פרידייש פלנר
![]() | |
לידה |
11 ביולי 1871 פשט ![]() |
---|---|
פטירה |
17 בפברואר 1945 (בגיל 73) מאוטהאוזן, אוסטריה ![]() |
מקום קבורה |
בית הקברות קרפשי ![]() |
![]() ![]() |
פרידייש פלנר נמטוולג'י (בהונגרית: Fellner Frigyes; פשט, 11 ביולי 1871[1] – מחנה הריכוז מאוטהאוזן, 17 בפברואר 1945)[2][3] היה כלכלן, סטטיסטיקאי יהודי-הונגרי, פרופסור באוניברסיטה, חבר הבית העליון של הונגריה, חבר קבוע של האקדמיה ההונגרית למדעים.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרידייש פלנר נולד במשפחה יהודית כבנם של הסוחר מנו פלנר ושל צרלינה קראמר. לאחר סיום התיכון למד משפטים בבודפשט. עוד בגיל צעיר למד גרמנית וצרפתית. ב-1894 הפך לדוקטור במדע המדינה, וב-1896 לדוקטור במשפטים. ב-1897 השיג את רישיון עורך הדין שלו, אך לא עסק בעריכת דין. בשנת 1895, התחיל לעבוד ב-Magyar Agrár - és Járadékbank Rt. הוא עבד כמזכירו של נשיא הבנק ומשנת 1904 כמזכיר הכללי של הבנק. הפך לסגן מנהל ב-1906, למנהל ב-1910 ולמנהל העסקים הראשי ב-1914. משנת 1919 היה גם סגן המנהל הכללי של הבנק.
בנוסף לעבודתו המעשית בבנקאות, ביצע מגוון רחב של פעילויות מדעיות וחינוכיות. מ-1901 עד 1905, לימד במחלקה לכלכלה ומימון לאומי של האקדמיה למסחר של בודפשט. משנת 1903 קיבל הסמכה להוראה כפרופסור חבר במדיניות אגררית בפקולטה למשפטים ומדע המדינה של אוניברסיטת בודפשט (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד) וב-1914 קיבל את התואר פרופסור ציבורי באותה אוניברסיטה. משנת 1920 הוא לימד גם בפקולטה לכלכלה של אוניברסיטת בודפשט לטכנולוגיה ולכלכלה. בשנת הלימודים 1921–1922 נבחר לדיקן הראשון של הפקולטה לכלכלה, ומטעם זה וכדי להבטיח את עבודתו האקדמית התפטר מעבודתו בבנק. ב-1934 נבחר לסגן הרקטור של אוניברסיטת בודפשט לטכנולוגיה ולכלכלה.
פלנר השתתף בעבודתן של כמה ועדות כלכליות, ובשנת 1919 מונה ליושב ראש הוועדה להכנה הכספית של משא ומתן לשלום (חוזה טריאנון). בשנת 1917 העניק לו המלך תואר אצולה ואת קדומת האצולה "Németvölgyi" על עבודתו הכלכלית. הוא נבחר כחבר נספח באקדמיה ההונגרית למדעים ב-1915 וחבר מן המניין ב-1936. בשנת 1927, הפך אוטומטית לחבר בבית העליון של הפרלמנט ההונגרי עם התפטרותו של הרוזן פאל טלקי.
הוא היה חבר בכמה אגודות מדעיות מקומיות וזרות (בעיקר צרפתיות), נבחר לחבר כבוד באגודת המשפט ההונגרית, ומשנת 1909 השתתף בניהול "החברה הכלכלית". כמו כן בשנת 1909, המכון הבינלאומי לסטטיסטיקה (Institut International de Statistique) קיבל אותו כאחד החברים הקבועים.
אין מידע על עבודתו האפשרית בשנותיו האחרונות. מן הסתם חלו גם עליו החוקים ה(אנטי) יהודיים (במיוחד החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי), ולכן פעילות ההוראה וההוצאה לאור שלו הפכה לבלתי אפשרית. לאחר הכיבוש הגרמני הישיר של הונגריה ב-19 במרץ 1944 (מבצע מרגרטה) גורש ומת במחנה הריכוז מאוטהאוזן. תאריך הפטירה, 17 בפברואר 1945 נקבע משפטית.[4][5] חברו ועמיתו, אנטל אבר, פרסם ב-1946 כתבת הספד עליו בגיליון אוקטובר של "סקירה כלכלית".
אשתו הייתה Mária Spett Aranka Gizella (1884–1910).[6]
בנו פרידייש פלנר הבן (1908–1940)[7] היה כלכלן ופרופסור באוניברסיטה.
מחקרו
[עריכת קוד מקור | עריכה]במחקרו המדעי הוא ביצע עבודת יסוד בשלושה תחומים מרכזיים: חישוב העושר הלאומי, חישוב ההכנסה הלאומית וכן מאזן התשלומים והסטטיסטיקה הפיננסית. תוצאות המחקר הכלכלי והסטטיסטי שלו משמעותיות פי כמה, שכן הוא לא השיג אותן כעובד הלשכה הסטטיסטית, אלא לגמרי בכוחות עצמו.
פעילותו הייתה מגוונת יותר מזה. הוא עסק ברפורמה במערכת המוניטרית, בסוגיות של מדיניות אגררית ובמשבר הכלכלי. הוא היה חבר בוועדת המערכת של האנציקלופדיה הכלכלית (1929-1931). הוא כתב מאמרים ב-Közgazdasági Szemle, בעלון הסטטיסטי, ב-Budapesti Szemle ובכתבי עת מקצועיים זרים.
פרסומי מחקריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אומדן העושר הלאומי (בודפשט, 1893)
- המערכת והיישום של עזבונות קצבה בהונגריה (בודפשט, 1900; ברלין, 1905)
- מאזן התשלומים הבינלאומי והתפתחותו בהונגריה (בודפשט, 1908)
- La dette hypothécaire et les charges publiques des immeubles en Hongrie (פריז, 1909)
- יישוב המטבע בהונגריה, עם התייחסות מיוחדת לתחילת התשלומים במזומן (בודפשט, 1911)
- רכוש לאומי של אוסטריה והונגריה (בודפשט, 1913)
- ההכנסה הלאומית של אוסטריה והונגריה (בודפשט, 1916)
- מאזן התשלומים הבינלאומי של הונגריה של היום (בודפשט, 1924)
- רפורמה במערכת המוניטרית בהונגריה (סקירת בודפשט. 201. 1925)
- מימון רפורמת במקרקעין בהונגריה (סקירת בודפשט. 211. 1928)
- הרכוש הלאומי של הונגריה המצומצמת (בודפשט, 1929)
- ההכנסה הלאומית של הונגריה המצומצמת (בודפשט, 1930)
- תיק התחבורה של המזרח הרחוק (בודפשט, 1932)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Magyar zsidó lexikon. Szerk. Ujvári Péter. Budapest: Magyar Zsidó Lexikon. 1929. 271. o. Online elérés (לקסיקון יהודי הונגרי. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת)
- Magyar életrajzi lexikon I. (A–K). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- Nyitrai Ferencné (2001). Fellner Frigyes (1871–1945) műveinek válogatott bibliográfiája. Budapest: KSH Könyvtár és Dokumentációs Szolgálat. p. 7–20. ISBN 963 215 424 X.
- Életrajzi Index Petőfi Irodalmi Múzeum (נתוניו במאגרי המוזיאון הספרותי פטפי)
- Berényi Zsuzsanna Ágnes: Budapest és a szabadkőművesség. Budapest, Szerzői kiadás, 2005.
- Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002, a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János
- Keresztény magyar közéleti almanach I–II. Fel. szerk. és kiadó Hortobágyi Jenő. Budapest, 1940.
- A magyar legújabb kor lexikona. A magyar feltámadás könyve 1919–1930. Szerk. Kerkápoly M. Emil., Európa Nyomda, Budapest, 1930.
- Három évtized története életrajzokban. Szerk. Gellért Imre és Madarász Elemér. Bp., Európa Irodalmi és Nyomdai Rt., 1932.
- Magyar nagylexikon I–XIX. Főszerk. Bárány Lászlóné et al. Budapest: Akadémiai; (hely nélkül): Magyar Nagylexikon. 1993–2004. ISBN 963-05-6611-7
- Magyar politikai és közigazgatási compass (1919-1939). Szerk. Madarász Elemér. Bp., Magyar Politikai és Közigazgatási Compass Kiadóváll., 1939.
- Magyar politikai lexikon. Szerk. T. Boros László. Budapest, Európa Irodalmi és Nyomdai Rt., 1929.
- A Magyar Tudományos Akadémia tagjai 1825–2002 I–III. Főszerk. Glatz Ferenc. Budapest: MTA Társadalomkutató Központ. 2003.
- A magyar társadalom lexikonja. A Magyar Társadalom Lexikona Kiadóvállalat, Budapest, 1930.
- Országgyűlési almanach az 1939-1944. évi országgyűlésről. Szerk. Haeffler István. Bp., 1940. MTI ny.
- Palatinus József: A szabadkőművesség bűnei. 4. kiad. Bp., 1938-1939. Budai-Bernwaliner József ny.
- Révai új lexikona I–XIX. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd: Babits. 1996–2008. ISBN 963-901-594-6
- Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái I–XIV. Budapest: Hornyánszky. 1891–1914.
- Szita Szabolcs: Utak a pokolból. Magyar deportáltak az annektált Ausztriában 1944-1945. Bp., Metalon Manager Iroda Kft., 1991.
- Tolnai új világlexikona I–XVIII. + I–II. (pótkötetek). Budapest: Tolnai Nyomdai Műintézet és Kiadóvállalat Rt. 1926–1933.
- Új magyar életrajzi lexikon I–VI. Főszerk. Markó László. Budapest: Magyar Könyvklub; (hely nélkül): Helikon. 2001–2007. ISBN 963-547-414-8
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Születési bejegyzése a pesti neológ izraelita hitközség születési akv. 904/1871. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-06-11.
- ^ Halálesete bejegyezve a Bp. XI. ker. állami halotti akv. 373/1946. folyószáma alatt.
- ^ "Fellner Frigyes". Magyar Életrajzi Index. נבדק ב-2014-03-16.
- ^ Budapesti törvényszék 1P.33.044/1945. sz. ítélet.
- ^ Forrás: Halotti bejegyzése, Bp. XI. ker. állami halotti akv. 373/1946. folyószám.
- ^ "Fellner Frigyesné gyászjelentése (1910)". נבדק ב-2021-06-11.
- ^ "Fellner Frigyes, ifj. halotti bejegyzése a Budapest XI. kerületi polgári halotti akv. 219/1940. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-06-11.
- כלכלנים יהודים הונגרים
- עורכי דין יהודים הונגרים
- סטטיסטיקאים יהודים
- אצולה יהודית הונגרית
- חברי האקדמיה ההונגרית למדעים
- בוגרי אוניברסיטת אטווש לוראנד בודפשט
- בודפשט: אישים
- יהודים חברי האקדמיה ההונגרית למדעים
- יהדות בודפשט
- אסירים במחנה הריכוז מאוטהאוזן
- נספים במחנה הריכוז מאוטהאוזן
- נספי השואה
- חברי הבית העליון ההונגרי
- הונגרים שנולדו ב-1871
- הונגרים שנפטרו ב-1945