פירמוס ותיסבי

פִּירָמוֹס ותיסבֵּי (במקור: Πύραμος καὶ Θίσβη) הוא סיפור קצר מהמיתולוגיה היוונית, המספר על זוג אוהבים והקשר ביניהם, המסתיים בסוף טרגי. הסיפור היווה השראה רבה לאמנים רבים ובכל העולם ניתן למצוא יצירות שמתארות אותו, כגון רומיאו ויוליה.

עלילה

פירמוס ותיסבי הם שני שכנים שהתאהבו והוריהם התנגדו לקשר ביניהם, והם נאלצו לשמור עליו בסוד. פירמוס מצא סדק בקיר משותף של בתיהם, הרחיב אותו, ודרכו הם דיברו זה עם זה. לבסוף החליטו להיות ביחד, ברחו, וקבעו להפגש ליד בית קברות. תיסבי הקדימה וכעבור זמן מה ראתה לביאה, שירדה למעיין להרוות את צמאונה לאחר ציד. תיסבי נבהלה ורצה למקום מחבוא, ובמהלך ריצתה צעיפה נפל לאדמה, ונמצא על ידי הלביאה, שקרעה אותו לגזרים.

פירמוס, שהגיע למקום זמן קצר לאחר מכן, לא מצא את תיסבי, אך ראה את צעיפה מוטל על הרצפה וקרוע לגזרים. בנוסף, דם הטרף של הלביאה הכתים את הצעיף, ופירמוס טעה וחשב שתיסבי נטרפה, ומרוב צער התאבד. תיסבי יצאה ממחבואה וראתה שפירמוס מת, וחרבו העקובה מדם מוטלת לצדו, התאבלה עליו, והתאבדה אף היא. לפני מותה התפללה תיסבי לאלים שהיא ופירמוס לא יישכחו, ומכיוון שהתאבדו ליד עץ תפוחים, מאז ועד היום צבע התפוחים הוא אדום כדמם של השניים.

בתרבות

במחזהו של ויליאם שקספיר "חלום ליל קיץ" ממחיזים בעלי המלאכה סיפור זה, אך עושים זאת בצורה נלעגת ומעוררים אצל הצופים צחוק, במקום הרגשות הנעלים שהם מנסים לעורר.

האסטרואיד 88 Thisbe (אנ') שהתגלה ב-1866 נקרא על שם תיסבי.