פיברין
 | |
| שיוך |
קריש דם  |
|---|---|
| תיאור ב |
Meyers Konversations-Lexikon, 4th edition (1885–1890) |
| מזהים | |
| קוד MeSH |
D12.776.124.270 |
| מזהה MeSH |
D005337 |
  | |
פיברין (תעתיק מאנגלית: Fiber שמשמעותו "סיב") הוא חלבון בלתי-מסיס, הנמצא בדמם של בעלי חוליות ומשמש גורם קרישת דם.
כדי להפסיק את תהליך אובדן הדם, התרומבין, בתהליך של שפעול פרוטאוליטי מבצע חיתוך של פיברינוגן, מסיר ממנו שני פפטידים וכך נוצרים סיבי פיברין ברקמה הנגועה.
התהליך יוצר קריש דם שיש להמיסו על מנת למנוע חסימת כלי דם. לשם כך נועד הפיברינוליזין שהוא חומר המפרק פיברין ומסיר את הקריש.
תוצרי פירוק הפיברין (באנגלית: (Fibrin degradation product (FDPs), אלו הם רכיבים (הנמנים עם מרכיבי הדם) הנוצרים על ידי פירוק קריש דם כתוצאה מפעילותו של האנזים פלסמין הנמצא בדם ומפרק את משקעי הפיברין שיוצרים את קריש הדם. התוצר המוכר ביותר של פירוק הפיברין הוא החלבון די-דימר (באנגלית: D-dimer) המשמש כמדד איבחון בבדיקות דם.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פיברין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
