פיוטר ניקולאייביץ' דורנובו

פיוטר דורנובו
Пётр Дурново́
לידה	23 בנובמבר 1842 (יוליאני); מוסקבה, האימפריה הרוסית
פטירה	11 בספטמבר 1915 (יוליאני) (בגיל 72); סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית
מדינה	האימפריה הרוסית
השכלה	בית הספר לקציני צי (1860); Alexander Military Law Academy (1870) ;
תפקיד	חבר המועצה המדינית של האימפריה הרוסית
פרסים והוקרה	מסדר ולדימיר הקדוש; אות מסדר אנה הקדושה ;

ערך זה עוסק במדינאי, משפטן ושר הפנים הרוסי ב-1906. אם התכוונתם למושל מוסקבה ב-1906, ראו פיוטר פאבלוביץ' דורנובו.

פיוטר ניקולאייביץ' דורנובו (ברוסית: Пётр Николаевич Дурново́;‏ 23 בנובמבר 1842 - 24 בספטמבר 1915) היה משפטן ומדינאי של האימפריה הרוסית. כיהן כשר הפנים של רוסיה במשך כשנה ועמד בראש מחלקת המשטרה של האימפריה הרוסית. נודע במיוחד בעקבות פרסום מסמך שחזה את קריסת האימפריה בעקבות מלחמת העולם הראשונה, במסמך הממוען לצאר ניקולאי השני ומכונה מסמך דורנובו.

ביוגרפיה

פיוטר דורנובו נולד בפלך מוסקבה למשפחת דורנובו האצילה בנובמבר או דצמבר של שנת 1842.

דורנובו החל את דרכו בשירות הצי והצבא, בשנת 1881 הועבר למחלקת המשטרה במשרד הפנים, ומשנת 1884 עד 1893 היה מנהל המחלקה. הוא המשיך לתפקידים גבוהים במחלקות אחרות של אותו משרד, כולל תקופת כהונה קצרה (1905–1906) כשר הפנים של האימפריה. תפקידו העיקרי בעשור האחרון של חייו היה חבר המועצה המדינית.^[1]

הוא היה בוגר בית הספר הימי הקיסרי והמכללה למשפט צבאי של חיל הים ושירת במשרד המשפטים והגיע לתפקיד עוזר התובע בבית הדין לערעורים בקייב, עד שהועבר למשרד הפנים בשנת 1881. דורנובו מונה למנהל מחלקת המשטרה בשנת 1884 ונשאר בתפקיד זה עד שנת 1893, כאשר נאלץ להתפטר עקב מחלוקת בינו לבין שגריר ספרד ברוסיה, בה הואשם בשימוש לרעה בסמכויות המשטרה. הוא מונה לסנאט הרוסי בשנת 1893 שם התבלט מאוד בפועלו. בשנת 1900 התמנה לעוזר שר הפנים האחראי על שירותי הדואר והטלגרף לבקשתו של סיפיאגין ומילא תפקיד זה עד שנת 1905, כאשר מונה לשר הפנים, על פי המלצת ראש הממשלה, סרגיי ויטה. הוא פרש מתפקיד השר זמן קצר לאחר התפטרותו של ויטה מראשות מועצת השרים למרות מחלוקות קודמות בין השניים.

דורנובו נודע בהתנגדותו הגלויה לקשרים הדוקים יותר עם בריטניה על חשבון היחסים עם גרמניה. הוא האמין שהאינטרסים הגרמניים והרוסים משלימים זה את זה ואילו מלחמה בין שתי האימפריות יכולה להביא רק להרס הסדר הפוליטי הקיים בשתי המדינות. דורנובו פירט את עמדותיו, שרובן היו אמורות להתגשם בעקבות מלחמת העולם הראשונה במכתב^[2] שנשלח לניקולאי השני בפברואר 1914. דורנובו צפה מלחמה קרובה בין רוסיה, צרפת ובריטניה נגד גרמניה, אוסטרו-הונגריה וטורקיה. הוא חזה במדויק כי התבוסה הרוסית תביא אחריה לדמורליזציה של הצבא הקיסרי והתמוססות מוסדות החקיקה הקיימים ומפלגות האופוזיציה האינטלקטואליות, לטובת "מהפכה חברתית במתכונת הקיצונית ביותר". המסמך נמצא בין ניירותיו של הצאר לאחר מהפכת פברואר .

פיוטר דורנובו מת בספטמבר 1915 באחוזתו שבפטרוגרד. הוא היה שר הפנים הקיסרי הרוסי האחרון שמת בנסיבות טבעיות. ששת ממשיכי דרכו (פיוטר סטוליפין, אלכסנדר מקרוב, ניקולאי מקלקוב, [ניקולאי שצ'רטבטוב (נפטר בסטארנברג, בוואריה, גרמניה)], אלכסיי חווסטוב, בוריס שטירמר, [אלכסנדר חווסטוב (נפטר בילץ, רוסיה)] אלכסנדר פרוטופופוב) לא מתו בנסיבות טבעיות.

ראו גם

אוכרנה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פיוטר ניקולאייביץ' דורנובו בוויקישיתוף

פיוטר ניקולאייביץ' דורנובו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ Vernadsky, George (1972). “Durnovo’s Advice to the Tsar, February 1914”, in: A Source Book for Russian History. New Haven: Yale University Press. pp. 793–798.
^ - The Durnovo Memorandum, translated to English.

[1] Vernadsky, George (1972). “Durnovo’s Advice to the Tsar, February 1914”, in: A Source Book for Russian History. New Haven: Yale University Press. pp. 793–798.

[2] - The Durnovo Memorandum, translated to English.

[1]

[2]