פיסורה אנאלית
| תחום |
גסטרואנטרולוגיה  |
|---|---|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine |
196297 |
| MeSH | D005401 |
| סיווגים | |
| ICD-10 |
K60.0, K60.2 |
| ICD-11 |
DB50.0 |
  | |
פיסורה אנאלית היא סדק לא טבעי, קרע או חתך בעור של התעלה האנאלית.
מאפייני פיסורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניתן להבחין בסימנים אפשריים לקיומה של פיסורה, בכמה דרכים. בין השאר הופעת דימום בצבע אדום מבריק על נייר הטואלט (הדימום מופיע באזור האנאלי), הופעת הדימום לפעמים בשירותים, ואם הסדק אקוטי הוא יכול לגרום גם לכאב מחזורי חמור, בעיקר אחרי הפרשת צואה.
רוב הסדקים האנאליים נגרמים על ידי מתיחת השריר מעבר ליכולת שלו, או אחרי תנועות מעיים חריגות, על ידי הצואה, או במקרים כגון עצירות. לעיתים, פיסורה אנאלית נגרמת על ידי דלקות מעיים.
הפיסורה שכיחה אצל נשים לאחר לידה.
פיסורה אנאלית מתרחשת מאזור הפתיחה האנאלי וממוקמת לרוב בקו המרכזי, בגלל המבנה של האזור. פיסורה לא עמוקה נראית כמו חתך מנייר, ולרוב תחלים מעצמה, אך יש מצבים שהפיסורה מחמירה והסדקים מעמיקים, הדימום אינו מפסיק, והטיפול הופך כמעט בלתי אפשרי. בפיסורה כרונית, הכאב מופיע בתדירות גבוהה.
טיפול בפיסורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעבר מקובל היה לנתח במקרי פיסורה רבים. בסוג אחד של ניתוח חותכים חלק מהשריר, דבר שאינו בר תיקון. בסוג אחר, מורידים את כל הרקמה הפצועה והמצולקת ומאפשרים לרקמה חדשה להיווצר במקום. ההצלחה בשיעור של לערך 80%.
כיום רוב הפרוקטולוגים מנסים קודם לניתוח טיפול שמרני הכולל משחות שונות, שתפקידן להחליש את השריר זמנית, דבר שיגרום בעקיפין לריפוי ללא ניתוח. שיטה אחרת היא שימוש בקצף רקטלי קורטיפואם, אשר התווייתו המקורית היא לטיפול קורטיקוסטרואידי מקומי בדלקת כיבית של החלחולת (רקטום), אך הוא משמש לעיתים גם לטיפול בפיסורה אנאלית ובהתוויה זו הוא לעיתים קו ההגנה הראשון וגם האחרון בטרם ניתוח.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.