פעילות ביולוגית
בפרמקולוגיה, פעילות ביולוגית או פעילות פרמקולוגית, מתארת את השפעות הסמים על אורגניזמים.
כאשר סם מורכב מתערובת מסובכת, הפעילות הביולוגית נקבעת על פי המרכיב הפעיל או על ידי הפרמקופוריה של החומר, אך היא יכולה להשתנות על ידי השפעת התרכובות השונות בתערובת. פרמטר נוסף הקובע את פעילותו הביולוגית של החומר הוא המינון. נפוץ למדי שההשפעה של הסם משתנה בהתאם למינון, ולכן פעמים רבות ההשפעות יכולות להפוך מעוזרות להרסניות בלקיחת מינונים שונים. הפעילות הביולוגית תלויה באופן קריטי בספיגה, בהובלה, במטבוליזם ובפליטה (בראשי תיבות ADME).
בעוד שהחומר נחשב פעיל ביולוגית כל עוד מבצע אינטראקציה או משפיע על רקמת התאים בגוף האדם, חומר הנחשב פעיל פרמקולוגית בדרך כלל מתאר חומר בעל השפעות חיוביות. הפעילות הביולוגית הנפוצה ביותר בטבע היא רעילות של חומר.
בתחום הביומינרליזציה, המונח "פעילות ביולוגית" לרוב מתאר יצירה של מאגרי סידן פוספט על שטח הפנים של אובייקטים הממוקמים בתמיסה המדמה נוזלי גוף (בופר עם ריכוז יונים הדומה לדם).
היקף הפעילות הביולוגית נמדד ביחידות בינלאומית.
