פיצוץ הליפקס
 | |
| תאריך |
6 בדצמבר 1917  |
|---|---|
| מיקום |
הליפקס |
| גורם |
התנגשות ספינות |
| קואורדינטות | 44°40′09″N 63°35′47″W / 44.669166666667°N 63.596388888889°W |
| הרוגים |
2,000 |
| פצועים |
9,000 |
 | |
  | |
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. להשלים את הרקע, את האירוע של הפיצוץ עצמו, את המאמצים להציל, את המורשת של קולמן ועוד. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. להשלים את הרקע, את האירוע של הפיצוץ עצמו, את המאמצים להציל, את המורשת של קולמן ועוד. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
פיצוץ הליפקס היה פיצוץ עז שאירע ב-6 בדצמבר 1917, בשעה 9:05 בבוקר, שהחריב כ-1,600 בתים בעיר הנמל הליפקס בפרובינציית נובה סקוטיה שבקנדה. הפיצוץ גרם למותם של 1,635 אנשים ולפציעתם של אלפים. פיצוץ זה היה הפיצוץ החזק ביותר עד פיצוץ הפצצה הגרעינית מעשה ידי אדם, והוא הפיצוץ הבלתי-מתוכנן החזק ביותר מעולם.
במהלך מלחמת העולם הראשונה המה נמל הליפקס מאוניות שהובילו חיילים וציוד אל אירופה. בבוקר ה-6 בדצמבר עזבה את הנמל הספינה הנורווגית "אימו" (Imo) לכיוון ניו יורק. באותו זמן, יצאה מפתח הנמל ספינת התחמושת הצרפתית "מון בלאן" (Mont Blanc) במטרה להצטרף לשיירה שעזבה לעבר אירופה. ספינה זו נשאה 2,147 טון של חומצה פיקרית, 223 טון טי אן טי, 56 טון בנזול (בנזין וטולואן) ו-56 טון ניטרוצלולוזה.
ה"מון בלאן" לא הניפה דגלי אזהרה שמוטענים עליה חומרי נפץ וחומרים מסוכנים אחרים, בשל החשש כי תהווה מטרה לצי הגרמני הקיסרי. היא איחרה לצאת ולכן נקלעה למחסום ליד איי מקנאבס שבכניסה לנמל הליפקס; גם הספינה הנורווגית יצאה מאוחר מדי ונקלעה למחסום.
בסביבות השעה 8:45, התנגשו שתי הספינות. ההתנגשות הסיטה את המון בלאן אל הרציף, תוך שהיא בוערת. צופים רבים נקבצו כדי לחזות בספינה הבוערת, בעוד אנשי צוותה מנסים, ללא הצלחה, להזהיר אותם מפני הסכנה. מכבי האש של הליפקס הגיעו תוך זמן קצר, אך ב-9:05 התפוצצה הספינה. למעלה מ-2.5 קמ"ר מהעיר הליפקס הוחרבו עד היסוד מן הפיצוץ האדיר. הפיצוץ אף ניפץ חלונות בעיר טרורו, מרחק 100 ק"מ משם. העוגן של הספינה מון בלאן נמצא חמישה ק"מ מהנמל. הפיצוץ יצר צונאמי מלאכותי במפרץ הליפקס, אשר עקר עצים, עיקם פסי רכבת והרס בניינים וכלי שיט.
האסון גרם למותם של כ-1,635 בני אדם (למעלה מ-1,000 איש נהרגו באופן מיידי) וכ-9,000 פצועים (6,000 פצועים קשה). שטח עירוני בגודל של כ-1.3 קמ"ר הושמד לחלוטין והותיר 1,500 איש חסרי בית.
מלחי ה"מון בלאן" שהיו היחידים שהבינו את גודל האסון המתקרב עוד לפני הפיצוץ נמלטו ממנה. בדרכם פגשו בפקח רכבות בשם וינסנט (וינס) קולמן והסבירו לו את הסכנה. קולמן, שכבר חשב להימלט, נמלך בדעתו ושלח הודעות דחופות לרכבות המתקרבות לתחנת הליפקס לבל יגיעו למקום. קולמן נספה בפיצוץ, אך פעולתו הצילה מאות נוסעי רכבות שיכלו להכלל במניין ההרוגים[1].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הפיצוץ בוואנגונגצ'אנג - הקטלני בהיסטוריה
- ההתפוצצות בנמל בומביי
- אסון טקסס סיטי
- התאונה בבסיס חיל האוויר המלכותי פולד
- הפיצוץ בנמל ביירות
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר הבית של פיצוץ הליפקס
- רן לוי, התאונה הנוראית בהיסטוריה: על אסון האליפקס, באתר ynet, 25 באוגוסט 2010
- פיצוץ הליפקס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]