פאלאצו דיי פריורי
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת.
| ||
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת. | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | ארמון העיר |
כתובת | piazza IV Novembre - Perugia, Corso Vannucci, 16 - Perugia |
מיקום | פרוג'ה |
מדינה | איטליה |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–1443 |
תאריך פתיחה רשמי | 1443 |
סגנון אדריכלי | אדריכלות גותית |
קואורדינטות | 43°06′43″N 12°23′19″E / 43.111944444444°N 12.388611111111°E |
פאלאצו דיי פריורי (איטלקית: Palazzo dei Priori), הנמצא בעיר פרוג'ה, נחשב לאחד המבנים העירוניים החשובים שנבנו במחצית השנייה של ימי הביניים (המאה ה-10 עד המאה ה-13) בידי עיריות באיטליה, בתקופה שבה העירייה הייתה ממשלת העיר[1].
הארמון שימש למטרה זו בשנים 1293–1443. היום זה עדיין מקום מושבה של חלק מהעירייה. בארמון נמצא "אולם הנוטריונים" (Sala dei Notari), משכנה של גילדת החלפנים (Collegio del Cambio) מהמאה ה-15 ובו אולם להכרזות מסחריות (Sala dell'Udienza del Cambio) ומשכנה של גילדת הסוחרים (Collegio della Mercanzia). בקומות העליונות של הארמון שוכנת הגלריה הלאומית של אומבריה.
הארמון נקרא על שם הפריורי, הסמכות הפוליטית העליונה, ששלטה בעיר בימי הביניים.
הארמון ניצב בהשתלבות של עורק התחבורה המרכזי של העיר מימי הביניים, קורסו ואנוצ'י (Corso Vannucci) לכיכר המרכזית של העיר.
תיאור המבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארמון דיי פריורי נבנה בשלבים בסגנון גותי: בשנים 1293-1297 הוא כונה בשם "הארמון החדש של העם" (Palatium Novum Populi). הפריורי, האזרחים הראשונים של העיר, הפכו אותו בשנת 1303 לארמון הנהגת העם (Capitano del Popolo). בשנים אלה הושלם חלקו הראשון של הארמון: חלונות בני שלושה חלקים - שלושה לחזית הכיכר ועשרה לאורך קורסו ואנוצ'י. בשנים 1333–1337 הוסיפו לחזית עוד שני חלונות בני שלושה חלקים, מרפסת, בה הוכרזו ההודעות הפומביות לציבור ומדרגות. המדרגות התחתונות נוספו רק בשנת 1902.
בשנת 1353 נוספו שישה חלונות, כדוגמת הקודמים, לאורך הקורסו, שער כניסה רחב-ממדים ומגדל מבוצר מקורי. בשנים 1429–1443 נוספו עוד שלושה חלונות ותוספת לבניין, ששימשה את גילדת החלפנים (Collegio del Cambio). במאה ה-16 הגיע המבנה לסיום בנייתו עם השלמת חלקו האחורי.
גג הארמון המקורי היה מבוצר, מוקף חומה ובו חרכי ירי. העוצמה של הביצורים סימלה את עצמאותה של העיר. בשנת 1610, כאשר העיר עברה לשליטת מדינת האפיפיור, הוסרו הביצורים מהגג, וכן נהרס החלק העליון של המגדל. בשנת 1860, עם כינון איטליה העצמאית, שבו הביצורים למקומם.
מעל לכניסה פוסלו דמויות של אריה ונשר[2]. האריה הוא הסמל של האימפריה, של משפחת תומכי האפיפיור, והנשר הוא הסמל של המשפחה מפרוג'ה.
תולדות הארמון
[עריכת קוד מקור | עריכה]השליטה של ה"פריורי" (האזרחים הראשונים), החלה בפרוג'ה בשנת 1303. בעקבות סדרת מריבות בעיר, הוקם בה מוקד שלטוני על ידי הפודסטה (podestà) - הפקידות הבכירה בעיר - ונקרא ארמון הפודסטה (Palazzo del Podestà). הארמון האחרון עלה באש בשנת 1534 ושרידיו שולבו בארמון הבישוף.
בבית הרשות השופטת (Magistratura dei Priori) היו ארבעים וארבעה חברים. מכל אחת מהגילדות החשובות בעיר נבחרו עשרה נציגים. זמן הכהונה של כל נציג היה רק חודשיים. לגילדה של החלפנים, אשר משכנם היה סמוך לבית (עובדה המעידה על מעמדם), הייתה זכות נוכחות קבועה בבית. כמו כן, גם לגילדת הסוחרים היו שני מקומות קבועים בבית במקום האחד שהיה לאחרים. בשנת 1540, בעקבות ניצחונו של האפיפיור פאולוס השלישי, ב"מלחמת המלח" הפריורי שינו את שמה "Conservatori dell’Ecclesiastica Obbedienza" - שומרי הנאמנות הנוצרית. הארמון היה למושב האפיפיור יוליוס השלישי, שהיה המושל החדש של פרוג'ה. פסלו, שנעשה על ידי הפסל פרוג'ינו מוצב ליד הקתדרלה.
מראות הארמון מבפנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
הסמלים שהיו מעל הכניסה - המקוריים
-
אולם ההכרזות המסחריות
-
אולם הנוטריונים