פנטזיה (פסיכולוגיה)
פנטזיה בפסיכולוגיה היא שמה של מגוון של חוויות נפשיות החולפות במוח האנושי בדרך דימיון של רצונות מסוימים בעלי דימויים נפשיים שונים, לרוב בעלי נטייה אופטימית. רוב הפנטזיות אינן יכולות או צפויות לקרות במציאות. פנטזיות רבות קשורות לחיי המין - פנטזיות מיניות, אך לא בהכרח.
לרוב אנשים בריאים חווים מחשבות פנטזיה שונות החולפות במוחם, לרוב של "חלימה בהקיץ" או שאיפות אופטימיות שונות. במספר הפרעות אישיות, למשל הפרעת אישיות נרקיסיסטית קצב החוויות הפנטזיות גבוה מאוד, מה שמערער את בוחן המציאות התקין. כמו כן אנשים שחוו טראומות שונות הפוגעות ביכולתם לתפקד, מתחילים לחוות פנטזיות שונות כאמצעי הגנה חזק מהטראומות.
במחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפסיכיאטר ג'ורג' אמן ויילנט (אנ') מורה על כך שהפנטזיות הם מגננוני הגנה לא בוגרים. "הגנה לא בוגרת... פנטזיה - חיים בעולם חלומות של 'וולטר מיטי', שבו אתה מדמיין שאתה מצליח ופופולרי, במקום לעשות מאמצים אמיתיים ליצור חברים ולהצליח בעבודה."[1]. חוקרים אחרים לעומתו רואים מספר יתרונות בפנטזיות, מאחר שאלה מספקות רגרסיות קטנות והשפעת משאלות קטנות שאינן פוגעות בתפקוד. עם זאת לעיתים מצבי פנטזיה יכולות לגרום לאכזבה קשה מהמציאות ואף לחוויות טראומתיות.
לפי הפסיכולוגית דרדרה ברט (אנ'), אנשים בעלי חוויות פנטזיות שונות עם תדירות שונות המשפיעה על מצבם. אלה שבעלי חוויות פנטזיות רבות יותר לרוב בעלי שימוש יצירתי יותר בדמיונם וזה יכול לשמש ליצירתיות של אמנים כמו סופרים, מוזיקאים ועוד ואף להפיח רוח חיים ביצירתיות במקצועות מסורתיים[2].
לפי זיגמונד פרויד הפנטזיות הם אוסף נבנה של משאלות לב מרובות, רבות מהם מודחקות ואלה משמשות כתחפושת כדי להסוות את תהליכי ההגנה, באמצעותם התשוקות מופעלות. הרצון של הפרט לשמור מרחק מהמשאלה המודחקת ובו זמנית לחוות אותה, פותח מעין "גוף שלישי", איתו הפרט יכול להיכנס אל הפנטזיה. בשל כך הפנטזיה נותנת לפרט יכולות להשקיף על עצמו מהצד ולפרק את הסובייקטיביות שלו עצמו. כאשר ה"אגו" של האני מושמט הוא נותן יכולת למגוון תהליכים מודחקים להזדהות במרכז התפיסה.
המיניות לפי פרויד כבר בהתחלתה מקושרת לפנטזיה כלשהי, כאשר ראשיתה כבר בינקות כאשר סטייה של התינוק המתוסכל מהצורך היצרי בחלב והזנה לעבר פנטזמיזציה של השד האימהי, נמצא בסמיכות לצורך היצרי. ההנאה הגופנית מוחלפת ממציצת השד לעבר מציצה של מוצץ או תחליף אחר, אותו עובר הילד בעצמו מבלי קשר גופני לאם, מה שמעלה רמה של תיווך נפשית יותר וכך חווה הנאה חדשה, בלעדיה הילד אינו יכול עוד ליהנות מהחלב ללא החוויה הנפשית שהתעוררה: "מציאת חפץ היא למעשה מציאה מחדש את עצמו"[3]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- למה אנחנו מפנטזים על הבלתי מושג? באתר ynet
- דמיון ופנטזיה: טבעו הדיאלקטי של המפגש עם טראומה ודיסוציאציה באתר פסיכולוגיה עברית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Robin Skynner/John Cleese, Life and how to survive it (London 1994) pp. 53–4
- ^ Barrett, Deirdre Fantasizers and Dissociaters: An Empirically based schema of two types of deep trance subjects. Psychological Reports, 1992, 71, p. 1011 1014; Barrett, Deirdre L. Dissociaters, Fantasizers, and their Relation to Hypnotizability in Barrett, Deirdre (Ed.) Hypnosis and Hypnotherapy, (2 vol.): Vol. 1: History, theory and general research, Vol. 2: Psychotherapy research and applications, NY, NY: Praeger/Greenwood, 2010.
- ^ Freud, Sigmund (2021-08-12). The Interpretation of Dreams. Translated by Brill, A. A. (Abraham Arden).
