פקטור VII
פקטור VII הוא אחד מהמרכיבים העיקריים בתהליך הקרישה. זהו אנזים ממשפחת הסרין פרוטאזות. תפקידו העיקרי הוא להתחיל את תהליך הקרישה ביחד עם הגורם הרקמתי (אנ'). פקטור VII מקיים אינטראקציה עם גורם רקמה וקולטן חלבון C אנדותל.[4][5]
פיסיולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגורם הרקמתי נמצא בכלי הדם, ואינו חשוף באופן נורמלי בזרם הדם. במקרה שכלי הדם נפגע, נחשף הגורם הרקמתי, ופקטור VII נצמד אליו והופך לפקוטןר פעיל הקרוי VIIa. הפיכתו לפקטור VIIa מתבצעת על ידי פעולתם של פרוטאזות שונות, כגון טרומבין, פקטור Xa, פקטור IXa, פקטור XIIa או הקומפלקס XII-TF עצמו. .לאחר הפיכתו לפעיל, יכול פקטור VIIa לקשור יון סידן . בקריסטלוגרפיה ניתן לראות שהקישור גורם ליצירת בליטות בדמות "אצבעות" מהמולקולה, שננעצות בממברנה הפוספוליפידית של הטסיות. הקומפלקס VII-TF מאקטב בעיקר את פקטור X ופקטור IX. לפקטור VII זמן מחצית החיים של 6 שעות.
הפעילות של פקטור VII מעוכבת על ידי הפקטור הרקמתי (אנ') (TFPI), המשוחרר באופן כמעט מידי לאחר התחלת תהליך הקרישה. פקטור VII המיוצר על ידיד הכבד, תלוי בנוכחות של וויטמין K הנדרש לתהליך הסינטזה שלו. פעולת הגורם מעוכבת על ידי מעכב רקמות גורם מסלול (TFPI), המשתחרר כמעט מיד לאחר התחלת הקרישה. שימוש בוורפרין או נוגדי קרישה דומים מפחית את הסינתזה הכבדית של FVII מתן נוגדי קרישה כגון קומדין יפחיתו את פעילותושל פקטור VII.
מחסור בפקטור VII נדיר ומועבר בתורשה רצסיבית; המחלה דמוית המופיליה. והטיפול בה הוא באמצעות מתן פקטור VII רקומביננטי (NovoSeven).[6] תרופה זו בעלת שימוש במקרים של דימום בלתי ניתן לשליטה אצל חולי המופיליה החסרים פקטור VIII או פקטור IX או במקרים של שטפי דם בלתי ניתנים לשליטה, אולם כרוך בתופעות לוואי כגון פקקת ורידים עמוקים (אנ'), תסחיף ריאתי או אוטם שריר הלב. עם זאת, מחקרים בבעלי חיים לא הראו סיבוכים כפי שנראו בבני אדם, למעשה המחקרים מצביעים על פרוגנוזה טובה יותר. במסגרות הצבאיות הוא משמש כאמצעי התערבות בסיבוכים הקשורים לדימומים הקשורים לקרישה תוך-וסקולרית מפושטת הנגרמים על ידי טראומה חודרת.[7]
בעת האחרונה, קיימים מחקרים במטרה לבצע ריפוי גנטי.[8] המחקרים מבוצעים בכלבים הנושאים מוטציות הגורמות לפגיעה בפקטור VII.
גורם אנושי רקומביננטי של פקטור VII בטיפולים למקרים של דימום תוך- מוחי לא הראה תועלת ואינו מומלץ בשלב זה[9][10]
מבנה כימי
[עריכת קוד מקור | עריכה]פקטור VII חולק מבנה משותפ עם הפקטורים IX ו-X.
גנטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגן של פקטור VII ממוקם על כרומוזום 13 (13q34).
קישורים חיצוני
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 GRCm38: Ensembl גרסה 89: ENSMUSG00000031443 - Ensembl, מאי 2017
- ^ "Human PubMed Reference:".
- ^ "Mouse PubMed Reference:".
- ^ Carlsson K, Freskgård PO, Persson E, Carlsson U, Svensson M (ביוני 2003). "Probing the interface between factor Xa and tissue factor in the quaternary complex tissue factor-factor VIIa-factor Xa-tissue factor pathway inhibitor". European Journal of Biochemistry. 270 (12): 2576–2582. doi:10.1046/j.1432-1033.2003.03625.x. PMID 12787023.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Zhang E, St Charles R, Tulinsky A (בפברואר 1999). "Structure of extracellular tissue factor complexed with factor VIIa inhibited with a BPTI mutant". Journal of Molecular Biology. 285 (5): 2089–2104. doi:10.1006/jmbi.1998.2452. PMID 9925787.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ NovoSeven® RT Mechanism of Action | NovoSeven® RT (coagulation Factor VIIa, recombinant), novoMEDLINK (באנגלית)
- ^ Hodgetts TJ, Kirkman E, Mahoney PF, Russell R, Thomas R, Midwinter M (בדצמבר 2007). "UK defence medical services guidance for the use of recombinant factor VIIa (rFVIIa) in the deployed military setting". Journal of the Royal Army Medical Corps. 153 (4): 307–309. doi:10.1136/jramc-153-04-18. PMID 18619169.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Oscar A. Marcos-Contreras, Shannon M. Smith, Dwight A. Bellinger, Robin A. Raymer, Elizabeth Merricks, Armida Faella, Giulia Pavani, Shangzhen Zhou, Timothy C. Nichols, Katherine A. High, Paris Margaritis, Sustained correction of FVII deficiency in dogs using AAV-mediated expression of zymogen FVII, Blood 127, 2016-02-04, עמ' 565–571 doi: 10.1182/blood-2015-09-671420
- ^ Mayer SA, Brun NC, Begtrup K, Broderick J, Davis S, Diringer MN, et al. (בפברואר 2005). "Recombinant activated factor VII for acute intracerebral hemorrhage". The New England Journal of Medicine. 352 (8): 777–785. doi:10.1056/NEJMoa042991. PMID 15728810.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Mayer SA, Brun NC, Begtrup K, Broderick J, Davis S, Diringer MN, et al. (במאי 2008). "Efficacy and safety of recombinant activated factor VII for acute intracerebral hemorrhage". The New England Journal of Medicine. 358 (20): 2127–2137. doi:10.1056/NEJMoa0707534. hdl:10067/688040151162165141. PMID 18480205.
{{cite journal}}: (עזרה)
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.