיתוח של חברת נשיונל סמיקונדקטור בישראל[28]. המרכז החל לפעול עם כ-20 עובדים, גדל במהירות והיה למרכז הפיתוח הגדול ביותר של החברה לרכיבים אלקטרוניים מחוץ לארצות הברית[29].
בין המוצרים שפותחו בישראל היה מעבד אותות ספרתי Motorola 56000 ששימש במחשבים של חברת NeXT שהקים סטיב ג'ובס[30], סדרת ההמשך של ה-56000 שבבי ה-Motorola 96000 עבור מוצרי אלקטרוניקה ביתית[31], המיקרו-בקר MC68302 (אנ') ששימש לתקשורת מחשבים[32], ומעבדי תקשורת המיועדים לטלפונים סלולריים ולתשתיות תקשורת סלולרית[33], כולל מעבדים פורצי דרך לתקשורת סלולרית בתקן 3G[34].
בתחילת המאה ה-21 העסיקה "מוטורולה סמיקונדקטור ישראל" כ-550 עובדים[35]. ב-2002 הודיעה על שתי תוכניות להרחבת פעילותה בהרצליה ובעומר בהיקף השקעה של כ-25 מיליון דולר, שחלק מההשקעה הייתה מענק של מרכז ההשקעות במשרד התעשייה והמסחר[36].
"פריסקייל ישראל" הוא השם שניתן לחטיבה ב"מוטורולה סמיקונדקטור", לאחר היפרדותה מהחברה-האם בסוף 2004 במהלך ספין-אוף[37]. עם הקמת פריסקייל סמיקונדקטור ישראל הועמד בראש הסניף הישראלי ישראל קשת שכיהן עד אז (מ-1996) כמנכ"ל מוטורולה סמיקונדקטור[38]. איתו כיהן כמנכ"ל משותף רונן שטייר[39], והחל ממאי 2005 שמואל ברקן, שקיבל אחריות גם על השיווק והמכירות של החברה בטורקיה, יוון ואפריקה[40]. כ"פריסקייל ישראל" גדלה תחילה פעילות החברה והיא העסיקה כמעט 700 עובדים[41]. בין השאר פיתחה את הדור השלישי של מעבדי התקשורת PowerQUICC בטכנולוגיית 90 ננו-מטר, שכללו יישום מבנה של תקשורת אלחוטית בתקן WiMAX[42], ומעבדים עבור מערכות לניהול שיחות וידאו[43].
לאחר פרישתו של ישראל קשת ב-2011, שימש במקומו כנשיא ומנכ"ל פריסקייל סמיקונדקטור ישראל, דודי גלנטי[44], אך הוא עזב את תפקידו לאחר כשנתיים[45]. שמואל ברקן היה המנכ"ל האחרון של החברה בישראל[46].
משברים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות המשבר הכלכלי של 2008–2009 הסניף הישראלי ספג מכה קשה, כאשר מתוך 600 עובדי החברה ב-2008, פוטרו קרוב ל-130 עובדים בכל מחלקות החברה, כ-20 אחוזים מעובדי החברה בארץ והוחלט על סגירה מוחלטת של האתר בעומר[47]. בשנת 2012 נסגרו בחברה מחלקות ופוטרו 150 עובדים נוספים. בעקבות זאת, נותרו בפריסקייל ישראל רק כ-250 עובדים[48][49].
סגירת מרכז הפיתוח בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת שנת 2016, הנהלת החברה החליטה לסגור כליל את מרכז הפיתוח בישראל ובכך לפטר כמעט את כל עובדיה[50]. החלטה זו שמה קץ ל-34 שנות קיומו של האתר החל מתקופת מוטורולה ב-1982[51]. למרות הסמיכות למיזוג החברה עם NXP, סיבת הפיטורין העיקרית הייתה קיצוצי החברה בתחום התקשורת הדיגיטלית שנקלע למשבר, תחום שבו עסק האתר הישראלי[52].
אתרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אתר הרצליה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1992 החלה החברה בהקמת בניין משרדים ייעודי בכניסה להרצליה פיתוח, סמוך למחלף הסירה[53], שהוקם עבורה על ידי חברת מבני תעשייה[54]. המבנה עם פסל "פרוסת הסיליקון הכסופה" שהיה ממוקם בחזית הבניין, שימש את החברה במשך כ-25 שנים עד לסגירת פעילותה בישראל.
אתר עומר
[עריכת קוד מקור | עריכה]האתר בעומר, שפעל בשיתוף עם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הוקם בשנת 1997 בהשקעה של כ-9 מיליון דולר שחלקה היה מענק ממרכז ההשקעות במשרד התעשייה והמסחר. המטרה העיקרית בהקמת שלוחת הפיתוח, הייתה לקרב את מוטורולה סמיקונדקטור ישראל אל מאגר המהנדסים והסטודנטים הלומדים במוסדות ההשכלה הגבוהים בדרום הארץ, עקב המחסור במהנדסים באזור המרכז[55]. האתר העסיק כ-50 עובדים, אך נתקל בקשיים באיתור וגיוס עובדים מנוסים שיעברו לעומר, עקב כך ב-2001 הציעה החברה משכורות גבוהות יותר, תנאי מגורים משופרים והשתתפות בשכר הדירה[56].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פריסקייל סמיקונדקטור (באנגלית)- המטרה: להיות יותר טובים מההודים וזולים מהאמריקאים - מסביר ישראל קשת, מנכ"ל פריסקייל ישראל, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2006
- אורה קורן, מנכ"ל פריסקייל: "כיום ברור שמהנדסים בהודו ובסין אינם מהווים איום מיידי על ישראל", באתר TheMarker, 11 ביולי 2012
- אור הירשאוגה, "משפחת השבבים הזעירה של פריסקייל סוללת דרך לגוף האנושי המחובר", באתר TheMarker, 27 בפברואר 2013
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גרטשן מורגנסון, הניו יורק טיימס, מוטורולה נפרדת מהשבבים - חטיבת השבבים של מוטורולה, שפיגרה בצמיחתה, תיהפך לחברה נפרדת בשם פריסקייל, באתר TheMarker, 6 במאי 2004
- ^ אבי בליזובסקי, NXP ההולנדית רוכשת את פריסקייל בעסקת מיזוג בשווי 40 מיליארד דולר, באתר Chiportal, 2 במרץ 2015
- ^ Babbage, Motorola's Pioneering 8-bit 6800 : Origins and Architecture, The Chip Letter, 11 בדצמבר 2023
- ^ טל שחף, שבבים ישראליים, מעריב, 25 באוגוסט 1987
- ^ גבי בשן, יבמ נוטשת את מדיניות הבדלנות, חדשות, 15 באוגוסט 1991
גבי בשן, שנינו מאותו הכפר - נחתם הסכם בין יבמ לאפל, חדשות, 3 באוקטובר 1991 - ^ מערכת אתר הידען, יבמ מייצרת מחשבי-על עם טכנולוגיה של משחקי מחשב, באתר "הידען", 14 בנובמבר 2003
- ^ מחשב-החלל החדש של נאס"א יתבסס על מעבדי קוד פתוח RISC-V - Techtime - חדשות אלקטרוניקה והייטק, באתר Techtime - חדשות אלקטרוניקה והייטק, 8 בספטמבר 2022
רובר נאס"א על מאדים משתמש במעבד ממחשבי Mac משנת 1998
מערכת אתר הידען, נאס”א תציל את האינטרנט, באתר "הידען", 24 ביוני 2000 - ^ מערכת אתר הידען, IBM מככבת ברשימת 500 מחשבי העל המהירים בעולם, באתר "הידען", 22 ביוני 2004
- ^ שבב של מוטורולה סמיקונדקטור יאיץ העבודה באינטרנט, באתר גלובס, 29 ביולי 1997
- ^ איי אונליין, טאואר סמיקונדקטור הזוכה הראשונה בתואר ""מפעל השנה"" מטעם מוטורולה העולמית, באתר TheMarker, 13 במרץ 2000
- ^ TheMarker digital, טאואר ומוטורולה חתמו על הסכם לפיתוח והעברת טכנולוגיית ייצור ב-0.13 מיקרון, באתר TheMarker, 22 בספטמבר 2002
- ^ ערן גבאי, גרטנר גרופ: מוטורולה - המובילה העולמית בתחום רכיבים אלקטרוניים לתקשורת, באתר TheMarker, 12 באוגוסט 2001
- ^ שירות גלובס, דו"ח גרטנר קובע: מוטורולה סמיקונדקטור - מובילה בנתח שוק מעבדי התקשורת, באתר גלובס, 14 ביולי 2003
- ^ דני חרד, מוטורולה מדווחת על הפסד של 90 מיליון דולר עקב צניחה של 25% בהכנסות ל-7.3 מיליארד דולר, באתר גלובס, 23 בינואר 2002
יהודה שויצר, מוטורולה ממשיכה להפסיד: דיווחה על הפסד של 90 מיליון דולר ברבעון הרביעי, באתר TheMarker, 23 בינואר 2002 - ^ הניו יורק טיימס, התפטר מנכ"ל מוטורולה עקב קשיים מתמשכים בחברה, באתר TheMarker, 21 בספטמבר 2003
- ^ הדס מנור, מוטורולה העולמית תנפיק את יחידת המוליכים למחצה, המעסיקה 550 מהנדסים בישראל, באתר גלובס, 15 באוקטובר 2003
- ^ ליאון איצקר, מוטורולה הורידה את מחיר ההנפקה הראשונה לציבור של חטיבת השבבים פריסקייל, באתר הארץ, 16 ביולי 2004
- ^ דפנה מאור, דומינו'ס, חטיבת השבבים של מוטורולה ו-LG פיליפס יוצאות השבוע להנפקה ראשונה, באתר TheMarker, 12 ביולי 2004}
ליאון איצקר, מוטורולה גייסה כמעט 1.6 מיליארד דולר בהנפקת חטיבת השבבים פריסקייל לאחר שהורידה המחיר ל-13 דולר, באתר TheMarker, 16 ביולי 2004 - ^ תוכנית ההפרדה יוצאת לדרך: פריסקייל נפרדת ממוטורולה, באתר ynet, 2 בדצמבר 2004
- ^ רויטרס, פריסקייל עלולה לאבד את מעמדה כספקית בלעדית של שבבים למוטורולה, באתר TheMarker, 27 במרץ 2006
- ^ שירות רויטרס, פריסקייל תימכר לחברות השקעה פרטיות תמורת 17.6 מיליארד דולר, באתר גלובס, 17 בספטמבר 2006
- ^ דפנה מאור, הרכישה הממונפת הגדולה בעולם ההיי-טק מסתמנת: פריסקייל קיבלה הצעת רכש של 16 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 11 בספטמבר 2006
- ^ שלומי כהן, הבועה הבאה מציצה מעבר לפינה, באתר גלובס, 15 במאי 2008
- ^ הניו יורק טיימס, פריצת דרך ליצרנית השבבים פריסקייל: תשווק שבבי זיכרון מגנטיים - MRAM, באתר TheMarker, 12 ביולי 2006
- ^ פז וייסמן, מנכ"ל עסקי בפריסקייל: "לא יכול להתחייב שלא יהיו פיטורים נוספים", באתר TheMarker, 12 במרץ 2009
- ^ סוכנויות הידיעות, הנפקה מאכזבת לפריסקייל: גייסה 783 מיליון דולר - 25% פחות מהצפוי, באתר TheMarker, 26 במאי 2011
- ^ ענק חדש נולד: הושלם המיזוג בין פריסקייל ו-NXP - Techtime - חדשות אלקטרוניקה והייטק, באתר Techtime - חדשות אלקטרוניקה והייטק, 7 בדצמבר 2015
- ^ מינוי עולמי לישראלי - מנכ"ל חברת"מוטורולה סמיקונדקטור ישראל", צבי סוחה (46), התמנה כסגן נשיא בסקטור המוליכים למחצה של "מוטורולה" העולמית, מעריב, 7 באוקטובר 1986
- ^ יעקב הכהן, "מוטורולה" מכפילה את השקעותיה בישראל, מעריב, 4 בינואר 1984
- ^ טל שחף, התפוח החדש של סטיבן ג'ובס עושה הכל. הוא מנגן יותר טוב מתקליטור, מתקשר מהר יותר ממודם רגיל. וכל זה נעשה בעזרת שבב אחד כחול־לבן, מתוצרת מפעל "מוטורולה סמיקונדקטור" ישראל, מעריב, 7 בפברואר 1989
החברה הישראלית מוטורולה סמיקונדקטור, השלימה פיתוח של מעבד אותות דיגיטלי, המהיר ביותר בעולם, חדשות, 6 ביולי 1987 - ^ טל שחף, הצ'יפ הישראלי, מעריב, 15 במאי 1990
- ^ טל שחף, מוטורולה הכריזה אתמול על שבב אלקטרוני מהפכני בקנה מידה עולמי, מעריב, 21 בספטמבר 1989
- ^ TheMarker digital, מוטורולה סמיקונדקטור ישראל פיתחה שבב לטכנולוגיית ה-CDMA, באתר TheMarker, 24 ביולי 2001
- ^ איי אונליין, מוטורולה ישראל מכריזה על רכיב חדש לפלטפורמה 3G בתקשורת סלולארית, באתר TheMarker, 20 ביוני 2000
מאת אפי לנדאו, מוטורולה ישראל הכריזה על פלטפורמה חדשה לדור השלישי של הסלולר, באתר גלובס, 22 ביוני 2000 - ^ TheMarker digital, מוטורולה סמיקונדקטור תגייס בתקופה הקרובה 40 עובדים חדשים, באתר TheMarker, 30 באפריל 2002
- ^ ספיר פרץ, התמ"ס אישר למוטורולה סמיקונדקטור שתי תוכניות השקעה בהיקף של כ-25 מיליון דולר, באתר גלובס, 30 בדצמבר 2002
- ^ תוכנית ההפרדה יוצאת לדרך: פריסקייל נפרדת ממוטורולה, באתר ynet, 2 בדצמבר 2004
- ^ "לאפשר לאנשים לפרוח" - ישראל קשת, מנכ"ל פריסקייל ישראל, באתר TheMarker, 20 ביוני 2005
- ^ עינב בן יהודה, רונן שטייר - מנכ"ל פריסקייל ישראל - מונה למנהל פעילות RF בפריסקייל העולמית, באתר TheMarker, 16 במרץ 2005
- ^ TheMarker digital, שמואל ברקן, המנכ"ל המשותף של Freescale ישראל, מקבל אחריות על השיווק והמכירות גם בטורקיה, יוון ואפריקה, באתר TheMarker, 23 במאי 2005
TheMarker digital, שמואל ברקן מונה למנכ"ל מוטורולה ישראל מוליכים למחצה, באתר TheMarker, 5 באפריל 2001 - ^ עינב בן יהודה, פריסקייל ישראל מעוניינת לגייס 50 מהנדסי חומרה ותוכנה, באתר TheMarker, 15 במאי 2006
- ^ TheMarker digital, אלווריון תשלב שבבי תקשורת של פריסקייל בתחנות הבסיס שלה, באתר TheMarker, 20 בספטמבר 2005
- ^ גיא גרימלנד, השבב הישראלי של פריסקייל שובץ במערכת שיחות וידאו של חברת רדויז'ן, באתר TheMarker, 27 במאי 2010
- ^ מערכת אנשים ומחשבים, ישראל קשת, נשיא ומנכ"ל פריסקייל ישראל, פורש מתפקידו; יוחלף על ידי דודי גלנטי, באתר "אנשים ומחשבים", 9 בינואר 2011
- ^ ענבל אורפז, נשיא ומנכ"ל פריסקייל ישראל עוזב את תפקידו, באתר TheMarker, 31 בינואר 2013
- ^ אלירן רובין, שמואל ברקן פורש מתפקיד מנכ"ל פריסקייל-NXP, באתר TheMarker, 9 בפברואר 2016
- ^ פז וייסמן, ברקן: "אני לא יכול להתחייב שלא יהיו פיטורים נוספים", באתר TheMarker, 11 במרץ 2009
- ^ אור הירשאוגה, ענבל אורפז, פיטורים נרחבים בפריסקייל ישראל: כ-120 מעובדי החברה יפוטרו, באתר TheMarker, 28 באוקטובר 2012
שמוליק שלח, פריסקייל מפטרת 100–200 עובדים בישראל, באתר גלובס, 28 באוקטובר 2012 - ^ מה באמת קורה בפריסקייל ישראל?, אתר צ'יפורטל
- ^ ענבל אורפז, חברת השבבים פריסקייל סוגרת את מרכז הפיתוח בישראל - ומפטרת 150 עובדים, באתר TheMarker, 3 בינואר 2016
טלי ציפורי, 2016 החלה ברגל שמאל לעובדי NXP ישראל: 150-200 איש יפוטרו, באתר גלובס, 3 בינואר 2016 - ^ יואש רווה, פריסקייל ישראל –הסוף!, אתר Chiportal
- ^ טלי ציפורי, סגן נשיא NXP העולמית מסביר למה פוטרו 200 עובדים בישראל, באתר גלובס, 2 בפברואר 2016
- ^ רונית מורגנשטרן, אבן פינה לבית מוטורולה, חדשות, 7 בספטמבר 1992
- ^ אריק מירובסקי, פריסקייל תשלם 17 דולר למ"ר למבני תעשייה באזור התעשייה בהרצליה פיתוח, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2007
- ^ מאת אורנה רביב, מוטורולה סמיקונדקטור ישראל תקים מפעל בדרום בהשקעה של כ-9 מיליון דולר, באתר גלובס, 27 בפברואר 1997
- ^ עינב בן יהודה, מוטורולה סמיקונדקטור ישראל מציעה תנאים מיוחדים למועמדים שיעברו לשלוחתה בעומר, באתר TheMarker, 31 ביולי 2001