פלקטרודיס
 | |
| לידה |
המאה ה־7 אוסטרזיה  |
|---|---|
| פטירה |
717 קלן, האימפריה הפרנקית |
| מקום קבורה |
קלן |
| בן או בת זוג |
פפין האמצעי |
  | |
פלקטרודיס (בלטינית: Plectrudis;[1] גם פלקטרוד; מתה בשנת 718) הייתה אשתו של פפין האמצעי, המאיורדומוס (הממונה על הארמון) ודוכס הפרנקים (אנ'), והעוצרת של נכדה תאודואלד בתקופת קטינותו כמאיורדומוס משנת 714 עד 718.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פלקטרודיס הייתה בתם של הוגוברט (אנ'), סנשל (אנ') של המלך כלוביס הרביעי, ואירמינה מאורן (אנ'). אמנם אין ראיות מוצקות לזיהויה של אירמינה כאמה, אך זה סביר מאוד, משום ששתי הנשים החזיקו בקרקע שעברה בירושה מאותו מקור. אירמינה באה מאחת המשפחות החזקות ביותר בממלכה המרובינגית. לאחר מותו של הוגוברט בשנת 697, נתנה אירמינה לנזיר ויליברורד (אנ') את האדמה שעליה הוקם מנזר אכטרנאך (אנ').
משפחתה של פלקטרודיס הייתה אחת החשובות והחזקות באצולה של אוסטרזיה. פלקטרודיס נישאה לפפין מהרסטל בשנת 668 לערך.[2] באמצעות נישואים אלה, רתם פפין את האצולה לטובת מטרותיו הפוליטיות. פלקטרודיס הביאה רכוש רב לבית הארנולפינגים. בעקבותיהם הנישואים, עברו לידיו קרקעות ונכסים שהיוו בסיס לעוצמתו הפוליטית באוסטרזיה וגם בנויסטריה, וכך גברה התמיכה בו בחלקים שונים של הממלכה הפרנקית, שהביאה מאוחר יותר לעליית הקרולינגים לשלטון.[2] פלקטרודיס תוארה כפעילה פוליטית ומשפיעה על בעלה ועל שלטונו. בתקופת שלטונו, היא מופיעה כחותמתו השותפה בכל מסמך משפטי שהופק על ידו שעדיין נשמר, מה שהיה חריג לתקופת זמן זו.
לפלקטרודיס היו שני בנים מפפין, דרוגו וגרימואלד (הצעיר). שניהם מתו לפני פפין. דרוגו מת בשנת 707 וגרימואלד נרצח בשנת 714. פפין מת זמן קצר לאחר מכן בסוף 714. הוא לא הותיר יורש חוקי, ופלקטרודיס סירבה להכיר בזכות הירושה של קרל (מרטל), בנו של פפין מפילגשו אלפאידה,[3] שגם היא הייתה לאשתו.[4] רבים סבורים כיום כי הקביעה שקרל היה בן לא חוקי היא פרשנות אנכרוניסטית למעמדו. קרוב לוודאי שבני דורו לא ראו בו בן לא חוקי, שכן הוא נולד בזמן שאמו אלפאידה הייתה נשואה לפפין, וכן הייתה פוליגמיה בקרב אצילים בתקופה זו.[4]
כדי להבטיח את שלטונה, אסרה פלקטרודיס את קרל וכלאה אותו בקלן,[4] ומינתה את נכדה, תיאודואלד, בנו של גרימואלד, למשרת המאיורדומוס של אוסטרזיה, כשהיא עצמה משמשת בתפקיד העוצרת שלו.[3] מינוי זה של ילד למאיורדומוס היה חסר תקדים. מינויו עורר את התנגדותם של אצילי אוסטרזיה ונויסטריה כאחת.[3] בשנת 715 מרדה האצולה של נויסטריה בפלקטרודיס יחד עם רדבוד מפריזיה (אנ') והביסה אותה בקרב קומפיין (אנ'), שנערך ב-26 בספטמבר 715, מה שגרם לה למצוא מקלט בקלן, שהייתה המולדת של שבט משפחתה ושם שמרה את כספו של פפין.[4]
לפני סוף שנת 715, נמלט קרל מרטל מכלאו. בשנת 716, כילפריך השני, מלך הפרנקים, ורגנפריד (אנ'), המאיורדומוס של נויסטריה, הובילו צבא לתוך אוסטרזיה, ובקרב קלן (אנ') הביסו את קרל מרטל מחוץ לעיר וצרו על פלקטרודיס בתוך העיר. פלקטרודיס הכירה בכילפריך כמלך, מסרה את האוצר של אוסטרזיה וזנחה את תביעת נכדה למשרת המאיורדומוס. בשנת 717, רדף קרל מרטל אחרי המלך והמאיורדומוס לפריז, ואז חזר לכבוש את קלן, שבה ישבה פלקטרודיס, ופיזר את תומכיה.
פלקטרודיס נכנסה למנזר, ומתה זמן קצר לאחר מכן באותה שנה בקלן, שם נקברה במנזר St. Maria im Kapitol (אנ') שהיא ייסדה.[4] נכדה תיאודואלד חי תחת חסותו של דודו, קרל מרטל, עד מותו של מרטל בשנת 741.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Wolfert S. van Egmond, "Plectrudis", Online Dictionary of Dutch Women, Huygens Instituut, January 13, 2014
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יצחק חן, ראשיתה של אירופה, כרך ב, האוניברסיטה הפתוחה, תשס"ג 2003, עמ' 96, 267: "פלקטרודיס (Plectrudis)".
- ^ 1 2 יצחק חן, "החברה הפרנקית בתקופה המרובינגית והקרולינגית", בתוך: ראשיתה של אירופה, כרך ב, יחידה 5, פרק ג, האוניברסיטה הפתוחה, תשס"ג 2003, עמ' 267.
- ^ 1 2 3 יצחק חן, "עליית הקרולינגים", בתוך: ראשיתה של אירופה, כרך ב, יחידה 4, פרק א, האוניברסיטה הפתוחה, תשס"ג 2003, עמ' 96.
- ^ 1 2 3 4 5 Wolfert S. van Egmond, "Plectrudis", Online Dictionary of Dutch Women, Huygens Instituut, January 13, 2014