פנינה להב

פנינה להב

אין תמונה חופשית
לידה	28 ביוני 1945 (בת 79)
מדינה	ישראל
השכלה	הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים בית הספר למשפט של ייל
תחומי מחקר	היסטוריה של המשפט
פרסים והוקרה	פרס צלטנר (1998)

פנינה להב (נולדה ב-1945) היא משפטנית המתמחה בהיסטוריה של המשפט הישראלי, חברת סגל הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בוסטון.

ביוגרפיה

להב סיימה בהצטיינות את לימודיה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ועשתה את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת ייל בארצות הברית, שם התמחתה במשפט חוקתי עם דגש על חופש הביטוי. בשנות השבעים חזרה לארץ ולימדה במשך ארבע שנים באוניברסיטה העברית. לאחר מכן עברה לארצות הברית והצטרפה לסגל הפקולטה למשפטים בבוסטון יוניברסיטי. לצד פעילותה האקדמית, נמנתה עם פעיליה הראשונים של האגודה לזכויות האזרח.

לזכותה של להב מספר הישגים חלוציים. היא הייתה הראשונה לבנות וללמד קורס על זכויות האדם וגם הראשונה ללמד קורס על מעמד וזכויות האשה בישראל בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. היא פרסמה את המאמר הביקורתי הראשון על מעמדה המשפטי של האשה בישראל (כתגובה למאמר הסנגוריה הנלהב של פליאה אלבק) המאמר הראשון שהציג את התפיסה והפסיקה של חופש הביטוי בישראל והמחקר הראשון על השפעות אמריקאיות על הפסיקה הישראלית.

זכתה במספר פרסים, ביניהם פרס על מפעל חיים בלימודי ישראל ופרס מלטון על הצטיינות בהוראה. שרתה כעמיתה במרכז ללימודים מתקדמים במדעי ההתנהגות בסטנפורד, קליפורניה והמרכז ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית בירושלים. לימדה כפרופסור אורחת באוניברסיטת תל אביב ובמרכז הבינתחומי הרצליה. בין השנים 1997-1999 כהנה כנשיאת האגודה ללימודי ישראל.

כתיבתה

הידוע שבספריה הוא הביוגרפיה "ישראל במשפט - שמעון אגרנט והמאה הציונית", על שמעון אגרנט, לשעבר נשיא בית המשפט העליון. הספר משלב ביוגרפיה, היסטוריה וסוציולוגיה של ישראל עם היסטוריה של המשפט הישראלי בהקשרו הפילוסופי וההיסטורי. על הספר זכתה בפרס צלטנר בישראל ובפרס גרץ בארצות הברית/ ההיסטוריונית לורה קלמן, ביוגרפית עצמה, כנתה אותו "הביוגרפיה הטובה ביותר שקראתי מעודי". לאורך השנים פרסמה עשרות רבות של מחקרים, בעברית ובאנגלית, רבים מהם על שנותיו הראשונות של בית המשפט העליון בישראל. ב-2022 פורסם ספרה על גולדה מאיר, הסוקר את חייה ופעלה של ראשת הממשלה הרביעית של ישראל דרך עדשת המגדר.

להב פרסמה מספר ספרים ועשרות מאמרים בעברית ובאנגלית, בין השאר על חופש הביטוי, הזכות למידע, צנזורה ביטחונית, מלחמת סיני והמסגרת החוקתית של יציאה למלחמה, חוק שווי זכויות האשה ונשות הכותל. מספר ממאמריה תורגמו לרוסית.

מאמרים נבחרים

• "העוז והמשרה: בית-המשפט העליון בעשור הראשון לקיומו", עיוני משפט יד 501-479 (1989)
• "חופש הביטוי בפסיקת בית המשפט העליון", משפטים ז 422-375 (1977)
• "עושים היסטוריה, אל תשאלו", זמנים 98 (2007) - על פסק-דינו של בית-המשפט העליון, שאישר את ההחלטה המקורית של הממשלה לאסור על פרסום ספרו של ראש המוסד איסר הראל על חטיפת אייכמן

קישורים חיצוניים

• פרופ' להב - באתר אוניברסיטת בוסטון
• ישראל במשפט - שמעון אגרנט והמאה הציונית, באתר עם עובד
• נעמה כרמי, ציון במשפט תפדה - ביקורת על "ישראל במשפט - שמעון אגרנט והמאה הציונית", בבלוג "קרוא וכתוב"
• פנינה להב, נוסח חדש לפקודת העיתונות: אנכרוניזם במחלצות השפה העברית, עמדה, 1 במרץ 1978
• פנינה להב, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.