פסיכולוגיה אבולוציונית מהיבט תרבותי
פסיכולוגיה אבולוציונית מהיבט תרבותי היא ענף מחקר בפסיכולוגיה אבולוציונית שעוסק בדרכים שבהן הסתגלויות אבולוציונית משפיעות על מנגנונים פסיכולוגיים שנובעים מתרבות.[1] להבדיל, רוב המחקרים בפסיכולוגיה אבולוציונית עוסקים בהתנהגות הפרט המושפעת מגורמים אבולוציוניים.
מקובל על כל החוקרים שנפש האדם מושפעת מהתורשה ומהסביבה. הסביבה כוללת השפעה של ההורים והמשפחה, אך גם של התרבות שבה האדם גדל. האדם רוכש את מרכיבי התרבות מהסביבה ומטמיע אותם כך שהם הופכים להיות חלק מהמאפיינים הנפשיים, או הפסיכולוגיה האישית שלו. מצד אחד, הוא קולט באופן פסיבי או לומד חומר המועבר תרבותית מהקבוצה, אך מצד שני הוא מנתח באופן ביקורתי את התנהגות הסובבים אותו, כך שהיא משמשת מקור מידע עשיר (אך לא היחיד) שממנו ניתן לבנות "תרבות פרטית", או מערכת הסתגלות מותאמת אישית. מערכת זו עשויה לשקף או לא לשקף את התנהגותם של אחרים.[1]
תורשה, תרבות והתנהגות
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוב החוקרים מקבלים את התפיסה שהסתגלות פסיכולוגית, המעוצבת על ידי הברירה הטבעית, עומדת בבסיס התרבות. אך חלקם מדגישים את תפקידן של התנהגויות תרבותיות לא רק לעיצוב פסיכולוגי עקב לחצי ברירה טבעית, אלא גם לבניית נישה תרבותית של הפרט.[2] אחרים טוענים שהתרבות משנה את לחצי הברירה הטבעית על הקוגניציה, וכתוצאה מכך נוצרים מודולים פסיכולוגיים אצל הפרט.[3] יש שכינו משחק גומלין זה בין תורשה, תרבות והתנהגות בשם "הסליל המשולש". לפי טענה זו, מבנים סביבתיים שנוצרו והסתמכות על מידע תרבותי נבררים לצורך בניית מודולים קוגניטיביים המשתנים לאורך זמן. האדם בונה לעצמו נישה קוגניטיבית, שבה התנהגויות שנלמדו תרבותית יוצרות מרחב למחזורי משוב חדשים. למשל, שינוי המרחב הפיזי מוביל לצורות מחשבה ויכולות חדשות לפתרון בעיות. מחזורי המשוב ישנו את לחצי הברירה הטבעית על ההתפתחות הקוגניטיבית ויחזקו יכולות חדשות.[4] מחברים אחרים הציעו כי השאלת שיטות של ניתוח מערכות דינמיות עשויה לעזור לפרום רשת סבוכה זו של תורשה, קוגניציה ותרבות.[5] לתשובות לשאלות מסוג זה יש השלכות על אנתרופולוגיה, על פסיכולוגיה חברתית, וכן על תחומי מחקר חדשים יותר, כולל פסיכולוגיה אבולוציונית, אבולוציה תרבותית ואקולוגיה של ההתנהגות האנושית.
תרבות ודיסציפלינות אבולוציוניות אחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]פסיכולוגיה אבולוציונית ואבולוציה תרבותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]תיאורים של תרבות מנקודת מבט של פסיכולוגיה אבולוציונית עשויים להיראות כעומדים בסתירה לענפים אחרים בפסיכולוגיה ואנתרופולוגיה, בפרט למחקר באבולוציה תרבותית.[6][7]
אבולוציה תרבותית היא תחום מחקר שמתמקד באופן שבו תרבות משתנה לאורך זמן עקב מנגנוני העברה אינדיבידואליים שונים והשפעתם ברמת כלל האוכלוסייה. היא חוקרת כיצד התרבות עצמה עשויה להתפתח.[8] תחום זה משתמש לעיתים קרובות במודלים שמקורם בגנטיקה של אוכלוסיות, שבהם הסוכנים מקבלים באופן פסיבי תכונות תרבותיות.[9] במילים אחרות, כיצד הגנטיקה עשויה להיות מושפעת מהתרבות.
הפסיכולוגיה האבולוציונית מתמקדת באופן שבו התנהגות עשויה לנבוע ממאפיינים פסיכולוגיים אופייניים למין אשר תרמו לכשירות גבוהה יותר בתקופת האבות הקדמונים. מחקר מסוג זה ספג ביקורת על כך שהזניח את האופן שבו מידע אשר מועבר תרבותית יכול לעצב התנהגות. בניגוד לתאוריות גנטיות, מחקרים באבולוציה משותפת של תרבות וגנים בודקים כיצד תרבות ואבולוציה גנטית משפיעות זו על זו, ובסופו של דבר מעצבות התנהגות.
אולם אבולוציה תרבותית ופסיכולוגיה אבולוציונית אינן שונות כפי שניתן לחשוב. יש הרואים במוח האדם לא רק כלי קיבול פסיבי של חומר תרבותי, אלא טוענים שהוא מורכב ממנגנונים פסיכולוגיים אשר מכוונים את תשומת ליבנו לתכונות תרבותיות ומחקים אותן בהתאם לתדירות של אותה תכונה, תוכנה, מי נושא אותה וכולי. בדרך זו ניתן להתייחס להיבט התרבותי של הפסיכולוגיה האבולוציונית כסוג מסוים של "התרחבות" מתהליכים ברמת הפרט לתהליכים ברמת האוכלוסייה. באף אחד מתחומי התרבות המוח אינו מהווה לוח חלק או פח ריק המוכן לקלוט חומר תרבותי.[10] מספר פסיכולוגים אבולוציוניים הציעו שתרבות יכולה לעבור דרך מספר עדשות ומסננים שעוצבו על ידי הברירה הטבעית כדי לקלוט מידע והתנהגויות הרלוונטיים לכשירות; מסננים אלו עשויים להשתנות עקב תנאי סביבה מקומיים, מין וגורמים אחרים.[11] לטענת אחד החוקרים,[12] פסיכולוגיה אבולוציונית, ואנתרופולוגיה בכלל, צריכות לחקור כיצד נטיות קוגניטיביות אלו לקליטת חומר תרבותי משפיעות על ייצוגו בדורות הבאים. צורת מחקר זו עשויה לסייע באיחוד שני התחומים. אחרים הציעו שפסיכולוגיה אבולוציונית, אקולוגיה של התנהגות אנושית ואבולוציה תרבותית משתלבות יפה זו עם זו, ובסופו של דבר עונות על שאלות שונות לגבי מגוון ההתנהגויות האנושי; אבולוציה משותפת של תרבות וגנים עשויה להיות מנוגדת לתוכניות מחקר אחרות, עקב שימת דגש רב יותר על התנהגות נלמדת חברתית והשפעתה על האבולוציה האנושית.[13]
פסיכולוגיה אבולוציונית ואקולוגיה של ההתנהגות האנושית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אקולוגיה של ההתנהגות האנושית (HBE) חוקרת כיצד אקולוגיה וגורמים חברתיים מעצבים את השונות בהתנהגותית האנושית. הנחה מרכזית במחקר מסוג זה היא שאנשים יפעלו בתגובה לגורמים סביבתיים בדרכים המשפרות את כשירותם.[14] בעוד שגם האקולוגיה של התנהגות אנושית וגם הפסיכולוגיה האבולוציונית עוסקות ביתרונות של כשירות ובברירה טבעית, השנייה אינה עוסקת בדרך כלל במנגנונים או באופן שבו בני אדם מציגים התנהגויות של הסתגלות בסביבות חדשות.[15] אם המוח האנושי קיבל את צורתו הנוכחית והתפתח באפריקה בתקופת הפלייסטוקן, מדוע יש לצפות להתנהגות הסתגלותית בהווה בסביבות חדשות?[16] חוקרים בתחום האקולוגיה של ההתנהגות האנושית עשויים להגיב בקביעה שבני אדם התפתחו כבעלי כישורים אקולוגיים מרובים ומציגים מגוון רחב של התנהגויות משתנות כדי למקסם את כשירותם.[17] פסיכולוג אבולוציוני עשוי לראות בשיתוף פעולה ושיתוף במזון בין ציידים-לקטים הקיימים כיום תוצאה של מנגנונים פסיכולוגיים של ברירת שארים, ואילו אקולוג של התנהגות אנושית עשוי לייחס התנהגות זו לאסטרטגיות אופטימליות להפחתת סיכונים ואלטרואיזם הדדי.[18][19] בעיני אקולוג של התנהגות אנושית, התנהגויות תרבותיות צריכות לכוון לכשירות גבוהה יותר בסביבה הנוכחית. בעיני פסיכולוג אבולוציוני, התנהגויות תרבותיות הן תוצאה של מנגנונים פסיכולוגיים שנבררו בסביבה של האבות הקדמונים.
תרבות מעוררת ומועברת
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההבדל בין התנהגויות תרבותיות הנרכשות באמצעות מנגנוני העברה סלקטיביים לבין התנהגויות הנובעות מהסתגלות פסיכולוגית הביא לכך שמספר חוקרים מבדילים בין תרבות מעוררת למועברת. התנהגויות תרבותיות מעוררות הן תפוקות של מנגנונים פסיכולוגיים משותפים בתגובה לגורמים סביבתיים מקומיים.[20] התנהגויות תרבותיות מועברות הן התנהגויות הנלמדות מהקבוצה החברתית של האדם, ללא קשר לסביבה. לפיכך, חקירת תרבות מעוררת עשויה בהחלט להיות שייכת לתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית, והתרבות המועברת לתחום של אבולוציה תרבותית, פסיכולוגיה חברתית ודיסציפלינות אחרות.
עם זאת, קשה יותר להבדיל בין שני תחומי מחקר אלה מכפי שניתן לחשוב. לדוגמה, בהתחשב ברמת השונות הבין-תרבותית בחברות אנושיות, שונות בין שתי תרבויות עשויה לנבוע מהיסטוריות נפרדות וממסלולים אבולוציוניים של התרבות או מתרבויות מעוררות שונות, המבוססות על גורמים סביבתיים מקומיים שונים, בעוד שאחידות בין תרבויות יכולה לנבוע מהתכנסות תרבותית, מגורמים אבולוציוניים או מהסתגלות פסיכולוגית המתפקדת באופן דומה.
סוגיית השונות ההתנהגותית והתרבות המועברת עשויה להיתפס כנקודת מחלוקת מרכזית בין פסיכולוגיה אבולוציונית לדיסציפלינות אחרות, במיוחד אבולוציה משותפת של תרבות וגנים. פסיכולוגיה אבולוציונית ואקולוגיה של התנהגות אנושית מודות שתיהן בהעברה תרבותית כמקור לשונות התנהגותית, אך אינן רואות בה תהליך אבולוציוני ואינן מכירות בפוטנציאל שלה להשפיע באופן משמעותי על האבולוציה האנושית. אבולוציה משותפת של תרבות וגנים תטען שתכונות תרבותיות עשויות לשנות את ההיבט הגנטי ואת לחצי הברירה הטבעית, ובסופו של דבר להשפיע על הקוגניציה.
למרות הקושי, יש פסיכולוגים אבולוציוניים הטוענים שעתיד הדיסציפלינה נשען על איחוד של תרבות מועברת ומעוררת. על מנת לעשות זאת, מציעים חוקרים אלה לפתח הגדרה מקיפה יותר של תרבות, שכן תופעות תרבותיות שונות זקוקות לסוגי ניתוח שונים כדי לחקור את השפעותיהן. בסופו של דבר, הסוגיות של שונות התנהגותית בהשפעת תרבות מעוררת או מועברת חייבות להישען על ראיות אמפיריות.
תגובות פסיכולוגיות בימי מלחמה ובימי שלום
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלחמה וסכסוך בין קבוצות הם גורם אבולוציוני חזק. מה שמכונה "תאוריית המלכות" מתארת כיצד נוצרות תכונות פסיכולוגיות אנושיות בתגובה לסביבה עוינת או שלווה. בני אדם מציגים תגובות אוהדות סמכותניות והעדפות למנהיג חזק במקרה של מלחמה או סכנה קולקטיבית. הפונקציה האבולוציונית של מה שנקרא תגובה מלכותית היא מתן אפשרות למנהיג חזק לתמוך בפעולה קולקטיבית בעת מלחמה ולמנוע את בעיית הטרמפיסט. כל חברה ותרבות מעוצבות על ידי התגובות הפסיכולוגיות המלכותיות של חבריה. חברה מלכותית מאופיינת בארגון סמכותני והיררכי, במשמעת קפדנית, בחוסר סובלנות ובשנאת זרים.
תגובה הפוכה לתגובה המלכותית נקראת קונגי. תגובה קונגית אופיינית לקבוצת אנשים החיים בשלום ובביטחון. במצב זה, אנשים לא יסבלו מנהיג עריץ שיכול לגזול את כל המשאבים כדי להתעשר בעצמו. במקום זאת, כאשר הם חיים בסביבה של בטיחות קולקטיבית, אנשים יעדיפו חברה שוויונית וסובלנית.[21]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פסיכולוגיה אבולוציונית
- אבולוציה חברתית ותרבותית
- אבולוציה של השפה
- אבולוציה של המוסר
- תרבות
- אבולוציה
- אנתרופולוגיה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Tooby, J.; Cosmides, L. (1989). "Evolutionary psychology and the generation of culture, part I. Theoretical considerations". Ethology and Sociobiology. 10: 29–49. doi:10.1016/0162-3095(89)90012-5.
- ^ Laland, K.N.; Odling-Smee, J.; Feldman, M.W. (2000). "Niche Construction, Biological Evolution, and Cultural Change". The Behavioral and Brain Sciences. 23 (1): 131–146. doi:10.1017/s0140525x00002417. PMID 11303338.
- ^ Wheeler, M.; Clark, A. (2008). "Culture, embodiment and genes: unravelling the triple helix". Philosophical Transactions of the Royal Society of London, Series B. 363 (1509): 3563–3575. doi:10.1098/rstb.2008.0135. PMC 2607343. PMID 18801719.
- ^ Sterelny, K. (2003). Thought in a hostile world: the evolution of human cognition. Oxford, UK: Blackwell. ISBN 978-0631188872.
- ^ Kenrick, D.T.; Li, N.P.; Butner, J. (2003). "Dynamical Evolutionary Psychology: Individual Decision Rules and Emergent Social Norms". Psychological Review. 110 (1): 3–28. doi:10.1037/0033-295x.110.1.3. PMID 12529056.
- ^ Boyd, R.; Richerson, P.J. (1988). Culture and the Evolutionary Process. University of Chicago Press. ISBN 978-0226069333.
- ^ Boyd, R.; Richerson, P.J. (2005). The Origin and Evolution of Cultures. Oxford University Press. ISBN 978-0195181456.
- ^ Mesoudi, A. (2009). "How cultural evolutionary theory can inform social psychology and vice versa". Psychological Review. 116 (4): 929–952. doi:10.1037/a0017062. PMID 19839691.
- ^ Bentley, R.A.; Hahn, M.W.; Shennan, S.J. (2004). "Random drift and culture change". Proceedings of the Royal Society B: Biological Sciences. 271 (1547): 1443–1450. doi:10.1098/rspb.2004.2746. PMC 1691747. PMID 15306315.
- ^ Tooby, J.; Cosmides, L.; Barkow, J.H.; Tooby, J.; Cosmides, L. (eds.), The Adapted Mind: Evolutionary Psychology and the Generation of Culture., Oxford: Oxford University Press, 1995
- ^ Gangestad, S.W.; Haselton, M.G.; Buss, D.M. (2006). "Authors' Response: Toward an Integrative Understanding of Evoked and Transmitted Culture: The Importance of Specialized Psychological Design". Psychological Inquiry. 17 (2): 138–151. doi:10.1207/s15327965pli1702_3.
- ^ Boyer, P. (2000). "Evolutionary Psychology and Cultural Transmission". American Behavioral Scientist. 43 (6): 987–1000. doi:10.1177/00027640021955711.
- ^ Brown, G.R.; Dickins, T.E.; Sear, R.; Laland, K.N. (2011). "Evolutionary Accounts of Human Behavioural Diversity". Philosophical Transactions of the Royal Society. 366 (1563): 1029–1046. doi:10.1098/rstb.2010.0267. PMC 3013476. PMID 21199836.
- ^ Laland, K.N.; Brown, G.R. (2006). "Niche Construction, Human Behavior, and the Adaptive-Lag Hypothesis". Evolutionary Anthropology. 15 (3): 95–104. doi:10.1002/evan.20093.
- ^ Symons, D. Crawford, C.; Smith, M.; Krebs, D. (eds.), Sociobiology and Psychology: Ideas, Issues, and Applications, Hillsdale, NJ: Eribaum
- ^ Tooby, J.; Cosmides, L. (1990). "The Past Explains the Present: Emotional Adaptations and the Structure of Ancestral Environments". Ethology and Sociobiology. 11: 375–424. doi:10.1016/0162-3095(90)90017-z.
- ^ Smith, E.A.; Wishnie, M. (2000). "Conservation and Subsistence in Small-scale Societies". Annual Review of Anthropology. 29: 493–524. doi:10.1146/annurev.anthro.29.1.493.
- ^ Hawkes, K.; O'Connell, J.F.; Blurton Jones, N. (2001). "Hadza Meat Sharing". Evolution and Human Behavior. 22 (2): 113–142. doi:10.1016/s1090-5138(00)00066-0. PMID 11282309.
- ^ Kaplan, H.S.; Hill, K. (1985). "Food-sharing Among the Ache: Tests of Explanatory Hypotheses". Current Anthropology. 26: 223–245. doi:10.1086/203251.
- ^ Fessler, D.M.T.; Clark, J.A.; Clint, E.K.; Buss, D.M. (ed.), The Handbook of Evolutionary Psychology, Wiley, 2015, עמ' 1029–1046
- ^ Fog, Agner (2017). Warlike and Peaceful Societies: The Interaction of Genes and Culture. Open Book Publishers. doi:10.11647/OBP.0128. ISBN 978-1-78374-403-9.