פיודור שפירו
 | |
| לידה |
24 במרץ 1915 (יוליאני) ויטבסק, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
30 בינואר 1973 (בגיל 57) מוסקבה, ברה"מ |
| שם לידה | פייביש שפירו |
| ענף מדעי |
פיזיקה גרעינית |
| מקום קבורה |
בית הקברות דונסקויה החדש |
| מקום לימודים |
הפקולטה לפיזיקה של אוניברסיטת מוסקבה |
| מנחה לדוקטורט |
איליה פרנק |
| מוסדות | |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
פיודור שפירו (ברוסית: Фёдор Львович Шапиро; 6 באפריל 1915 - 30 בינואר 1973) היה פיזיקאי סובייטי ממוצא יהודי. הוא היה מומחה בתחום פיזיקה ניסויית ופיזיקת חלקיקים.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פייביש (פיודור) שפירו נולד בשנת 1915 בויטבסק (אז בתחומי האימפריה הרוסית כיום בבלארוס) למשפחה יהודית. המשפחה התגוררה באופן קבע בהומל, אימו ליבה-גינדה נסע לזמן קצר לוויטבסק בה התגוררה משפחתה וילדה שם. היא הייתה בת למשפחת רבנים.
שפירו גדל בהומל עד לשנת 1928 כאשר המשפחה עברה למוסקבה. הוא סיים בית ספר בגיל 15 תוך הקפצת כיתה פעמיים. בהמלצת דודו שהיה מהנדס חשמל הוא החל לימודי הנדסה בתחום החשמל. בגיל 19 הוא קיבל פטנט על המצאתו בתחום החשמל.
לאחר סיום הלימודים שפירו עבד כמהנדס. בשנת 1936 הוא התחיל ללמוד פיזיקה באוניברסיטת מוסקבה אותה סיים ב-21 ביוני 1941 ערב לתחילת המלחמה עם הנאצים.
לאחר תחילת הקרבות שפירו התנדב לשורות הצבא האדום. על גבורתו הוא קיבל עיטור. במהלך הקרב על מוסקבה הוא נפצע קשה ולאחר החלמתו שוחרר מהצבא.
בשנת 1943 שפירו חזר לעבודה שתחום החשמל.
לקראת סיום המלחמה שפירו נפגש במקרה עם עמנואל פבלינסקי שזכר אותו מתקופת הלימודים ובאותה תקופה עבד במכון לבדב לפיזיקה. הוא הציע לשפירו להכין עבודה על נייטרונם, להציג אותה לאיגור קורצ'טוב ולבקש להתחיל לימודי תואר שלישי. הצגת העבודה עברה בהצלחה ושפירו התקבל ללימודי תואר שלישי אצל איליה פרנק.
בדצמבר 1945 שפירו התחתן ובשנת 1946 נולד לו בן.
בשנת 1946 שפירו למד תואר שלישי, היה עוזר בקתדרה באוניברסיטה ובמקביל עבד בתחום החשמל. פרנק היה מעוניין שהוא יעסוק בפיזיקה באופן מלא. הוא סיכם עם ולדימיר וקסלר על העברת תקן למעבדה שלו וקלט את שפירו לתקן זה. בשנת 1949 שפירו סיים עבודת תואר שלישי ונותר לעבוד אצל פרנק.
בשנות ה-50 שפירו היה ראש פרויקט בתחום ספקטרוסקופיה שעבד על יישום שיטה שהוצע על ידי יבגני פיינברג בשנת 1944. עבודות הסתיימו בהצלחה. שפירו נשלח לכנס מדעי בז'נבה להצגת הממצאים.
בשנת 1958 שפירו עבר לעבודה במכון המאוחד למחקר גרעיני. הוא סיים עבודת פוסט דוקטורט בשנת 1962 ומונה לסגן מנהל מעבדה. במהלך פעילות מעבדה בוצעו ניסויים שונים בהובלת שפירו.
בשנת 1967 שפירו קודם לדרגת פרופסור ובשנת 1968 הוא התקבל כחבר בהתכתבות לאקדמיה למדעים של ברית המועצות.
בשנת 1971 שפירו קיבל פרס ברית המועצות, בשנת 1977 הוענקה לו מדליית זהב על שם קורצ'טוב.
בתחילת שנות ה-70 שפירו חלה בסרטן ונפטר בשנת 1973 במוסקבה. הוא נטמן בבית העלמין דונסקויה החדש.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ביוגרפיה ותיאור הישגיו (ברוסית)
- ביוגרפיה (ברוסית)