קרן השקעות פרטיות
קרן השקעות פרטיות (באנגלית: Private Equity, בקיצור PE) היא סוג של קרן השקעות שמוקמת למטרה של ביצוע השקעות בנכסים לפי מדיניות מוסכמת, ופועלת לממש ולמכור אותן ברווח בתום תקופה שנקצבה לה מראש. הקרן מנוהלת על ידי מנהל הקרן שיכול להיות אדם פרטי או תאגיד ייעודי שהוקם לשם כך. בדרך כלל מדובר בקבוצה של אנשי עסקים (שותפים כלליים) שפועלים לגייס הון מגופים שונים, כגון קרנות פנסיה, חברות ביטוח, בנקים ומשקיעים פרטיים אמידים במיוחד, הנחשבים מבחינה משפטית לשותפים מוגבלים. המשקיעים מתחייבים להזרים לקרן ההשקעות הפרטית סכומי כסף, שיהוו בסיס לפעילות ההשקעה שלה.
לקרן השקעות פרטיות יש מועד תפוגה שבו היא חדלה להתקיים – לרוב כעשר שנים, עם אפשרות הארכה במספר שנים נוספות. פעמים רבות, ימשיך מנהל הקרן בתפקודו ויגייס קרן חדשה שתמשיך את קודמתה.
תעשיית הקרנות הפרטיות להשקעות החלה לפעול בשנות ה-60 של המאה ה-20 בארצות הברית. מאז היא התפשטה למדינות נוספות וכיום מונה אלפי קרנות המנהלות השקעות במאות מיליארדי דולרים. בישראל פועלות מספר קרנות השקעות פרטיות מקומיות שמתמחות בכלכלה הישראלית – כגון קרן פימי, קרן מרקסטון, קרן פייט, קרן שמרוק, קרן טנא, קרן ריאליטי, קרן סקיי, קרן איתן וקרן פורטיסימו קפיטל. כמו כן, פועלות בישראל קרנות בין-לאומיות כמו קרן אייפקס הבריטית.
רוב קרנות ההשקעה הפרטיות הגדולות בעולם נמצאות בארצות הברית, אך ישנן גם קרנות גדולות באירופה ובאסיה. בין הגדולות והידועות שבהן ניתן למנות את קבוצת בלקסטון, KKR, ורבורג פינקוס, TPG, קרלייל ועוד.
סוגי קרנות השקעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מנהל קרן ההשקעות נוהג בדרך כלל להתחייב לדרך פעילות עקבית שבה תנהג הקרן – אסטרטגיית ההשקעה שלה.
ישנן קרנות שמתמחות בהשקעות בחברות גדולות באסטרטגיה שמכונה Leveraged Buyout) LBO – רכישה ממונפת). באסטרטגיה זו רוכשת הקרן, תוך השקעת הון עצמי בשיעור נמוך, ואז מגייסת חוב, לרוב תוך ניצול נתוניו האיתנים של המאזן של החברה הנרכשת. בין אם מדובר בהנפקה ציבורית של מניות או הנפקת איגרות חוב, הקרן מנצלת את המבנה של החברה הנרכשת כדי למנף אותו ולגייס הון חיצוני כדי לשלם את תג המחיר לרכישה.
אסטרטגיה אחרת היא "שינוי מגמה" (Turnaround) שבה הקרן מחפשת חברות שסובלות מקשיי נזילות, תפקוד לקוי של ההנהלה, סכסוכים בקרב בעלי השליטה, בעיות תפעוליות וכדומה. הקרן רוכשת את מרבית האחזקות בחברה, הופכת לבעלת שליטה, ומנסה להשביח את תפקודה. לאחר השלמת המהלך, שואפת הקרן למכור את אחזקותיה (ביצוע "אקזיט") בחברה המשופרת תוך גריפת רווחים.
סוגים אחרים של קרנות השקעה הם קרנות צמיחה (Growth Equity) שמשקיעות בעסקים צומחים, קרנות מימון ביניים (מזנין – Mezzanine) המעניקות השקעות והלוואת גישור, קרנות שניוניות (Secondary funds) הרוכשות תיקי השקעות או נכסים של קרנות השקעה בסוף דרכן, ״קרן של קרנות״ (Fund of Funds) המשקיעה בתיק של קרנות השקעה, וקרנות מתמחות, כמו קרנות נדל"ן או קרנות תשתיות, המשקיעות במיזמים להקמת תשתיות שונות.
קרנות הון סיכון נחשבות כמקרה מסוים של קרנות השקעות פרטיות. הן נחשבות לקרנות בעלות סיכון רב יותר, משום שבניגוד למרבית קרנות ההשקעה הפרטיות שמשקיעות בחברות עם הכנסות משמעותיות, קרנות הון הסיכון משקיעות בחברות טכנולוגיות בשלבים מוקדמים, לעיתים אף בשלב הרעיון – לפני הוכחת יכולת. בשל הסיכון מצפים מהן המשקיעים לתשואה גבוהה יותר עבור השקעתם.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרייבט אקוויטי, באתר "גלובס"
- בתיה פלדמן, השוק השניוני: לא רק מקום שבו ההון סיכון קובר את מתיו, באתר גלובס, 19 ביוני 2008
עמי גינזבורג, הצפת ערך | Private Equity Fund – קרן השקעה פרטית, באתר TheMarker, 28 בפברואר 2015
