לדלג לתוכן

אורי יוגב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף פיוצ'ר מוביליטי)
אורי יוגב
לידה 3 בנובמבר 1960 (בן 64)
צפָת, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אורי יוגב (נולד ב-3 בנובמבר 1960[1]) הוא מנהל ואיש עסקים ישראלי. כיהן כמנהל רשות החברות הממשלתיות, כממונה על אגף התקציבים במשרד האוצר בשנים 2002–2004, בשנים 2009–2010 כיהן כיו"ר הוועדה המייעצת למועצה הלאומית לכלכלה ובין השנים 2013–2017 כיהן כמנהל רשות החברות הממשלתיות. בשנת 2018 החל יוגב לעסוק בקידום אגרת גודש בישראל ודה-רגולציה למען חברת אובר בעזרת חברת פיוצ'ר מוביליטי.[2][3] בשנת 2020 הקים את קרן אלומה להשקעה בחברות תשתית.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוגב נולד בצפת להורים עובדי המגזר הציבורי, אביו עבד במשרד החקלאות ואמו בעיריית תל אביב. בילדותו התגורר יוגב בחיפה ובתל אביב שם למד בתיכון אליאנס. בצה"ל שירת כקצין בחיל המודיעין וסיים את שירותו בדרגת סרן. בעל תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני בכלכלה בהצטיינות מאוניברסיטה העברית בירושלים. מתגורר במודיעין-מכבים-רעות, נשוי ואב לחמישה ילדים.

בספטמבר 2018 הוציא ספר שכתב בשם "ללא שיקולים זרים" המתאר את תקופתו כמנהל רשות החברות הממשלתיות ואת ניסיונותיו להילחם במינויים לא תקינים על ידי פוליטיקאים.

ראשית הקריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

את דרכו במשרד האוצר החל בגיל 26 כרפרנט בתחום סובסידיות וייבוא ממשלתי ולאחר שנה מונה ליועץ בכיר למנכ"ל משרד האוצר, תפקיד בו שימש עד עזיבתו את המשרד ב-1990.

ב־1990 מונה למנהל אזור ירושלים בחברת הביטוח "המגן". בשנים 1993–1994 הופקד על פירוק חברת הביטוח "הסנה". בשנים 1994–1997 כיהן כמנכ"ל "אומני מותגי מזון", זכיינית דומינו'ס פיצה. בתקופה זו הצליח להגדיל בצורה ניכרת את פעילותה של רשת הפיצריות, אולם הניסיון להחדיר את מותג הגלידות האגן דאז לשוק הישראלי לא התנהל כמתוכנן והוביל לירידה ברווחי החברה. ב-1997 מונה למנכ"ל בזק בינלאומי, בתקופה שהתאפיינה בפתיחת שוק השיחות הבינלאומיות לתחרות וכניסת החברה לתחום של אספקת גישה לאינטרנט. מאבק החברה בתקופה זו בחברות החדשות בתחום השיחות הבינלאומיות גרר ביקורת חריפה כלפיה מצד דוד תדמור, הממונה על ההגבלים העסקיים, בטענה לפעילות על גבול החוקיות תוך הטעיית צרכנים. עם פתיחת שוק השיחות הבינלאומיות לתחרות, חלקה של בזק בשיחות הבינלאומיות ירד משליטה מלאה בשוק לכ־40%. בתקופה זו החברה הצליחה לגייס תוך זמן קצר כ־260 אלף לקוחות לשירותי האינטרנט, אך רשמה הפסדים של כ־200 מיליון ש"ח.[4] האסטרטגיה הניהולית של יוגב בבזק הוגדרה כחתירה לצמיחה מהירה תוך נטילת סיכונים גדולים, אשר הובילה גם להפסדים גדולים במקרים שונים.

כממונה על אגף התקציבים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002 מונה יוגב על ידי שר האוצר סילבן שלום לממונה על אגף התקציבים, אחת המשרות הבכירות ביותר במגזר הציבורי בתחום הכלכלי, בה כיהן עד אפריל 2004. בתקופת כניסתו לתפקיד סבל המשק הישראלי ממיתון על רקע בועת הדוט-קום והאינתיפאדה השנייה. משרד האוצר פעל לחקיקת חוק תוכנית החירום הכלכלית, ותחת הנהגתו של בנימין נתניהו, שהחליף את שלום ב־2003, בוצעה ליברליזציה, שכללה קיצוצים נרחבים בהוצאות הממשלתיות ורפורמות מקיפות, שיוגב היה שותף בכתיבתן וביישומן.[5][6]

במהלך כהונתו בוטל הגידול האוטומטי בתקציבים ממשלתיים באמצעות מדדים כגון הצמדה וגידול טבעי באוכלוסייה, שהוחלפו בחוק שקבע כי הגידול השנתי בתקציב מוגבל לגובה של 1%. קצבאות המוסד לביטוח לאומי הוצמדו למדד המחירים לצרכן במקום לשכר הממוצע, הופחתו קצבאות הילדים והפנסיה התקציבית של עובדי המדינה הוחלפה בפנסיה צוברת. גיל הפרישה הועלה, והופחת מספר עובדי המגזר הציבורי. אוחדו רשויות מקומיות ומועצות דתיות והופחת מספר סגני ראשי הערים. בוטלה קרן השיווק לייצוא. הולאמו קרנות הפנסיה הגרעוניות. יוגב נאבק במענקים הממשלתיים למשכנתא, אותם ראה ככספים שעוברים ישירות לכיסי הקבלנים. יוגב התנגד להקמת מתקני התפלה על ידי המדינה. הוביל את הקמת בית הסוהר הפרטי בישראל (שבוטל בהוראת בג"ץ, לאחר שהושקע ממון רב בהקמתו). לדבריו, התוכנית הכלכלית שגובשה בתקופה זו נעשתה מתוך מחשבה שלא לפגוע בעשירים ובמבוססים על מנת שלא יעזבו את הארץ,[7] לטענתו ניצל תקופה זו על מנת לקדם את שבירת העבודה המאורגנת במשק.[8]

במאי 2003 מונה לעמוד בראש צוות שהוקם על ידי שר האוצר, בנימין נתניהו, ונגיד בנק ישראל, דוד קליין, לטיפול בבעיית העוני (הצוות המשותף למשרד האוצר ולבנק ישראל לצמצום ממדי העוני). חברי הצוות מבנק ישראל - קרנית פלוג, ניצה קסיר ודניאל גוטליב, וממשרד האוצר - יעל אנדורן ואודי בן-דרור.[9] בדצמבר 2003 הגישה הוועדה את המלצות הביניים,[10] המלצות שהובילו בהמשך להפעלת פנסיה תעסוקתית חובה, מס הכנסה שלילי ועוד.

יוגב נחשב לאחד האישים הבולטים והחזקים שכיהנו בתפקיד זה, מה שגם הביא לביקורת רבה כלפיו מצד גורמים בתוך משרד האוצר ובמשק,[11] אך גם להערכה על פעולותיו למען שמירת קופת המדינה. לאחר סיום תפקידו המשיך יוגב לשמש במשך מספר חודשים כיועץ למשרד האוצר בתחום הרפורמה בנמלי הים, רפורמה אותה הוביל במהלך כהונתו.[8] יוגב נחשב כאידאולוג הכלכלי של בנימין נתניהו.

ביוני 2016 התבטא וטען כי על אף שתוכנית הקיצוצים של 2002–2004 הייתה נחוצה בעיקרה - נעשו בה שורה של טעויות כגון העלאת תקרת ההכנסות לצורך תשלום ביטוח הלאומי, והביע תמיכה בהעלאה מחודשת של דמי האבטלה - אשר היה גורם מרכזי בקיצוצם.[12]

עסקים פרטיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך 2004 החל יוגב לייצג את איש העסקים האוסטרלי ג'ון גנדל בהשקעותיו בישראל. בין הפעולות שביצע הייתה ההשקעה בחברה הציבורית "פלסטרו" שבשליטת קיבוץ גבת, יוגב מונה ליושב ראש דירקטוריון החברה, עד שמניות קבוצות גנדל נמכרו לחברת "ג'ון דיר" עשרים חודשים לאחר מכן, ברווח של 14 מיליון דולר.

בשנים 2005–2007 הוביל מטעם קיבוץ לוחמי הגטאות את המשא ומתן בנושא השותפות עם חברת "אסם" בחברת "טבעול", ומכירת חלקו של הקיבוץ ל"אסם".

בשנים האחרונות עסק יוגב בתעשיית המים והקלינטק בישראל. יוגב ייסד עם מנכ"ל מקורות לשעבר בוקי אורן את "ווטרפרונטס - איחוד המים הישראלי" והוא מכהן כיו"ר העמותה. העמותה פועלת לקידום מעמדה של מדינת ישראל כמובילה עולמית בתחום פתרונות המים המתקדמים.

ב-2006 הקים עם גנדל את חברת וייטווטר הפועלת בתחום איכות ובקרת המים ומשקיעה בפיתוח טכנולוגיות להבטחת איכות וביטחון מי השתייה. לאחר מימוש החזקותיו ב"פלסטרו" רכש יוגב את חלקו של גנדל בחברה והכניס כשותפה את אשת העסקים חנה גרטלר. ב-2011 גייס יוגב לחברה 22 מיליון שקל וב-2012, 11 מיליון ש"ח נוספים.[13] קבוצת וויטווטר מונה שלוש חברות: וויטווטר טכנולוג'יס (בקרה ואיכות מים), גלקון (מערכות בקרה והשקיה) וצ'קלייט (טכנולוגיה ייחודית לניטור מים באמצעות ניצול חיידקים זוהרים המגלים זיהומים והרעלות מים באמצעות שינוי ברמת האור שהם מפיקים).[14] באפריל 2013, במסגרת הכינוס השנתי הבינלאומי ה-6 של Bloomberg New Energy Finance בניו יורק, זכתה חברת וויטווטר בפרס "חלוצי האנרגיה החדשה לשנת 2013". צוות מומחים בלתי תלוי בחר בעשר החברות הזוכות מתוך מעל 200 חברות מועמדות ממגזרי האנרגיה, המים והקלינטק. הבחירה נעשתה על פי שלושה קריטריונים: חדשנות, מומנטום מוכח בתחומן ופוטנציאל פריסה גלובלי.[15] בנובמבר 2013 הגיעה החברה לסוף פעילותה, לאחר שצברה הפסדים כבדים.[16]

החל משנת 2019 מכהן יוגב כיו"ר חברת Datumate אשר פיתחה טכנולוגיה לפיקוח על ביצוע פרויקטי תשתית גדולים באמצעות רחפנים.[17]

בשנת 2020 הקים יוגב את קרן אלומה שמשקיעה בחברות תשתית.[18] קרן אלומה, יחד עם קרסו מוטורס וקבוצת מגדל החלה ב-2021 להתמודד על רכישת נתח ממניות חברת התחבורה אגד[19] ועלתה לשלב הסופי בתחילת 2022.[20])

יו"ר הוועדה המייעצת ויו"ר רכבת ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 מונה ליו"ר הוועדה המייעצת למועצה הכלכלית חברתית וליועץ ראש הממשלה בנימין נתניהו. במסגרת תפקידים אלו הוביל את התוכנית הכלכלית של 2009. ב־2009 דירג מגזין TheMarker את יוגב במקום התשיעי ברשימת האנשים המשפיעים על הכלכלה הישראלית, על סמך כהונתו כיועץ ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא התפטר מתפקידו ביולי 2010.

בשנת 2010 היה מהוגי תוכנית "נתיבי ישראל" לפיתוח מסיבי של תשתיות רכבת ישראל.[21] התוכנית אושרה בידי ממשלת נתניהו, ומספר חודשים אחר כך נתמנה יוגב לחבר בדירקטוריון חברת הרכבת ובהמשך כיהן כיו"ר דירקטוריון הרכבת בפועל, עד אמצע 2013. בתקופת כהונתו נחנכה רפורמה מבנית מקיפה ברכבת ישראל והודחה יו"ר ועד העובדים, גילה אדרעי.[22][23][24]

מנהל רשות החברות הממשלתיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספטמבר 2013 עד ספטמבר 2017 כיהן יוגב כמנהל רשות החברות הממשלתיות.[25]

בנובמבר 2013 הושקה ברשות נבחרת הדירקטורים,[26] שנועדה להביא להפסקת המינויים הפוליטיים בחברות הממשלתיות. לנבחרת 2014 ניגשו 13,795 מועמדים, מתוכם נבחרו 500 המועמדים הסופיים. לנבחרת 2015 ניגשו כ-7,100 מועמדים, ומתוכם אותרו 500 המועמדים הסופיים שהומלצו לשרי הממשלה. לנבחרת הדירקטורים של שנת 2017 ניגשו 9,266 איש ומתוכם אותרו 400 מועמדים שהתווספו ל-500 המועמדים מנבחרות הדירקטורים משנים קודמות.[27] נכון לשנת 2017, 250 הדירקטורים נבחרי הציבור הממונים הם מועמדי הנבחרת.[28]

מאז כינונה של נבחרת הדירקטורים עלה מספר הנשים המיוצגות בדירקטוריונים לחמישים אחוז. בנוסף, עשרה אחוזים מהדירקטורים משתייכות לבני מיעוטים.[29]

דו"ח שהוכן ברשות החברות הממשלתיות הצביע כי מאז הקמת נבחרת הדירקטורים ירד אחוז העסקת בני משפחה בחברות הממשלתיות ב-80%.[30]

במרץ 2014 התפטרו גדעון סיטרמן,[31] יו"ר דירקטוריון נמל אשדוד ועוד שני דירקטורים בנמל אשדוד בהמשך להליך שימוע שהוביל יוגב להדחתם לאור אי סדרים בנמל, ועל רקע החשדות נגד אלון חסן (שהסתיימו בזיכויו במרץ 2018). עד למקרה זה לא היה תקדים להעברת נושא משרה מתפקידו ולהדחת דירקטורים מכהנים על ידי מנהל רשות החברות הממשלתיות.

באוקטובר 2014 אישר הקבינט החברתי כלכלי את יוזמת יוגב להנפקת מיעוט בחברות ממשלתיות,[32] זאת תוך מימוש כוונת המדינה לשמור על שליטה ממשלתית של 51% לפחות בחברות המונפקות. החברות שיונפקו בבורסה לני"ע בת"א הן: חברת חשמל, נתג"ז, תעשייה אווירית, מקורות, דואר ישראל, רפא"ל ורכבת ישראל.

במאי 2016 פרש רפי מאור מתפקידו כיו"ר התעשייה האווירית. פרישה זו נעשתה בעקבות הדחתו על ידי יוגב בחשדות לפגמים בהתנהלות החברה בד בבד עם ביצועים עסקיים נמוכים.[33] עתירתו של מאור לבג"ץ בנושא נדחתה והוא אולץ לפרוש.[34]

ביוני 2016, לאחר משא ומתן ממושך, מכרה המדינה את החזקותיה בשלוש חברות ממשלתיות שפעלו ברצועת החוף של תל אביב-יפו לעירייה.[35]

במסגרת תפקידו כמנהל רשות החברות הממשלתיות, יזם יוגב את הרפורמה בחברות הממשלתיות. מטרת הרפורמה, המתבססת על תפיסת ה-OECD לניהול חברות ממשלתיות, היא הפיכת החברות הממשלתיות מנטל עבור הציבור[36] לנכס בעבורו, תוך שיפור יעילותן ורמת השירות אשר הן מעניקות לאזרח בישראל.

החברות הממשלתיות שהפסידו בשנת 2013 כ-600 מיליון ש"ח עברו לרווח מצרפי של 2.6 מיליארד ש"ח בשנת 2016 וצפויות להרוויח למעלה משלושה מיליארד ש"ח בשנת 2017,[37]כאשר לראשונה כל החברות הממשלתיות העיקריות מרוויחות.[38] נכון לשנת 2017, נכסי החברות הממשלתיות מהוות שליש מהמאזן של מדינת ישראל.

בשנת 2018 יצא לאור, בהוצאת ידיעות ספרים, ספרו "ללא שיקולים זרים", העוסק בתקופת כהונתו כמנהל רשות החברות הממשלתיות.

משנה כלכלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוגב תומך בצמצום נרחב של המגזר הציבורי ובהפרטה ובהעברת פעילות ונכסים משליטת הממשלה למגזר הפרטי. לדבריו, המדינה צריכה לקנות שירותים מחברות פרטיות, ולא לספק אותם בעצמה, לרבות שירותים חברתיים וחינוך. יוגב מתנגד באופן תקיף לקיומם של מונופולים, לרבות מונופולים ממשלתיים, וקרא לפירוק מינהל מקרקעי ישראל ולהעברת האדמות שברשותו לבעלות פרטית, וכן לשבירת המונופול של הבנקים המסחריים הגדולים. עם זאת, הצהיר שעדיף אפילו מונופול בבעלות פרטית על פני שליטה ממשלתית.[39] יוגב היה אחראי לקיצוץ הניכר בקצבאות הביטוח הלאומי בעשור הראשון של המאה ה־21, תמך בתוכנית ויסקונסין ובעידוד עבודה באמצעות הפחתת קצבאות ומנגד בהשקעה בתשתיות תחבורה. תמך במכירת בתי חולים ממשלתיים לגופים פרטיים או לקופות חולים. יוגב קרא לביטול ההסכמים הקיבוציים עם המורים ולמתן אפשרות למנהלי בתי ספר לשכירת מורים בחוזים אישיים וברכישת שירותי הוראה מחברות פרטיות. תמך במהלך של הפרדת מחלקות המים והביוב מהרשויות המקומיות והקמת תאגידי מים וביוב עצמאיים.

יוגב מתנגד תקיף לקיומה של עבודה מאורגנת ורואה בה משקולת על המשק וגורם המוביל לבינוניות וחוסר מקצועיות. לדבריו, אין צורך בעבודה מאורגנת בישראל, היות שהמדינה לקחת על עצמה את האחריות על שמירת זכויות העובד. לשיטתו, ההסתדרות מגינה בעיקר על הוועדים הגדולים, אך לא על העובדים במקומות העבודה הקטנים.

כחלק מפתרון בעיית הדיור הציע יוגב ביחד עם שלמה מעוז לפרק את המשרד להגנת הסביבה מאחר שהוא מקשה על מתן אישורי בנייה באזורים בעלי רגישות אקולוגית.[40]

יוגב דוגל בקידום תהליכי עומק בחברות הממשלתיות כחלק מרפורמה מקיפה בהתנהלותן. לשיטתו, על החברות הממשלתיות להפוך לנכס ציבורי תוך שמירה על רווחיות, יעילות ושקיפות.[41]

פיוצ'ר מוביליטי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהצהיר יוגב שיעסוק בתיווך בין משרדי הממשלה לבין חברות בתחום הרכב,[42] הודיע יוגב על הקמת פיוצ'ר מוביליטי.[43] החברה שלחה מסמך המגייס תרומות בסך 70 אלף דולר עבור "פגישות מהלכי מדיניות אינטימיות עם גורמים ממשלתיים" לדוגמה עם ראש אגף תקציבים באוצר ומנהל רשות המיסים.[3] חברות אשר מפתחות תוכנה או חומרה הניתנת לשימוש עבור גביית אגרת גודש, למשל חברת איתוראן וחברת מוביליטי אינסייט[44] חברו עם פיוצ'ר מוביליטי על מנת לקדם החלת אגרת גודש בדיוני הכנסת ובכנסים וניירות עמדה של החברה.[45] פיוצ'ר מוביליטי תומכת בהפעלה של חברות תחבורה ציבורית על ידי יבואני רכב.[46] פיוצ'ר מוביליטי מקדמת דה-רגולציה למען חברת ההסעות אובר, שהיא התורמת הגדולה ביותר של פיוצ'ר מוביליטי.[2]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אורי יוגב בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ פלסטרו מערכות השקיה, דו"ח על מינוי יו"ר דירקטוריון, אתר מאיה, 22 ספטמבר 2005.
  2. ^ 1 2 ארז רביב (25/12/2019), "פול גז: למרות הביקורת בעולם, בכירים במשק דוחפים להכנסת אובר לישראל", דבר1
  3. ^ 1 2 מירב מורן (19 בנובמבר 2019), דיל בחסות הפקק: 70 אלף דולר תמורת "פגישות אינטימיות" עם הממשלה. דה מרקר
  4. ^ שלומית לן, ‏ואיך אורי יוגב כאיש עסקים?, באתר גלובס, 23 במאי 2009.
  5. ^ אבי בר-אלי, "נהיה הצ'ק-פוינט של המים", באתר הארץ, 28 בדצמבר 2007.
  6. ^ למי מגיע הקרדיט על "התוכנית להצלת המשק"?, באתר גלובס, 6 במאי 2008.
  7. ^ אורי יוגב: אם היינו מטילים מס על העשירים הם היו בורחים, באתר TheMarker‏, 14 במאי 2009.
  8. ^ 1 2 מירב ארלוזורוב, "צריך לפרק את המינהל ולמכור את קרקעות המדינה", באתר הארץ, 5 במאי 2004.
  9. ^ זאב קליין, ‏נתניהו וקליין הקימו צוות לגיבוש של המאבק בעוני, באתר גלובס, 13 במאי 2003
  10. ^ המלצות הביניים של הוועדה - אורי יוגב, קרנית פלוג, דניאל גוטליב, ניצה קסיר, יעל אנדורן ובן-דרור
  11. ^ גד ליאור ויעל גאוני, אורי יוגב: בעל השליטה, באתר ynet, 2 בדצמבר 2003.
  12. ^ ניצן צבי כהן, ‏אורי יוגב: "הייתי שחקן מרכזי בשינוי לרעה של דמי האבטלה", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 19 ביוני 2016
  13. ^ אתר למנויים בלבד איתי טרילניק, וויוטווטר תשתף פעולה עם Tetra Tech האמריקאית, באתר TheMarker‏, 10 בינואר 2013
  14. ^ עמירם כהן, וויטווטר של אורי יוגב רכשה אופציית שליטה ב-27 מ' ש' בחברת גלקון, באתר TheMarker‏, 15 ביולי 2009
  15. ^ גולן חזני, וויטווטר טכנולוגיות הישראלית קיבלה פרס יוקרתי בנושאי אנרגיה, באתר כלכליסט, 24 באפריל 2013.
  16. ^ אתר למנויים בלבד חגי עמית, איך נראה הכישלון הרטוב של אורי יוגב, באתר TheMarker‏, 22 בנובמבר 2013
  17. ^ Construction Data Analytics and Photogrammetry Solutions, Datumate (באנגלית)
  18. ^ אביב לוי, ‏אורי יוגב קוצר אלומה: קרן התשתיות שיזם תנסה לגייס 150 מיליון שקל, באתר גלובס, 26 באוגוסט 2021
  19. ^ אביב לוי, ‏אורי יוגב: “קיבלנו אמון מהמוסדיים. נגיע לקרן של מיליארדי שקלים", באתר גלובס, 26 בדצמבר 2021
  20. ^ גולן חזני, בעלי מניות נגד יו"ר אגד: "שינה תנאים במכרז לריצוי המשקיעים", באתר כלכליסט, 24 בפברואר 2022
  21. ^ ליאור גוטמן, תוכנית נתניהו-יוגב יוצאת לדרך: 51 מיליארד שקל יושקעו ברשת רכבות וכבישים, באתר כלכליסט, 7 בפברואר 2010.
  22. ^ עמירם ברקת, ‏יו"ר הרכבת היוצא: "נחבר את קריית שמונה ועיר הבה"דים", באתר גלובס, 29 באפריל 2013
  23. ^ שחר הזלקורן, הרכבת בפניית פרסה: המנכ"ל המתפטר חוזר, באתר ynet, 6 ביוני 2010.
  24. ^ גולן חזני, אורי יוגב: "נכפיל את מספר נוסעי הרכבת בשנים הקרובות", באתר כלכליסט, 10 בינואר 2011.
  25. ^ אדריאן פילוט, ‏יוגב מתכנן רפורמות - ויפרק את רשות החברות הממשלתיות, באתר גלובס, 30 בספטמבר 2013
  26. ^ אתר למנויים בלבד טלי סבר-חרותי, קריירה TheMarker // "נבחרת הדירקטורים 2015: 50% נשים ו-10% ערבים", באתר TheMarker‏, 2 ביוני 2015
  27. ^ אתר למנויים בלבד טלי חרותי-סובר, 9,266 אנשים הגישו מועמדות לנבחרת הדירקטורים 2017, באתר TheMarker‏, 1 במרץ 2017
  28. ^ אתר למנויים בלבד טלי חרותי-סובר, הסתיים הליך איתור נבחרת הדירקטורים ל-2017, באתר TheMarker‏, 18 ביולי 2017
  29. ^ אתר למנויים בלבד אבי בר-אלי, "אני יודע שצפויים עוד מהלכים של להב 433 בחברות הממשלתיות", באתר TheMarker‏, 5 בנובמבר 2016
  30. ^ רוני זינגר, הקלף של אורי יוגב: רשות החברות צמצמה העסקת מקורבים, באתר כלכליסט, 2 בפברואר 2016
  31. ^ אתר למנויים בלבד מוטי בסוק, כללי TheMarker // "סוף לסאגה: התפטר יו"ר נמל אשדוד, גדעון סיטרמן", באתר TheMarker‏, 6 במרץ 2014
  32. ^ אתר למנויים בלבד מוטי בסוק, עוד 15 מיליארד שקל לקופה: יוגב מציע הנפקת מיעוט של חברות ממשלתיות, באתר TheMarker‏, 21 ביולי 2014
  33. ^ אתר למנויים בלבד אורה קורן, יוגב שיגר מכתב לפני פיטורים ליו"ר התעשייה האווירית - רפי מאור: "ציד מכשפות", באתר TheMarker‏, 12 בינואר 2016
  34. ^ יובל אזולאי, ‏המדינה לבג"ץ: "נפלו פגמים באופן תפקודו של יו"ר התעשייה האווירית", באתר גלובס, 18 בפברואר 2016
  35. ^ אתר למנויים בלבד נמרוד בוסו, עסקה היסטורית: תל אביב רכשה את נמל תל אביב, נמל יפו ואת רצועת החוף, באתר TheMarker‏, 15 ביוני 2016
  36. ^ דוח על פעולות רשות החברות הממשלתיות בשנת 2014, באתר של רשות החברות הממשלתיות, מאי 2015(הקישור אינו פעיל, 9.7.2020)
  37. ^ סוניה גורודיסקי, ‏"מקווה שלמי שיחליף אותי יהיו יחסים טובים יותר עם הממשלה", באתר גלובס, 12 בספטמבר 2017
  38. ^ סוניה גורודיסקי, ‏החברות הממשלתיות הרוויחו ב-2017 כ-730 מיליון שקל, באתר גלובס, 17 בספטמבר 2017
  39. ^ תני גולדשטיין, אורי יוגב: נמאס לי לעבוד בתור שכיר, באתר ynet, 5 במאי 2004.
  40. ^ אתר למנויים בלבד שלי אפלברג, מעוז: "בלי שינוי דרסטי - ב-2017 ייתווספו 20 אלף יורדים", באתר TheMarker‏, 22 בפברואר 2013
  41. ^ רשות החברות הממשלתיות, הרפורמה בחברות הממשלתיות
  42. ^ אורן דורי (29 בינואר 2018). הפרויקט הבא של אורי יוגב: חברה לקידום תחבורה חכמה. TheMarker
  43. ^ סוניה גורודיסקי, ‏"הג'וב החדש של אורי יוגב: מקים ארגון לקידום תחבורה חכמה", באתר גלובס, 1 במאי 2018
  44. ^ ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת ה-20 מתאריך 27/11/2018, "פתרונות חדשניים לבעיית העומס בכבישים"
  45. ^ אודי עציון (5 בינואר 2019). החברה שמפתחת תוכנית להפחתת העומס בכבישים ב-50% תוך שנתיים. ynet
  46. ^ יגאל גואטה, מה הבעיה עם התחבורה הציבורית בישראל? - מחוץ לקווים, בווידאו החל מ-33 שניות, והחל מ-35 דקות ו-25 שניות, ‏25 באוגוסט 2020
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אורי_יוגב&oldid=37924634#פיוצ'ר_מוביליטי"