לדלג לתוכן

פיטר גורינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיטר גורינג
Peter Goring
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע אישי
לידה 2 בינואר 1927
בישופס קליב שבאנגליה
פטירה דצמבר 1994 (בגיל 67)
שם מלא הארי (פיטר) גורינג
עמדה חלוץ מרכזי, קשר ימני
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
? - 1948
1948 - 1959
1959 - ?
צ'לטנהאם טאון
ארסנל
בוסטון יונייטד

220 (51)
קבוצות כמאמן
19681979 פורסט גרין רוברס
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הארי (פיטר) גורינג (אנגלית: Harry (Peter) Goring;‏ 2 בינואר 1927, בישופס קליב, גלוסטרשייר - דצמבר 1994) היה כדורגלן אנגלי.

גורינג החל את דרכו במועדון המקומי צ'לטנהאם טאון ששיחק בליגה הדרומית, שם זכה למוניטין של חלוץ מצטיין. הוא הוחתם על ידי ארסנל מהליגה הראשונה בינואר 1948, וב-18 החודשים הראשונים שלו במועדון הלונדוני שיחק בקבוצת המילואים של המועדון.

בקיץ 1949 ערך המועדון מסע משחקים בברזיל, וגורינג הפגין בו יכולת טובה. לאחר מכן הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בניצחון 2 - 1 על צ'לסי ב-24 באוגוסט 1949. בעונתו הראשונה הוא הבקיע 21 שערים ב-29 משחקים, והיה מדורג במקום השני בטבלת מבקיעי השערים של ארסנל. המועדון סיים רק במקום החמישי, אך מנגד הצליח לזכות בגביע ה-FA לאחר ניצחון 2 - 0 על ליברפול; גורינג פתח בהרכב של ארסנל אך לא הבקיע.

גורינג המשיך לשחק בהתקפת ארסנל גם בעונה שלאחר מכן (בה הבקיע 16 שערים), אך במהלכה הודח מההרכב לטובת קליף הולטון במהלך שגרם לירידה ברמת המשחק שלו; באותה עונה (1951/1952) הוא הבקיע רק חמישה שערים ב-19 משחקים. אולם, בעונה שלאחר מכן הוא הצליח לזכות מחדש במקום קבוע בהרכב, והבקיע עשרה שערים ב-29 משחקים, שסייעו לארסנל לזכות באליפות בזכות ממוצע שערים עדיף.

עונת 1953/1954 הייתה הכי פחות טובה מבחינתו, והוא השתתף בתשעה משחקים בלבד שבהם לא הבקיע ולו שער אחד. המאמן טום ויטאקר בטח ביכולתו של גורינג, ולאחר שהעבירו לעמדת הקשר הימני הוא השתתף במשחקים רבים. בשתי העונות הבאות הוא החמיץ רק שישה משחקים, ואף זומן לנבחרת התאחדות הכדורגל שערכה מסע משחקים באיים הקאריביים בקיץ 1955.

השנים המאוחרות בקריירה של גורינג התאפיינו בפציעות; בשלוש עונותיו האחרונות בארסנל, בין 1956 ל-1959, הוא השתתף ב-25 משחקים בלבד, כאשר בעונת 1958/1959 ובהדרגה עבר לקבוצת המילואים של ארסנל. בסך הכול הוא השתתף ב-240 משחקים, והבקיע בהם 53 שערים. בקיץ 1959 הוא עבר לבוסטון יונייטד מארצות הברית בעסקה שבה אלן אשברי הושאל לארסנל, ולאחר מכן פרש ממשחק פעיל.

לאחר שפרש מכדורגל הוא חזר לצ'לטנהאם על מנת לנהל את האטליז המשפחתי. בספטמבר 1968 הוא התמנה למאמן פורסט אנד גרין רוברס, והחזיק במשרתו במשך 11 עונות עד שהתפטר באוקטובר 1979, שבמהלכן הוביל את המועדון מליגת מחוז גלוסטרשייר לליגה ההלנית[1].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ג'ף האריס וטוני הוג, Arsenal Who's Who,‏ Independent UK Sports,‏ 1995 (ISBN 1-899429-03-4)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ כינוי לליגה באנגליה המאגדת מועדונים ממספר מחוזות ובהם גלוסטרשייר. הליגה הזו בכירה יותר בהשוואה לליגת מחוז גלוסטרשייר. אין לבלבל בין הליגה הזו לליגת העל היוונית

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]