פינחס במברגר
 | |
| הרב פינחס זליג הלוי במברגר | |
| לידה |
1872 תרל"ב לנגנאו, שווייץ  |
|---|---|
| פטירה |
1936 (בגיל 64 בערך) כ"א באב תרצ"ו המבורג, גרמניה הנאצית |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
| מדינה |
גרמניה |
| מקום פעילות | המבורג |
| תקופת הפעילות |
?–1936 |
| השתייכות | יהדות גרמניה |
| תחומי עיסוק | רב ודיין בהמבורג |
| אב |
שלמה במברגר |
| תפקידים נוספים | מתרגם |
  | |
הרב פינחס (זליג) הלוי במברגר (תרל"ב 1872 – תרצ"ו 1936) היה רב בהמבורג, מתרגם ספרי יסוד ביהדות לגרמנית, ובעל תואר דוקטור בתחום זה מאוניברסיטת ברלין.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בחודש חשון שנת תרל"ב (1872) בלנגנאו שבשווייצריה לרב שלמה במברגר, המכונה "הרב מזנהיים" (בנו של רבי יצחק דב במברגר), ולאמו לאה לבית אדלר.
בשנת תרנ"ה (1895) קיבל תואר דוקטור באוניברסיטת ברלין על תרגום פירוש הרמב"ם למסכת חלה מערבית לגרמנית, עם מבוא. הפירוש יצא לאור באותה שנה בפפד"מ, תואר זה היה הכרחי מטעם הממשלה לרבנים רשמיים.
בשנת תרנ"ו (1896) הוסמך לרבנות בידי ראש בית המדרש לרבנות בברלין, הרב עזריאל הילדסהיימר.
משנת תר"ס (1900) החל לכהן בהמבורג כרב בית הכנסת של הקלויז (אנ') הישן ששכן בעיר העתיקה של המבורג (ברחוב פטר), ובהמשך, בשנת תרס"ה, כשנחנך הקלויז החדש בשכונה החדשה (ברחוב רוטשבהן) (גר') עבר לכהן ברבנות שם, וכן העביר את מגוריו סמוך לקלויז.
כמו כן כיהן כראש ומגיד שעור של הקלויז וכאב"ד של איגוד בתי הכנסת בתוך הקהילה היהודית, בתפקידים אלו כיהן 36 שנים עד לפטירתו. כמו כן היה דיין בבית הדין שם.
נפטר בכ"א באב תרצ"ו (אוגוסט 1936) ונקבר בבית הקברות לנגנפלדה (גר') (בגרמנית: Längenfeld) בהמבורג, על יד אשתו לאה. בר"ח ניסן תשמ"ט (1989) הועלה קברו ליד קבר אשתו השנייה בהר הזיתים בירושלים[1].
את מקומו ברבנות מילא הרב מנחם אריה קניגסהפר.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נישא בתחילה ללאה בת הרב אליעזר ליפמן קאהן רב בוויסבאדן, להם נולדו קילה, יצחק ומטל, נפטרה בחייו בראש חודש אדר תרע"ד 1914. נישא בשנית בתשרי תרע"ה למלכה כצנשטיין, ממנה נולדו לו שלמה, נפתלי, לאה ואברהם, נפטרה בי"ד באדר תשמ"ב.
בנותיו קילה ומטל נרצחו בשואה. בנו יצחק, דוקטור למשפטים, עלה לישראל וכיהן ככונס הנכסים של אזור תל אביב. את בניו הקטנים העלתה אימם לישראל, ושני בניו הקטנים שינו את שם משפחתם ל"בר-גיורא".
תרגומיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]במברגר עסק בתרגום ספרי היסוד ביהדות לגרמנית[2]
- חמשה חומשי תורה
- פירוש רש"י לתורה
- סידור "שפת אמת" (בהוצאת היידנהיים)
- זמירות לשבת
- מחזורים לכל המועדים
- הגדה של פסח
- קינות לתשעה באב
- פירוש הרמב"ם למסכת חלה וכלאים[3]
- קיצור שולחן ערוך
- מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב
- אוצר המקרא
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב דר' זליג פינחס הלוי במברגר זצ"ל, באתר בית אשכנז
- בתי כנסת בהמבורג, באתר כפר נוער
- מהערותיו בענייני שפה ערבית על ספרי אביו "למוד ערוך", באתר hebrewbooks
פינחס זליג בן שלמה במברגר, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כרטיס הקבר של פינחס במברגר, באתר הר הזיתים
- ^ ראו גם באתר הספרייה הלאומית
- ^ מסכת כלאים, באתר אוצר החכמה, מסכת חלה, באתר אוצר החכמה