לדלג לתוכן

פנסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף פנסיית שאירים)
שוק העבודה

שכר ממוצע
שכר מינימום
שכר חציוני
אבטלה
יחסי עבודה
פנסיה

פנסיה או גמלה (גמלא בארמית)[1] היא תשלום חודשי המשולם לעמית לאחר פרישתו מהעבודה (פרישה בגיל פרישה או פרישה מוקדמת[2], טרם גיל הפרישה), באירוע נכות לפני הפרישה מהעבודה או תשלום לשאירים בעקבות אירוע פטירה של העמית/ה הן במהלך העבודה או לאחר הפרישה מעבודה.[3][4]

מקבל הפנסיה קרוי גמלאי[1] או פנסיונר.

מטרת תוכניות הפנסיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת תוכניות הפנסיה השונות והרציונל שלהן הם להבטיח לאדם העובד ולשאריו, התלויים בו בפרנסתם, המשך זרם ההכנסות שיחליף את מקור ההכנסה הכלכלי שנפסק בשל נכות, מוות או זקנה. גובה הפנסיה קשור ברמת ההכנסה המבוטחת של העובד, בתקופת עבודתו, ובתקופת העבודה שבה היה מבוטח בפנסיה ושבה היה צפוי להיות מבוטח אלמלא הפסקת עבודתו מסיבות שאינן תלויות בו (נכות ומוות).[4]

סוגי פנסיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוגי הפנסיה העיקריים הם:

  • פנסיית זקנה - פנסיה המשולמת לזכאים החל בהגיעם לגיל מסוים ולכל חייהם. בדרך כלל, גיל הזכאות לפנסיה הוא גיל הפרישה (גיל הפרישה שהיה נהוג בישראל מראשיתה עד שנת 2004 הוא 65 שנה לגברים ו-60 שנה לנשים. על פי חוק גיל פרישה,[5] הועלה גיל זה בהדרגה ל-67 שנה לגברים ו-62 שנה לנשים). עם זאת, בתוכניות פנסיה שונות (פרטיות, ציבוריות וממשלתיות) ניתן להגדיר גיל פרישה השונה מגיל הפרישה הכלל ארצי או גילי פרישה מיוחדים למקצועות שונים. כמו כן, בתוכניות פנסיה שונות ניתן להקדים את הפרישה לפני גיל הפרישה הרגיל (בדרך כלל תמורת הפחתה של שיעור הפנסיה) או לדחות את מועד הפרישה (בדרך כלל עם תוספת לפנסיה בשל הדחייה). יציאה לפנסיה לפני גיל הפרישה קרויה פנסיה מוקדמת.
  • פנסיית נכות - פנסיה המשולמת במקרה של איבוד כושר העבודה. פנסיית נכות יכולה להיות משולמת לתקופה מוגבלת (פנסיית נכות זמנית, במקרה של איבוד זמני של כושר העבודה) או לכל התקופה עד הגיע הנכה לזכות קבלת פנסיית זקנה (פנסיית נכות תמידית). הפנסיה יכולה להיות פנסיית נכות מלאה (במקרה איבוד מלוא כושר העבודה, או 75% מכושר זה) או פנסיה נכות חלקית (כאשר משולמת פנסיית נכות מופחתת המהווה פיצוי על איבוד חלקי של כושר העבודה).
  • פנסיית שאירים - פנסיה המשולמת לשאירי הזכאי (העובד המבוטח בפנסיה או האדם שבוטח באופן פרטי או הפנסיונר) במקרה של מותו. המוגדרים כשאירים הם: בן/בת הזוג של הנפטר, ילדיו של הנפטר (עד הגיעם לגיל מסוים, 18 או 21 או אף לכל החיים אצל יתומים שאינם מסוגלים לכלכל את עצמם) וכן פנסיות לשאירים אחרים התלויים בנפטר כמוגדר בתקנון תוכנית הפנסיה.
ערך מורחב – ביטוח פנסיוני

מערכת הביטוח הפנסיוני בישראל כוללת שלושה רבדים:

מסלולי פנסיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל שני מסלולים עיקריים המבטיחים פנסיה:

פנסיה תקציבית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנסיה תקציבית היא פנסיה שבמסגרתה העובדים אינם נדרשים להפריש ממשכורתם סכומים לצורך תשלומי פנסיה עתידיים וכל עול הפנסיה, למעט דמי ניהול המשולמים על ידי העובדים, הוא על המעסיק. הפנסיה ממומנת מתקציב המעסיק בהתאם לכללים שנקבעו. בשירות המדינה כללים אלה נקבעו בחוק שירות המדינה (גמלאות).[8] צירוף מבוטחים חדשים למסלול זה הופסק בתחילת המאה ה-21.

פנסיה צוברת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנסיה צוברת היא תוכנית חיסכון לפנסיה שאליה מפקידים הן המעסיק והן העובד סכומי כסף הנגזרים מגובה שכרו של העובד לאחד מהמוצרים הפנסיוניים או שילוב של מספר מוצרים פנסיוניים על פי בחירת העובד: קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים. הסכום שנצבר מושקע על ידי החברה המנהלת את המוצר הפנסיוני באפיק השקעה בהתאם לבחירתו של העובד, וישמש בעתיד לצורך תשלום קצבת הפנסיה למבוטח (העובד) לאחר פרישתו. הפנסיה תשולם על ידי הגוף המוסדי (קרן פנסיה, קופת גמל, חברת ביטוח) בו נחסכו הכספים במהלך השנים. במקרים כאלו אחריות תשלום הפנסיה איננה על המעסיק, אלא ממומנת מהחיסכון הפנסיוני (קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים). העובד יכול לבחור מבין 3 סוגים של מוצרים פנסיוניים: קרן פנסיה, ביטוח מנהלים וקופת גמל. יש לזכור כי ישנם הבדלים מהותיים בין מוצר למוצר, ויש לבחון את ההתאמה האישית למוצר הרצוי באמצעות היוועצות בבעל רישיון פנסיוני מוסמך.[9] אפשרויות הפנסיה השונות שניתנות לאזרח בידי יועץ או משווק פנסיוני, צריכות לבוא לידי ביטוי במסמך שנקרא "מסמך הנמקה" והוא יפרט את ההמלצות שהציע לאותו אזרח ואת הבחירה שהוא ביצע, בעקבות או למרות המלצותיו בנושא.[10]

גובה הגמלה החודשית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חניך תנועת נוער בישראל מפגין נגד קיצוץ בפנסיה במהלך הפגנת 1 במאי

בקרנות הפנסיה הוותיקות נקבע גובה הפנסיה לפי קריטריונים אחדים:

  • מספר שנות ההפרשה לקרן
  • אחוז הצבירה השנתי
  • גיל הפרישה
  • אחוז מענק (אם קיים) המתווסף ביום הפרישה
  • סיבת הפרישה
  • האם הפנסיה משולמת לגמלאי או ליורשיו

מקובל כי אחוז הפנסיה המרבי יהיה 70% משכרו הקובע של האדם.

בפנסיה תקציבית נהוג שהפנסיה משולמת לפי שכרו האחרון של הפנסיונר, מוכפלת באחוז הפנסיה שצבר. בקרנות הפנסיה החדשות מחושבת פנסיית זקנה חודשית לפי הסכום שנצבר בקרן עד מועד הפרישה, מחולק במקדם הקצבה שנקבע לפורש לפי מאפייניו, ובהם: גיל הפרישה, תאריך הלידה, מין, תקופה מינימלית לתשלום פנסיה בה בחר הפנסיונר, מצב משפחתי ושיעור הפנסיה המובטח לשאירים. מקדם קצבה מקובל הוא בערך 200, ופירושו שצבירה לדוגמה של מיליון שקל בקרן פנסיה מעניקה קצבה חודשית של 5,000 שקל.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]