פריאויקים
פריאויקים (ביוונית: Περίοικοι) היו קבוצה חברתית אוטונומית של תושבי ספרטה שאינם אזרחים. שמם מורכב מצירוף המילים "פרי" (περί, "מסביב") ו"אויקוס" (οἶκος, "בית"), שפירושו "הגרים מסביב". הפריאויקים ישבו בעיקר בערי החוף בלאקוניה.
מוצא הפריאויקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לגבי מוצאם של הפריאויקים קיימת מחלוקת בין החוקרים. המסורת בקרב היוונים הייתה כי הפריאויקים הם צאצאי השכבות העליונות של האכאים שחיו בלאקוניה (או לחלופין, יושבי ההר האכאים), שנשארו במקום כתושבים מדרגה שנייה לאחר הפלישה הדורית, בעוד שהשכבות הנמוכות (יושבי המישור) הפכו להלוטים בחברה הספרטנית. אחרים, כדוגמת איסוקרטס, טענו כי הפריאויקים הם צאצאי הפולשים הדורים שהתיישבו מחוץ למרכז לאקוניה, ולאחר הקמת הפוליס לקאדימון (ספרטה) נכללו כל היישובים שסביבה בתחומה ואיבדו את עצמאותם.
הפריאויקים בחברה הספרטנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאמור, הפריאויקים השתייכו לעיר המדינה הספרטנית והיו כפופים לשליטתה של הפוליס, אף שלא היו אזרחיה. הם נחשבו למעמד השני בספרטה, נחותים מהספרטנים אך עליונים על ההלוטים. עם זאת, איסוקרטס טען (Panathenaecus, xii) כי "המגורשים (הפריאויקים) לא הפכו אמנם לעבדים, אבל איבדו את כל זכויותיהם... הספרטנים שיעבדו את נשמות הפריאויקים לא פחות מאשר את נשמות ההלוטים". בין תפקידיהם של הפקידים הגבוהים בספרטה, האפורוס, היה פיקוח על הפריאויקים על מנת שלא יתמרדו.
הפריאויקים חיו בכמאה יישובים סביב לפוליס הספרטנית. והייתה להם אוטונומיה ביישוביהם ובעלות על חלק מהאדמות שמחוץ לגבולות הפוליס (שנקראו פריאויקיס, Περίοικις), אם כי לא הייתה להם כל השפעה בקביעת מדיניותה או במוסדותיה. הם היוו חלק מהצבא הספרטני כהופליטים, אך לא היו מגיעים לעמדות פיקוד גבוהות. עיקר עיסוקם היה מסחר ומלאכה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה עמית, תולדות יוון הקלאסית, מאגנס, תשנ"ח, עמ' 149-146. (הספר בקטלוג ULI)