חמלניצקי (עיר)
| |||
      | |||
| פוטומונטז' של חמלניצקי | |||
| מדינה |
 אוקראינה | ||
|---|---|---|---|
| אובלסט |
 חמלניצקי | ||
| ראש העיר | Oleksandr Symshyshyn | ||
| תאריך ייסוד | 1493 | ||
| על שם |
בוגדן חמלניצקי  | ||
| שטח | 90 קמ"ר | ||
| גובה | 295 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 274,452 (1 בינואר 2022) | ||
| ‑ צפיפות | 2,822 נפש לקמ"ר (2008) | ||
| קואורדינטות | 49°25′00″N 27°00′00″E / 49.4166666666667°N 27°E | ||
| אזור זמן | UTC +2 | ||
| http://www.khmelnytsky.com | |||
  | |||
חמֶלניצקִי (באוקראינית: Хмельницький; בפולנית: Płoskirów) היא עיר באוקראינה, מרכז מחוז חמלניצקי. אוכלוסייתה מונה 267,891 תושבים נכון לשנת 2024. העיר נמצאת בשפך הנהר פלוסקה (אוק') לבוג הדרומי. מקייב המרחק 376 ק"מ, והעיר נמצאת דרומית-מערבית לה. דרך העיר עוברות מסילות הברזל לבוב-קירובוגרד וצ'רנוביץ-סטרוקונסטנטינוב.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ידועה מ-1431. מאז יסודה נקראה פלוֹסְקִירוֹב/פווֹסְקִירוֹב (פולנית: Płoskirów). ב-1648 נכבשה על ידי הקוזאקים של בוגדן חמלניצקי בפיקוד מקסים קריבונוס ודמיטרי נצ'אי, שחוללו פרעות ביהודים ולבסוף הביאו לרציחתם.
לאחר חלוקת פולין השלישית ב-1795 צורפה לאימפריה הרוסית. העיר נקראה במסמכים הרוסיים פרוֹסְקוּרוֹב (רוסית: Проску́ров) ובפי האוקראינים פרוֹסְקוּרִיב (אוקראינית: Проску́рів), עד 1954
בזמן מלחמת האזרחים נכבשה לסירוגין על ידי האוקראינים הלאומנים, הפולנים ולבסוף הסובייטים. ב-1919 התרחשו בעיר פרעות נגד היהודים. בנובמבר 1920 נכבשה על ידי הצבא האדום. ב-1941 הפכה למרכז מחוזי בחבל פודוליה, שמרכזו בקמיינץ פודולסקי. ב-8 ביולי 1941 נכנסו לעיר חיילים גרמנים.
ב-1954, לכבוד 300 שנה לאיחוד אוקראינה עם רוסיה, שונה שם העיר לחמלניצקי על שם בוגדן חמלניצקי, אבי האיחוד, ומרכז החבל הועבר לעיר מקמיינץ.
יהודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1907 הייתה בעיר אחת הקהילות הגדולות בפודוליה ובה 15,000 איש. ב-1917 היהודים היוו כמחצית מתושבי העיר.
ערך מורחב – פוגרום פרוסקורוב
בפברואר 1919 מפקד הקוזאקים סמסנקו החליט לקחת את הפיקוד על שמירת העיר לידיו לאחר שבעיר התרחש מרד הקומוניסטים. הוא קרא לחייליו להרוג יהודים כדי "להציל את אוקראינה" כלשונו, אך לא לבזוז. החיילים צעדו ברחוב המרכזי של העיר ולאחר מכן התפזרו בבתי היהודים. היהודים לא היו מוכנים, ולכן היו בידיים ריקות. תוך שלוש שעות רצחו הקוזאקים באכזריות 1,800 יהודים, בהם גם נשים וילדים. חלק מהנשים והנערות נאנסו לפני שנרצחו[1]. למרות הפרעות, הקהילה היהודית השתקמה מהר ועם תחילת השלטון הסובייטי המשיכו היהודים להיות הקהילה הגדולה ביותר בעיר.
לאחר שהנאצים נכנסו לעיר בקיץ 1941, רצחו בה שוטרים אוקראינים כ-800 יהודים. באוגוסט 1941 רוכזו בין 10,000 ל-12,000 יהודי העיר הנותרים בשני גטאות שהוקמו בה, וכ-2,000 יהודים נוספים מהסביבה רוכזו בהמשך במחנה עבודה שהוקם בעיר. באוקטובר 1941 רצחו הגרמנים בין 5,300 ל-8,000 מיהודי הגטו הגדול שבעיר, בנוסף לכ-2,500 יהודים מיישובים נוספים. ב-30 בנובמבר 1942 נרצחו כ-7,000 היהודים שנותרו בעיר, ביחד עם כ-600 יהודים ממיקולאייב. מספר הנרצחים היהודים הכולל בעיר מוערך בכ-14,000 עד 16,000 איש. אלכסנדרה מלניק מתושבי העיר קיבלה הכרה כחסידת אומות העולם וביתה אף קיבלו אישור לעלות לישראל.
בשנות ה-90 הגיע לעיר פרץ חרך, נציג חסידות קרלין, החזיר לקהילה את בית הכנסת והקים מחדש קהילה דתית. בשנת 2000 הוא עזב את העיר, וכיום מכהן כרב העיר שליח חב"ד, הרב יוסף טייטלבוים. במהלך שנת 2022 נבנים 2 מקוואות טהרה עבור יהודי העיר. בסוף שנת 2022, בעיצומה של המלחמה באוקראינה, נחנך בעיר לראשונה מזה 100 שנה מקווה נשים מפואר, המשמש את המשפחות היהודיות בעיר ואת התיירים העוברים במחוז. בעיר פועלים כיום גן ילדים יהודי, בית ספר יום ראשון ובית ספר אחה״צ הנותנים חינוך יהודי לילדי הקהילה, מרכז תורני לגברים, לנשים, ואירועים וקונצרטים לאורך השנה. כמו כן בית הכנסת פעיל ומתקיימות בו תפילות בשבתות ובחגים. במהלך המלחמה הקהילה הגדילה את מגוון שירותיה ומספקת גם שירותים הומניטריים וסוציולוגים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 100 קהילות יהודיות של אוקראינה-חלק א' (סנקט פטרבורג 1998, מחבר:אלכסנדר גרשט).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של חמלניצקי (באוקראינית)
חמלניצקי, ברשת החברתית פייסבוק
חמלניצקי (אוקראינה), דף שער בספרייה הלאומית- אתר הקהילה היהודית בחמלניצקי
- חמלניצקי (פרוסקורוב-Proskurov), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- פרוסקורוב במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)
- דיאנה ווסקובויניק, פרוסקורוב, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1449–1452), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
- חמלניצקי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סופר צרפתי על פרעות פטליורה, דואר היום, 14 באוגוסט 1927 (תיאור הזוועות).
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 קייב | |||||||||
| 1 | קייב | קייב | 2,952,301 | 11 | מריופול | דונצק | 425,681 |  אודסה  דניפרו | |
| 2 | חרקיב | חרקיב | 1,421,125 | 12 | לוהנסק | לוהנסק | 397,677 | ||
| 3 | אודסה | אודסה | 1,010,537 | 13 | ויניצה | ויניצה | 369,739 | ||
| 4 | דניפרו | דניפרופטרובסק | 968,502 | 14 | סימפרופול | ה הפדרלי של קרים | 340,540 | ||
| 5 | דונצק | דונצק | 901,645 | 15 | מקייבקה | דונצק | 338,968 | ||
| 6 | לבוב | לבוב | 717,273 | 16 | צ'רניהיב | צ'רניהיב | 282,747 | ||
| 7 | זפוריז'יה | זפוריז'יה | 710,052 | 17 | פולטבה | פולטבה | 279,593 | ||
| 8 | קריבי ריה | דניפרופטרובסק | 603,904 | 18 | חרסון | חרסון | 279,131 | ||
| 9 | סבסטופול | סבסטופול | 485,386 | 19 | חמלניצקי | חמלניצקי | 274,452 | ||
| 10 | מיקולאייב | מיקולאייב | 470,011 | 20 | צ'רקאסי | צ'רקאסי | 269,836 | ||