פסטיבל הספרות הפלסטיני
 | |
| כרזת פסטיבל 2019 | |
| סוג |
פסטיבל ספרות  |
|---|---|
| מדינה |
 הרשות הפלסטינית |
| מועדים | |
| תאריכי פעילות |
2008–הווה (כ־16 שנים) |
|
www | |
  | |
פסטיבל הספרות הפלסטיני הוא פסטיבל ספרותי שנתי, שנוסד בשנת 2008, המתקיים במשך שבוע במספר ערים ברחבי הרשות הפלסטינית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפסטיבל נוסד בשנת 2008 במטרה מוצהרת לחזק את "כוחה של התרבות על תרבות הכוח" ולשבור את מה שהמייסדים רואים כמצור תרבותי על פלסטין. היושב ראש המייסד של הפסטיבל היא הסופרת והפרשנית הפוליטית המצרית אהדף סויף[1].
במאמץ להתגבר על הגבלות על חופש התנועה של הפלסטינים, הפסטיבל נודד מעיר לעיר, ומקיים אירועים בחינם בערבית ובאנגלית בערים שאליהם הוא מגיע. הפסטיבל מתקיים בירושלים, רמאללה, יריחו, חיפה ושכם. מכיוון שהנסיעה לעזה מוגבלת כמעט באופן מוחלט, הרבה פחות אירועים מתקיימים בה[2].
המשורר מחמוד דרוויש שלח מסר לפסטיבל המכונן בו כתב:”תודה לכם חברים יקרים על הסולידריות האצילית שלכם, תודה על המחווה האמיצה שלכם לשבור את המצור המוסרי שהוטל עלינו ותודה לכם כי אתם מתנגדים להזמנה לרקוד על הקברים שלנו. אנחנו כאן. אנחנו עדיין בחיים”[3].
במאי 2009, גם ערב הפתיחה וגם ערב הסיום של הפסטיבל השני, בתיאטרון אל-חכוואתי, נסגרו על ידי משטרת ישראל, בצו של השר לביטחון פנים. במטרה למנוע את קיום הפסטיבל בירושלים, מאחר שהרשות הפלסטינית הייתה מעורבת בו[4]. בשתי הפעמים עבר הפסטיבל: למכון התרבות הצרפתי בירושלים בערב הפתיחה, ולבניין המועצה הבריטית בערב הסיום. בשנה זו נערך הפסטיבל בחסות של הקונסוליה הבריטית בירושלים ואונסק"ו, ובין משתתפי הפסטיבל היו הסופר השוודי הנינג מנקל, והשחקן מייקל פאלין[2]. בעקבות הסגירה קרא הנינג מנקל לקהל שנמנע ממנו לשמוע את דבריו: "אל תאבדו תקווה"[5].
בשנת 2011 במהלך אירוע הסיום של הפסטיבל שנערך בסילוואן נורה גז מדמיע אל עבר המשתתפים.
בשנת 2012 נערך הפסטיבל אך ורק בעזה, לאחר שהמארגנים הצליחו להפעיל לחץ ולקבל גישה לרצועת עזה ממצרים דרך מעבר רפיח[6].
בשנת 2015 מנעה מדינת ישראל את הכניסה למשתתפת הפסטיבל שרה אישאק (אנ'), במאית קולנוע מועמדת לאוסקר, אזרחית בריטית ממוצא תימני[7].
בשנת 2016 אורח הכבוד של הפסטיבל היה הסופר הדרום-אפריקאי זוכה פרס נובל לספרות ג'ון מקסוול קוטזי, בדברי הברכה שלו אמר:”באתי לפלסטין כדי לראות ולהקשיב וללמוד ובמהלך השבוע החולף ראיתי, שמעתי ולמדתי המון. אני יוצא מפה תחת הרושם העז שמעורר האומץ וכושר העמידה של בני העם הפלסטיני בזמנים קשים אלו בקורותיהם. וגם החן וההומור שבהם הם מגיבים לתסכול וההשפלה של הכיבוש... בירושלים ובגדה המערבית אנו עדים למערכת של הפרדה בכפייה על בסיס דת ומוצא אתני, שנוצרה על ידי קבוצה שמדירה אחרים על סמך הגדרות שקבעה בעצמה, מתוך מטרה לבסס כיבוש קולוניאלי, ובמיוחד לשמר ולהדק את האחיזה באדמה ובמשאבי טבע. תסיקו את המסקנות בעצמכם”[8].
בשנת 2018 לא נערך הפסטיבל, לאחר שהמארגנים הודיעו כי הם לוקחים שנה הפסקה כדי "להעריך את תפקידו של הפסטיבל בעולם המשתנה במהירות"[9].
בשנת 2019 הפסטיבל הושק מחדש עם מוטו חדש "התמקדות בטיפוח כתיבה חדשה, המבהירה וממסגרת את הקשרים בין הקולוניזציה של הרשות הפלסטינית לבין מערכות השליטה והנישול המואצות ברחבי העולם"[10].
בשנים 2020 ו-2021 בוטל הפסטיבל בגלל מגפת הקורונה.
פטרונים ומשתתפים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין פטרוני הפסטיבל במהלך השנים היו: צ'ינואה אצ'בה, ג'ון ברגר, מחמוד דרוויש, שיימוס הייני, הרולד פינטר, פיליפ פולמן ואמה תומפסון. פולמן אמר על הפסטיבל:”"כל מעשה ספרותי, בין אם זה שיר אפי גדול או קטע עיתונות כנה או סיפור שטות פשוט לילדים הוא מכה נגד כוחות הטיפשות והבורות והחושך... פסטיבל פלסטין לספרות קיים לעשות בדיוק את זה - ואני מצדיע לו על פועלו. לא רק השנה אלא כל עוד זה נחוץ"”[11].
יותר מ-250 סופרים ואמנים בינלאומיים ופלסטינים השתתפו בפסטיבל במהלך השנים, בין היתר: מייקל אונדאטג'ה, אליס ווקר, רג'א שחאדה, ג'ון מקסוול קוטזי, מייקל פיילין, סואד אמירי, הנינג מנקל, טהא מוחמד עלי, ג'וף דייר, סוהיר חמאד, קלייר מסוד, פאנקאג' מישרה, ריצ'רד פורד ורבים אחרים.
ביוני 2023 השתתף בפסטיבל טא-נהסי קואטס. כשנה לאחר מכן פרסם את ספרו "The Message" ובו מאמר ארוך המתאר את ביקורו בישראל ובשטחים הפלסטיניים.
הספר "זה לא גבול"
[עריכת קוד מקור | עריכה]עשרות סופרים שהשתתפו בפסטיבל כתבו על חוויותיהם בעת הביקור ברשות הפלסטינית. ב-2017 פרסמה הוצאת ספרי בלומסברי את This Is Not a Border: Reportage & Reflection from the Palestine Festival of Literature – אוסף של יצירות של 47 סופרים שהשתתפו בפסטיבל. הירחון היוקרתי "ניו סטייטסמן" כתב על כך: "האנתולוגיה הזו תעזור להפוך את ההבנה האינטלקטואלית שלך לגבי דיכוי להבנה רגשית"[12].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פסטיבל הספרות הפלסטיני (באנגלית ובערבית)
ז'נאן בסול, יש חיים אחרי הנכבה: הספרות הפלסטינית יוצאת לדרך חדשה, באתר הארץ, 1 ביוני 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חנוך מרמרי, כוח התרבות, תרבות הכוח, באתר העין השביעית, 28 במאי 2009
- ^ 1 2 מיה סלע, יוצא מונטי פייתון, מייקל פאלין, בפסטיבל הסופרים הפלסטיני: "העט חזקה מהחרב", באתר הארץ, 27 במאי 2009
- ^ "PalFest 2015: Annual Report - Palestinians - Palestinian Territories". Scribd. PalFest.
- ^ יהונתן ליס, המשטרה סגרה פסטיבל ספרות פלסטיני במזרח י-ם, באתר הארץ, 25 במאי 2009
- ^ מאמר המערכת - משטרת תרבות בירושלים, באתר הארץ, 2 ביוני 2009
- ^ Abubasheer, Ayah (23 במאי 2012). ""Art is a hammer to shape reality": PalFest breaks the siege of Gaza". The Electronic Intifada. נבדק ב-15 באוגוסט 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Yemeni Oscar nominee banned from entering Palestine for literature festival". Mada Masr. אורכב מ-המקור ב-4 במרץ 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ הסופר הדרום-אפריקאי קוטזי על ישראל ואפרטהייד: "תסיקו את המסקנות בעצמכם" - הכל שקרים, באתר הכל שקרים, 2 באפריל 2016
- ^ "After Ten Years of Festivals". Palestine Festival of Literature.
- ^ "Announcing PalFest Phase Two". Palestine Festival of Literature.
- ^ katieallen_2, Mankell and Foulds to appear at PalFest, The Bookseller, 4 במרץ 2010
- ^ This Is Not a Border: Reportage & Reflection from the Palestine Festival of Literature (Paperback), Waterstones