לדלג לתוכן

פיתוח מונחה-השקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הנדסת תוכנה
ערך זה שייך לקטגוריית הנדסת תוכנה
פעילויות ושלבים
דרישותניתוחאפיוןארכיטקטורהעיצובתכנותניפוי שגיאותבדיקהאימותבנייהפריסהתפעולתחזוקה
מתודולוגיות
זריזותמפל המיםתכנת ותקןCrystal ClearScrumUnified ProcessExtreme Programmingאינטגרציה רציפהDevOps
תחומים תומכים
ניהול פרויקטיםניהול תצורהתיעודהבטחת איכותProfiling
כלים
מהדרמקשרמפרשIDEניהול גרסאותאוטומציית בנייה

פיתוח מונחה-השקה (Launch-Driven Development - LDD) היא גישת פיתוח שמטרתה להשיק מהר ככל הניתן מוצר תוכנה בשלבים מוקדמים כמו POC ו-MVP, לרוב בעבודה עם לוחות זמנים צפופים המוכתבים על ידי אירועים חיצוניים כמו ביקוש בשוק או לחצים תחרותיים. גישה זו נותנת עדיפות למהירות ויכולת הסתגלות על פני שלמות.

יתרה מכך, היא שמה דגש משמעותי על מה לא לפתח ועל סינון "מתגנבי תכולה" (scope creeps), הן מבחינה עסקית והן מבחינה טכנולוגית.

גישה זו מנוגדת למתודולוגיות תכנון מסורתיות וממצות יותר שבהן פותח מוצר עם כל התכונות לפני כל שחרור. בפיתוח מונחה-השקה, ייתכן שנראה מוצר שהושק עם פונקציונליות ליבה. תכונות או תיקונים נוספים מתווספים בעדכונים מאוחרים יותר על סמך משוב המשתמש / המשקיע, וצרכי השוק.

אין בכך זניחה מוחלטת של עקרונות הפיתוח, אלא מתן עדיפות למה שחיוני עבור השקת המוצר.

גישה זו נראית לעיתים קרובות בסטארט-אפים או בסביבות מהירות שבהן זריזות ואיטרציה מהירה הן חיוניות לשמירה על יתרון תחרותי. הוא חולק קווי דמיון עם מודלים לפיתוח Agile ו-Lean המדגישים התקדמות מצטברת ולמידה מתמשכת, אך עם התמקדות חזקה יותר בעמידה במועד האחרון להשקה.

מה הביא לפיתוח גישה זו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבסיס הגישה הזו עומדת ההבנה שקוד לא נכתב לשם כתיבת קוד, אלא לשם מטרה או צורך מסוים.

עקרונות וישום הגישה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באגים הם לא תוצאה של טעות.

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באגים הם פיצר שעדיין נמצא בפיתוח. אין חובה לתקן כל באג, אלא במידה והוא פוגע במהות המוצר.

מניעה של מורכבות יתר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הן בפן העסקי (business-logic) והן בפן הטכנולוגי. לדוגמה: רמת אבטחת מידע גבוהה שלא-לצורך או שלבים בחווית המשתמש שניתן להמתין איתם.

מודל הדג הוא מתודולוגיית פיתוח המממשת את עקרונות ה-LDD

  • חלקו הראשון (שלב ה-setup) כולל 3 פעולות במקביל (בתרשים)
  • חלקו השני (שלב הריצה) לקוח ממתודולוגיית סקראם (scrum) בשילוב בקרה ושמירה על עקרונות ה-LDD
תרשים "מודל הדג"
תרשים "מודל הדג"

אכיפת עקרונות הגישה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האחריות על שמירת העקרונות של גישה זו מוטלת לרוב על מנהל הפיתוח או על חברה חיצונית שמובילה את התהליך.

שמירה על עקרונות אלו דורשת הצבת גבולות הן לצד היזם/ההנהלה השואפת לרובסטיות, והן לצד המפתחים השואפים לפיתוח קוד המשרת את הקוד.