פרומנטי
פרומנטי (בלטינית: Frumenty) או פורמיטי (בלטינית: furmity) היה מאכל נפוץ במטבח ימי הביניים. דייסה זו העשויה דגנים מורתחים (גריסים, שיבולת-שועל או שעורים), שימשה מאכל יסודי לפשוטי העם, ואף נאכלה על ידי בני האצולה, באירופה של ימי הביניים. פשוטי העם אכלו את הדייסה כמות שהיא, וכאשר היה בידם, הוסיפו לדייסה שומן בשר (לרוב בשר חזיר) וירקות. האצילים הוסיפו לדייסה חלב, ביצים או ציר בשר, ואכלו מאכל זה כתוספת למנה בשרית (המנה העיקרית) או כמנה מתוקה. גרסאות נוספות של מאכל שנאכלו בקרב בני האצולה והמעמדות הגבוהים כמנה מתוקה (שנאכלה במהלך הארוחה ולא בסופה), כללו שקדים, צימוקים, יין, סוכר, זעפרן ומי הדרים.
בתרבות הקלטית הוגשה מנה זו באופן מסורתי כחלק מארוחת חג המולד.
המאכל מוזכר בספרו של תומאס הארדי, "ראש העיר קסטרברידג'", וכן בספר מבעד למראה ומה אליס מצאה שם, של לואיס קרול.