פריזים
פריזים הם קבוצה של אנשים החיים בפריזיה על חוף הים הצפוני בהולנד ובגרמניה, שמכּירות בהם כמיעוט לאומי. שבט גרמני בשם פריזים (בלטינית: Frisii, ביוונית: οι Φρίσσιοι או Φρείσιοι) תועד עוד מימי קדם.
השפה בה משתמשים הפריזים היא פריזית. בעוד שהפריזית בהולנד היא שפה רשמית לצד הולנדית, בגרמניה היא אינה רשמית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לא שרדו כתבים מההיסטוריה הקדומה של פריזלנד. מהתקופה המזוליתית השתמרו ממצאים. מספר הממצאים גדל בתקופה הנאוליתית, שנשמרו ממנה גרזני אבן וכלים אחרים, כוסות, כדים ועוד. בין היתר, אחת המחרשות הידועות ביותר בעולם נמצאה במעגן ג'ורגספלד. החוקרים תיארכו את המחרשה לתקופת הברונזה המוקדמת.[1]
התקופה הרומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפריזים הקדומים ("Frisii") הוזכרו לראשונה אצל היסטוריון רומא העתיקה טקיטוס בחיבורו על גרמניה. אדמת הפריזים שכנה על חוף הים הצפוני מהריין ועד אמס. פליניוס הזקן הזכיר אותם אף הוא. בשנת 12 לפני הספירה נירון קלאודיוס דרוסוס כרת ברית עם הפריזים. טקיטוס דיווח ב"דברי ימיו" על שנת 28 בה הופר שלום זה: "באותה שנה הפריזים... שברו את השלום, יותר כתוצאה מתאוות הבצע שלהם מאשר משלטוננו. דרוסוס הטיל עליהם מחיר קטן: הם היו אמורים לספק עורות בקר למטרות הצבא".[2] אף כי בקרם של הפריזים היה קטן באותה תקופה, הפקידים הרומיים דרשו עורות בגודל של שור הבר. החיילים הרומאים שהגיעו לפריסלנד לאסוף את המחווה הותקפו על ידי הפריזים ונצלבו. במרד זה הותקף על ידי הפריזים "פלבום", חיל המצב הרומי הצפוני ביותר ביבשת אירופה.
הלגיונות הרומאים הצליחו לדכא את המרד, אך במערכה ובקרב הפריזים גרמו להם להפסדים גדולים. לדוגמה, ליד החורשה המקודשת של הפריזים, בדוהנה, נהרגו רומאים במארב, כאשר על פי הדיווחים נהרגו 900 רומאים. חברי קבוצה אחרת של 400 לגיונרים נלכדו גם הם ורובם התאבדו בהשלכת עצמם על חרבותיהם כשמצבם היה חסר תקווה.[3]
עד שנת 16 הייתה נוכחות של צבא רומי גדול על האיים באזור אתר בנטומרסיאל ליד ג'מגום.
ממצאים ארכאולוגיים מצביעים על כך שחלה ירידה חדה באוכלוסייה בסביבות שנת 300, אך היא קפצה שוב בסביבות שנת 500. בקשר לאירועים אלה, ההנחה היא שאל הפריזים הצטרפו רבים מהאנגלו-סקסים סביב תקופה זו. עדיין לא לגמרי ברור אם "הפריזים המקוריים" היו בכלל ממוצא גרמאני.
הפריזים נסוגו כשבאו במגע עם השושלת המרובינגית והשושלת הקרולינגית.
שלטון הפרנקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 734 כבש קרל מרטל את החלק המערבי של פריסלנד, והדוכס הכללי האחרון של הפריזים, פופו, נפל בקרב שניהל נגד אציל פרנקי.
לאחר שהביס את הסקסונים בשנת 785, כבש קרל הגדול את כל פריזיה, כולל האזורים המזרחיים עד הווזר, וצירפם לאימפריה הפרנקית. הוא ייצג מדיניות שהבטיחה לשבטים הבודדים באימפריה אוטונומיה מסוימת.
בסביבות 800, התיישבו הפריזים באיי צפון פריזיה בין איידרסטדט (אנ') לזילט.
תחת שלטון הפרנקים, צורפו הפריזים לנצרות. המעמד העליון התנצר בשנת 800, והתהליך נמשך זמן רב יותר אצל פשוטי העם. אולם הפריזים שהיגרו לחוף יוטה בשלזוויג התנצרו רק במאה ה-11. תחת שארל הגדול הובסו הפריזים על ידי הצבא.
לאחר שהפריזים הצליחו לגרש את המושלים שמונו על ידי מלכי פרנקוניה, החלה תקופת החופש הפריזית. בפריסלנד הוקמו קהילות אזוריות קטנות רבות, שלעיתים קרובות היו מאורגנות על בסיס ליברלי ושיתופי פעולה והיו להן חוקות מועצה משלהן. הפריזים נהנו מחירויות אזרחיות שעל פי האגדה, הוענקו להם על ידי קרל הגדול, אך למעשה הוענקו על ידי אחד מממשיכיו. בניגוד לשאר אירופה, לא הוקם בה פיאודליזם.
לאחר התפרקותה של האימפריה הפרנקית והחלפתה בקרל הגדול, אזור הפריזים עבר לפרנקיה התיכונה, ולאחר תבוסתה, לפרנקיה המזרחית. שם הם השתייכו לדוכסות לורן התחתית.
החופש הפריזי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – החופש הפריזי
במאות ה-12 עד 14 הייתה תקופת החופש הפריזית. החופש הפריזי הוא כינוי לטענה פריזית לחירות מפאודליזם ומכל אדון מלבד הקיסר, חירות שניתנה להם לטענתם על ידי קרל הגדול; ולמוסדות השלטוניים שצמחו עקב טענה זו. המיתוס הפריזי מספר על דמות בשם "ליבר פריזו" (הפריזי החופשי) שהצליח, יחד עם שותפיו לדרך, לשוב מאיטליה מנצח במאה ה-9, עם הישג זה. על פי האגדה, הפריזים היו מן המשתלטים על רומא, באומץ לב רב, עבור קרל הגדול.
היסטוריה כלכלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד לעליית ברית ערי הנזה, הפריזים היו אנשי הסחר והים החשובים ביותר בחוף הים הצפוני.
ייצור מלח בבוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנוסף לדגים וענבר, המצויים בים הצפוני, הפקת מלח בישול סיפקה מצרך יקר וחשוב לתושבים. לצורך כך יובש כבול מלוח, נשרף, הומס וסונן והמלח התאדה באמצעות שריפות כבול. כך נוצר "המלח הפריזי" שהיה מצרך מבוקש ויקר מתקופת הרומאים ועד לתקופת סוף ימי הביניים. מאוחר יותר הוא גם הפך לבסיס לייצוא מליח אטלנטי.
חקלאות וגידול בעלי חיים, תעשיית טקסטיל
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי ממצאים ארכאולוגיים, גידלו הפריזים שעורה תרבותית, שיבולת שועל, שעועית ולפתית בביצות. כמו כן גידלו בקר, סוסים, עיזים וכבשים. בגלל הקור והרוח, הפריזים השקיעו מאמצים בטוויית חוטים טובים מצמר העיזים והכבשים ובאריגת לבדים צפופים. בנוסף למלח ולדגים מיובשים או מומלחים, טקסטיל ומעילים הפכו לפריט יצוא חשוב עבור הפריזים. אפילו הרומאים קנו מעילי צמר פריזיים.
פוליטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקבוצה האתנית הפריזית, יחד עם הדנים, הסורבים, והצוענים החיים בגרמניה, מייצגים אחד מארבעת המיעוטים הלאומיים המוכרים על ידי מדינת גרמניה. מפלגת המיעוט הדנית המוכרת כחוק, "Südschleswigsche", מייצגת גם את הפריזים הלאומיים בצפון פרוסיה. בהולנד קיימת "המפלגה הלאומית הפריזית" ומאז 2006 גם מפלגה בשם "DeFriezen". במזרח פריסלנד יש קבוצות אינטרס פריזיות והמפלגה הפוליטית הפריזית. בנוסף למפלגות הפוליטיות, ישנן מספר קבוצות הנמצאות בקמפיין למען נושאים פריזיים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- וולפגנג מיינרס: מיתוס המוות הרטוב. על התפתחות חוף הים הצפוני והתרבות על החוף מנקודת מבט של אקולוגיה . איפנס 2006
- פריזים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Dirk Hecht: Das schnurkeramische Siedlungswesen im südlichen Mitteleuropa. Eine Studie zu einer vernachlässigten Fundgattung im Übergang vom Neolithikum zur Bronzezeit (PDF; 34,2 MB). Dissertation. Heidelberg 2007. S. 197.
- ^ Tacitus: Annalen 4.72
- ^ Tacitus: Annalen 4.74
