פלנטרי גראנד טור

המסלולים שאיפשרו לוויאג'ר 1 ו-2 לתור את ארבעת ענקי הגזים ולהשיג מהירות מילוט ממערכת השמש

פלנטרי גראנד טור (באנגלית: Planetary Grand Tour) (בתרגום חופשי: המסע הגדול) הייתה תוכנית שאפתנית לשליחת גשושיות אל מערכת השמש החיצונית ולתור אותה. התוכנית הוצעה על ידי גארי פלנדרו מהמעבדה להנעה סילונית (JPL) בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 עקב כך שהכוכבים החיצוניים של מערכת השמש צדק, שבתאי, אורנוס, נפטון ופלוטו עמדו להיכנס לקראת סוף שנות ה-70 למערך הקורה אחת ל-179 שנים כך שגשושית שתשוגר אל צדק תשתמש בכוח המשיכה שלו כמקלעת כבידתית וכך תגיע אל הכוכבים הרחוקים יותר במערכת השמש ובסופו של דבר תעזוב אותה.

התוכנית המקורית שהוצעה כללה שיגור של ארבע גשושיות. השתיים הראשונות, ששיגורן תוכנן ל-1976 ו-1977 יועדו לבצע יעף על פני צדק, שבתאי ופלוטו. שתי הגשושיות האחרונות, ששיגורן תוכנן ל-1979 יועדו לבצע יעף על פני צדק, אורנוס ונפטון.

הגשושיות תוכננו כך שיוכלו לפעול בצורה יעילה לאורך 12 שנות המשימה.

קיצוצי תקציב של נאס"א גרמו לביטול התוכנית ב-1972, כולל תכנונים ל"מיני גראנד טור". עם זאת, מספר רב של אלמנטים שתוכננו לשמש את תוכנית גראנד טור שימשו בסופו של דבר בתוכנית וויאג'ר. שתי גשושיות הוויאג'ר ששוגרו ב-1977 תוכננו לבצע יעפים רק על פני צדק ושבתאי. עם זאת, המזל האיר פנים לוויאג'ר 2 והגשושית ביצעה יעפים גם על פני אורנוס ונפטון כך שמשימת וויאג'ר 2 הפכה למשימת גראנד טור.

הגשושית וויאג'ר 1 יכלה לבצע יעף על פני פלוטו לאחר עזיבתה את שבתאי, אך במקום זאת נשלחה לחקור את הירח טיטאן. משימת ניו הורייזונס הגיעה ב-2015 לכוכב פלוטו וצילמה תמונות שלו, ומאז היא בדרך החוצה ממערכת השמש.

ראו גם

• תוכנית החלל האמריקאית
• תוכנית וויאג'ר
• תוכנית פיוניר