פרוזה (כתב עת)
פרוזה (השם המלא: פרוזה: ירחון לספרות ולאמנות, נקרא בתחילה "פרוזה: עיתונספרות") היה כתב עת ישראלי לספרות ואמנות, שיצא לאור בין ינואר 1976 לינואר 1992. המו"ל היה יוסי קריים.
את הגיליונות הראשונים ערך יעקב בסר. בגיליון הראשון התפרסמו שני שירים של יונה וולך. הגיליון השני נפתח בשני שירים שכתב המשורר הפלסטיני אנטון שמאס על יונה וולך.[1] תקופה זו, לפני הבחירות לכנסת התשיעית המכונות "מהפך 1977", הייתה סוערת מבחינה פוליטית. בסר רצה להבליט בכתב העת מעורבות פוליטית וחברתית, והגדיר את "פרוזה" כ"עיתון מעורב שיעודד ויתמוך במעורבותו האישית והמוסרית של היוצר בחיי החברה שלנו". לעומתו, קריים התעניין פחות בפוליטיקה ושאף יותר לשירה וספרות אמנותית. על רקע חילוקי דעות אלה פרש בסר מעריכת כתב העת באפריל 1976, וקריים היה לעורך הראשי. לאחר זמן מה בסר ייסד את כתב העת הספרותי "עתון 77", שהיה פוליטי יותר באופיו, וערך אותו במשך כ-30 שנה.[2]
לאורך השנים נערכו גליונות על ידי נתן זך, יוסי קריים, ואחרים. בגליונות השונים התפרסמו יצירות מקור (פרוזה ושירה), ציורים, צילומים, מאמרי דעה, ראיונות, ויצירות מתורגמות.
גליונות 4–5 הופיעו כגיליון יחיד, שכונה "גיליון כפול".[3] גליונות כפולים (ואף משולשים, למשל ינואר-מרץ 1980) הופיעו גם בהמשך.
בין אנשי הרוח, התרבות והאמנות שפרסמו מיצירותיהם בכתב-העת לאורך השנים ניתן למנות את יצחק בן נר, יונה וולך, רות לבנית, גבריאל מוקד, יורם קניוק, אשר רייך, יגאל אלון, אדם ברוך, נחום גוטמן, יונתן רטוש, יוסף מונדי, אביגדור סטימצקי, אריה סיון, נעמי פרנקל, דן צלקה, אפרים קישון, יהושע קנז, אריה קרישק, דליה רביקוביץ, יעקב שבתאי, פנחס שדה, אנטון שמאס, יגאל תומרקין ועוד.
בינואר 1992 ראה אור גיליון אחרון של "פרוזה", לזכרו של יוסי קריים, בעריכתו של רינו צרור.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
כריכת הגיליון הראשון, ינואר 1976 -
כריכת הגיליון האחרון, ינואר 1992 -
כריכת גיליון 35–37 (גיליון מורחב), ינואר-מרץ 1980
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אנטון שמאס: צמרפלדה, בגיליון 204 של כתב העת המקוון "פיוט", 2011.
- ^ אלי אשד, יומולדת עצוב, באתר ynet, 20 בפברואר 2007.
- ^ איתמר לוי, גברת אלמונית, גבר עם פיג'מה, באתר חנות הספרים של איתמר, 10 ביולי 2014
