פרימוורה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | סנדרו בוטיצ'לי |
| תאריך יצירה | 1482 |
| טכניקה וחומרים | טמפרה על לוח עץ |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
|
| גובה |
|
| נתונים על היצירה | |
| זרם אמנותי |
רנסאנס מוקדם  |
| מספר יצירה |
8360 (גלריית אופיצי) |
| מיקום | גלריית אופיצי, פירנצה |
  | |
"פרימוורה" (באיטלקית: Primavera - אביב) הוא ציור מאת סנדרו בוטיצ'לי, צייר איטלקי בן תקופת הרנסאנס. הציור, אשר נוצר בשנת 1482, מתאר סצנה מיתולוגית המתארת, על פי הפרשנות הרווחת, את לידת האביב. הציור מוצג בגלריית אופיצי בפירנצה.
ההיסטוריה של הציור
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1551 ציין ג'ורג'ו וזארי בספרו "חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים הדגולים ביותר" כי ציור מאת בוטיצ'לי, המתאר את בוא האביב, היה תלוי בווילה די קסטלו, אחוזה אשר נרכשה בשנת 1477 בידי בני משפחת מדיצ'י. ציור זה הוזמן עבור לורנצו דה מדיצ'י, אשר היה באותה עת בן 14. במשך זמן רב נטען כי ציור ה"פרימוורה" הוא ציור זה. אולם, על פי רשימת מלאי, שהתגלתה בשנת 1975 ייתכן אין יחוס זה מדויק. הרשימה, המתוארכת לשנת 1499, מפרטת את חפציהם של לורנצו ושל אחיו ג'ובאני. על פיה ציור זה עיטר את הארמון של משפחת מדיצ'י בפירנצה והוצג בכניסה לחדריו של לורנצו די פיירפרנצ'סקו דה מדיצ'י (Lorenzo di Pierfrancesco de' Medici).
ציורים בפורמט גדול, כמו הציור ה"פרימוורה", היו מקובלים בבתי המעמד השליט של פירנצה. הציור מבטא גם את העניין של אנשי הרנסאנס האיטלקי במיתולוגיה יוונית ורומית.
ב-23 ביולי 2022, קבוצת צעירים אקטיביסטים הדביקו את ידיהם על הציור, כאות מחאה להתחממות הגלובלית.[1][2]
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]הציור מתאר קבוצה של דמויות אלים הנמצאות בגן. במרכז הציור ניצבת ונוס, אלת האהבה. ונוס מתוארת בשמלה כחולה, עליה מונח צעיף או בד אדום. תיאור זה מאזכר את האיקונוגרפיה של תיאורי מרים, אם ישו באמנות הנוצרית. דבר זה מועצם על ידי דגם עיטורי שיוצרים השיחים והעצים מאחוריה, היוצר מעין הילה. ונוס ניצבת במישור אחורי מעט לעומת שאר הדמויות. מעליה מופיע קופידון, המתואר כילד שמנמן ("פוטי"), המכוון את אחד מחיציו המוזהבים אל עבר שלוש דמויות של נשים. אלו הן שלוש החאריטות - אַגְלָאיָה (Aglaia, "זוהר"), אוּפְרוסִינֵה (Euphrosyne, "שמחה"), ותאליה (Thalia, "עליזות"), הידועות גם בשמן הרומי כ"גראציות". החאריטות לבושות בגד שקוף והן אוחזות זו בידה של זו ומבצעות ריקוד ה-"רונדל". לדמות הימנית צייר בוטיצ'לי את פניה של קתרין ספורצה (Caterina Sforza), בת למשפחת אצולה מן העיר מילאנו.[3]
הגן של ונוס נשמר על ידי מרקוריוס (מרקורי). הוא מופיע בצידו השמאלי של הציור, לבוש בבגד אדום ועליו דגם עיטורי של מעין להבות, הוא לובש קסדה, נעול בסנדלים מכונפים ועל מותנו מונחת חרב הקשורה אל גופו. מרקוריוס עומד בתנוחת קונטרה פוסטו. הוא שולח את ידו למעלה ומצביע לעבר השמיים, ואילו ידו האחרת מונחת על מותנו. מימין מופיע זפירוס (Zephyr), המייצג האנשה של הרוח המערבית. הוא מגיח מרחף מבין העצים ונושף ודוחף אל הגן את כלוריס (Chloris), נימפה שמפיה יוצא ענף פרחים. כלוריס מקושרת בדרך כלל לפלורה, אלת האביב. כאן היא מתוארת כצועדת מאחוריה. פלורה מתוארת כמפזרת פרחים מתוך שמלתה ועל ראשה וצווארה גרלנדות.
פרשנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לציור ניתנו במשך השנים כמה פרשנויות. אחת מהן רואה בציור משל פוליטי בן התקופה. "האהבה", לפי פרשנות זו, מייצגת את רומא, שלוש הגראציות הן פיזה, נאפולי וג'נובה; מרס מייצג את העיר מילאנו, פלורה את פירנצה, ואילו כלוריס וזפירוס מייצגים את ונציה ובולצנו, או את ארצו ופורלי.
מקור אפשרי נוסף לאיקונוגרפיה של הציור מצאו חוקרים ביצירתו של המשורר הרומי אובידיוס "פסטיבלים" (Fasti). ביצירה, המתארת את לוח השנה הרומי, מופיעה סצנה המתרחשת בחודש מאי, ובה מספרת פלורה כי היא הייתה בעבר הנימפה כלוריס, ונשפה מפיה פרחים. זפירוס, המאוהב בה מתואר כרודף אחריה ונושא אותה לאישה. לאחר שהוא מביע צער על האלימות שנהג בה הוא הופך אותה לפלורה, ומעניק לה גן בו שורר אביב נצחי. לפי תפיסה פרשנית זו בוטיצ'לי בחר לחבר שני רגעים מן הסיפור - המרדף הארוטי אחרי כלוריס והפיכתה לאלה פלורה, והפך אותם להתרחשות אחת. דבר זה יכול לסביר את הכיוון השונה בו מתנפנפים בגדיהן פלורה וכלוריס, שאינן מבחינות כלל זו בזו.
בשיר הפילוסופי "על טבע היקום", מאת המשורר הרומי לוקרטיוס, מופיעות שתי האלות הללו בסצנה אחת המתארת את האביב. השיר מכיל גם דמויות נוספות, כגון זפירוס וקופידון, המצויות בציורו של בוטיצ'לי. ייתכן שהוא שימש כמקור איקונוגרפי נוסף ליצירה.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ https://abcnews.go.com/International/video/climate-activists-glues-hands-botticellis-primavera-87320367.
- ^ קרן בצלאל, ציור מושחת: פעילי סביבה הדביקו את עצמם ליצירה של בוטיצ'לי, באתר מאקו, 24 ביולי 2022
- ^ ספורצה מופיעה גם על גבי ציור נוסף, בשם "קתרין מאלכסנדריה" (Catherine of Alexandria), הנמצא כיום במוזיאון לינדאו (Lindenau Museum).