פטר יוזף לנה
 | |
| לידה |
29 בספטמבר 1789 בון, נסיכות הבוחר מקלן  |
|---|---|
| פטירה |
23 בינואר 1866 (בגיל 76) פוטסדאם, ממלכת פרוסיה |
| מדינה |
ממלכת פרוסיה |
| מקום קבורה |
בית הקברות של בורנשטדט |
| מעסיק |
פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
פטר יוזף לנה (בגרמנית: Peter Joseph Lenné) או גם פטר יוזף לנה הצעיר (Peter Joseph Lenné der Jüngere; 29 בספטמבר 1789 – 23 בינואר 1866) היה גנן ואדריכל נוף פרוסי. כמנהל הכללי של הארמונות והגנים הפרוסיים המלכותיים בפוטסדאם ובברלין, עיצבה עבודתו את התפתחות תורת עיצוב הגנים (אנ') הגרמנית מהמאה ה-19 בסגנון הנאו-קלאסי. הפארקים שלו שעוצבו על פי עקרונות גן הנוף האנגלי, הם כיום חלק מהמורשת העולמית של ארגון אונסק"ו.
ביוגרפיה ועבודתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לנה נולד בבון, אז חלק מנסיכות הבוחר מקלן, בנו של גנן של חצר הנסיכות והאוניברסיטה פטר יוזף לנה האב (1756–1821), ואשתו אנה קתרינה פוטגייטר (Anna Catharina Potgieter, גם כן פוטגטר), בתו של ראש עיריית ריינברג (אנ'). משפחת לנה היא מהצאצאים של הנסיך הבישוף של לייז'. אביו של פטר יוזף האב, אוגוסטן לה נו (Augustin Le Neu), התיישב בפופלסדורף (Poppelsdorf ) שליד בון כגנן החצר של הארכיבישוף-הבוחר מקסימיליאן היינריך מבוואריה (אנ') בסביבות 1665.
נעורים, לימודים וצבירת ניסיון
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שקיבל תואר "בוגר בית ספר תיכון" (בגרמנית: Abitur), החליט פטר יוזף לנה לאמץ את המסורת המשפחתית. הוא התחיל את חניכותו כגנן בשנת 1808 אצל דודו, יוזף קלמנס וייהה (Josef Clemens Weyhe), גנן החצר בטירת אוגוסטוסבורג וטירת פאלקנלוסט בבריהל השייכים לארכיבישוף הבוחר של קלן. ביוזמת אביו הוא למד גם קורסים בבוטניקה באוניברסיטה.
בין השנים 1809–1812, השתתף לנה הבן בסיורים לימודיים רבים במימון אביו, אשר לקחו אותו לדרום גרמניה, לצרפת ולשווייץ. בשנת 1811 סיים התמחות ארוכה בפריז אצל אנדרה תואן (André Thouin), מנהל Jardin des Plantes, וחבר האקדמיה למדעים, שהיה אז אחד מאדריכלי הגנים המפורסמים ביותר באירופה. מתואן רכש לנה ידע בבוטניקה של שיחים נדירים וצמחים אקזוטיים, שיישם אחר-כך. בסיום ההתמחות הוא קיבל את התואר "אומן אדריכלות נוף". באחד מסיורים אלה יצר לנה היכרות עם יוצר הגן האנגלי במינכן, אדריכל הנוף פרידריך לודוויג פון סקל (Friedrich Ludwig von Sckell), שתהיה לו השפעה מתמשכת על יצירתו של לנה.[1]
עוזר גנן
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1812 עקר לנה בעקבות אביו לקובלנץ, שם מונה למנהל הגנים. מאוחר יותר באותה שנה פעל לנה בארמון שנברון, שם נשאר עד 1814. לנה חזר לקובלנץ, שם נשכר לעיצוב גינות פרטיות עד 1815. הרחבות ביצורי העיר נתנו לו הזדמנות להציע תוכנית לשיפור על ידי תוספת גנים; עם זאת, הדבר לא בוצע בגלל מחסור בכספים. בשנת 1816 עבר לפוטסדאם על פי הצעתם של מנהל היערות הפרוסי גאורג לודוויג הרטיג (Georg Ludwig Hartig) והגנרל גרף פון האקה (Graf von Hacke). שם הוא קיבל את תפקיד עוזר הגנן למנהל גן החצר בארמון סנסוסי.[1]
באביב 1816, בזמן שעדיין עבד כעוזר גנן, קיבל לנה מינוי מטעם קנצלר פרוסיה (אנ') קרל אוגוסט פון הרדנברג (אנ') לחדש את השטח סביב ביתו הכפרי בקליין-גליניקה. עבודה זו על פארק קליין-גליניקה הצמוד לארמון גליניקה, שלימים יהפוך למעונו של קרל, נסיך פרוסיה, הניחה את התשתית לעיצוביו של לנה לאזור פוטסדאם שמסביב, שאותו הוא רצה להפוך לגזאמטקונסטוורק (סינתזה של אמנויות שונות). אחרי השדרוגים של שטחי גליניקה הגיעו העיצובים שנעשו בשיתוף פעולה הדוק עם האדריכלים קארל פרידריך שינקל, לודוויג פרזיוס ופרדיננד פון ארנים של מקומות אחרים כמו בטכרברג והגן הצופה עליו, פארק בבלסברג, שהושלם על ידי הנסיך הרמן פון פיקלר-מוסקאו. עבודתו של לנה מתאפיינת ביצירת צירי ראייה רב-תכליתיים, מנגנון גינון סגנוני שאותו יישם בפארק סנסוסי ובמקומות אחרים. כחלק מהנוף התרבותי ברלין-פוטסדאם, המשתרע מאי הטווסים ועד ורדר על ההאפל (אנ'), אתרים רבים של עבודתו של לנה הם אתרי מורשת עולמית והם תחת הגנת אונסק"ו באופן קיבוצי מאז 1990.
המנהל הכללי של הגנים הפרוסיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הישגיו של לנה באדריכלות הגנים באו לידי ביטוי בהתקדמות הקריירה שלו. בשנת 1818 היה עובד במנהלת הגן המלכותי (Königlichen Gartendirektion), ובשנת 1822 קיבל קידום למנהל הגינון. באותה שנה הפך לנה לחבר מייסד בחברה הפרוסית המלכותית לקידום גננות (Verein zur Beförderung des Gartenbaues in den Königlich Preußischen Staaten). לנה קיבל גם את תפקיד ראש אגף טיפוח עצי הפרי וגינון חזותי ומאוחר יותר של חטיבת הפארקים.
בשנת 1823 נוסדה תחת ניהולו האקדמיה לגינון בשנברג ופוטסדאם. כאן נלמדה לראשונה אדריכלות גנים בצורה מדעית. בשנת 1828 מונה לנה למנהל הגן של הגנים המלכותיים (Gartendirektors der königlichen Gärten) היחיד, ובשנת 1845, למנהל הכללי של הגן הפרוסי. האקדמיה הפרוסית לאמנויות (אנ') הפכה את לנה לחבר כבוד.
בשנת 1840 מינה המלך פרידריך וילהלם הרביעי, שהוכתר זה עתה, את לנה לטפל בתכנון העירוני של ברלין. בין ההישגים החשובים ביותר שלו בתפקיד זה חפירת תעלת לנדוור (אנ') בין 1845 ל-1850 ותעלת לואיסנשטדט (אנ') בשנת 1852, בין תעלת לנדוור לנהר השפרה בקרויצברג. תכנון התעלה התבסס על תוכניות של קצין הבניין הראשי יוהאן קרל לודוויג שמיד (Johann Carl Ludwig Schmid).
אף על פי שמרכז חייו היה סביב פוטסדאם וברלין, נשאר לנה קשור למולדתו על הריין ותרם לייפוי נוסף של קובלנץ, במיוחד בפארק רייננלאגן (Rheinanlagen) שהיה תחת ניהולו עד 1861. אהבתו לעבודתו על הריין והמוזל גרמה לו להחליט לבנות את בית המגורים שנקרא על שמו, לנה האוס, בו רצה לבלות את שארית חייו; עם זאת, אופן מותו לא איפשר זאת. מקום המנוחה האחרון של לנה הוא בבית הקברות של בורנשטדט בפוטסדאם.
פרוטומות של פטר יוזף לנה מוצבות בגן החיות של ברלין,[1] בגן הבוטני של בון, על גדת הריין (אלטר צול), בפארק הנוף פצו (Landschaftspark Petzow) בוורדר על ההאפל שהוא עצמו תכנן, בפארק פלדפינג (Feldafing), בפארק סנסוסי ובפארק Kaiserin-Augusta-Anlagen לאורך הגדה המערבית של הריין בקובלנץ (העתק של פרוטומה מאת ראוך). פרוטומה מודרנית יותר הוכנה על ידי הפסל אוטו ובר-הרטל (Otto Weber-Hartl) מבאד הומבורג.
