פצצת כדור פורח
פצצת כדור פורח (ביפנית: 風船爆弾; פירוש מילולי: "פצצה הנישאת על ידי הרוח" או "פצצה הנשלחת על ידי הרוח"; נקרא גם "פצצות פו-גו") היא כדור פורח ממולא מימן, שנשא מטען 15 ק"ג חומר נפץ, ושימש את האימפריה היפנית במלחמת העולם השנייה לשם תקיפה של ארצות הברית היבשתית. פצצות כדור פורח פותחו ויוצרו במעבדת נובוריטו שבקווסאקי[1] בפיקודו של גנרל סויושי קוסאבה שנעזר במדען הראשי של המכון רב-סרן טאיג'י טקאדה.
קוטרו של הכדור הפורח היה כעשרה מטרים. פצצות הכדור הפורח נשלחו לאוויר מאתרים בחופו המזרחי של האי הונשו, הוא האי המרכזי של יפן, ונישאו על כנפי זרמי הסילון לעבר ארצות הברית.
הפצצות הראשונות שולחו ב-3 בנובמבר 1944 והאחרונות באפריל 1945. היפנים שלחו כ-9,000 פצצות כאלה וקיוו שלפחות 10% מהכדורים הפורחים יגיעו ליעדם. הפצצות נחתו ב-17 מדינות כמו אלסקה, קליפורניה, אורגון, יוטה ועוד. רוב הפצצות נחתו בשטחים פתוחים או בים ללא נזק. הצנזורה בארצות הברית מנעה מהפרסום על פצצות אלה כדי לא להפיץ בהלה בעוד שהתקשורת ביפן דווחה על עשרת אלפים נפגעים אמריקאיים.
הפצצה היפנית באורגון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־5 במאי 1945 יצא הכומר ארצ'י מיצ'ל עם אשתו אלסי שהייתה בהיריון ועם חמישה נערים מקהילתו לפיקניק סמוך ללייקוויו, אורגון. כשהיה עסוק בהכנת האוכל נכנסו אלסי והנערים ליער סמוך וצעקו לעומתו כי מצאו כדור פורח מוזר. הוא הזהיר אותם לא לגעת אך לשווא. הפיצוץ התרחש כשהם ניסו לגרור אותו ואלסי וחמשת הנערים נהרגו במקום. הרוגים אלו היו, ככל הידוע, הקורבנות היחידים של מתקפת "פצצות הכדור הפורח" והאנשים היחידים שנהרגו על אדמת ארצות הברית היבשתית כתוצאה ישירה של התקפת אויב במלחמת העולם השנייה.
במקום האסון הוקמה אנדרטה עליה נכתבו שמותיהם וכן כי "זה המקום היחידי ביבשת אמריקה בו נגרם מוות כתוצאה מפעולת אויב במלחמת העולם השנייה".
מיצ'ל נישא בשנית ועבר לשמש ככומר בהודו סין שם נחטף על ידי הוייט קונג ב-1962 וגורלו לא נודע עד היום.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'יילס מילטון:הערות שוליים מרתקות מן ההיסטוריה, עמד' 219 -222, הוצאת כתר, 2017
