פטריק הילינגס
לידה |
19 בפברואר 1923 הובארט מילס, קליפורניה, ארצות הברית | ||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
20 ביולי 1994 (בגיל 71) פאלם דזרט, קליפורניה, ארצות הברית | ||||||||||||
מדינה | ארצות הברית | ||||||||||||
מקום קבורה | בית הקברות הלאומי ארלינגטון | ||||||||||||
השכלה |
| ||||||||||||
מפלגה | המפלגה הרפובליקנית | ||||||||||||
| |||||||||||||
פטריק ג'רום הילינגס (באנגלית: Patrick Jerome Hillings; 19 בפברואר 1923 – 20 ביולי 1994) היה חבר בית הנבחרים של ארצות הברית רפובליקני מטעם קליפורניה שהחליף את ריצ'רד ניקסון בקונגרס. בתחילה הוא נבחר למחוז הקונגרס ה-12 של קליפורניה, שהוגדר מחדש כמחוז הקונגרס ה-25 של קליפורניה לפני הבחירות ב-1952.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייו וקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הילינגס נולד ב-19 בפברואר 1923 בהובארט מילס, קליפורניה, שם למד בבתי הספר הציבוריים. הוא למד באוניברסיטת דרום קליפורניה עד מרץ 1943, אז נכנס לחיל הקשר של צבא ארצות הברית. הוא הוצב בדרום האוקיינוס השקט ושירת כסמל בשירות הביון עד פברואר 1946.
כשחזר ל-USC, הילינגס קיבל תואר ראשון באמנויות ב-1947 ותואר דוקטור למשפטים ב-1949. הוא התקבל ללשכת עורכי הדין בשנת 1949 והחל לעסוק בעריכת דין בארקדיה, קליפורניה. הוא שימש כציר לוועידות הלאומיות הרפובליקאיות ב-1952, 1956, 1960 ו-1964 ותמך בדווייט ד' אייזנהאואר (פעמיים), ניקסון ובארי גולדווטר, בהתאמה.
חבר קונגרס
[עריכת קוד מקור | עריכה]הילינגס נבחר לקונגרס השמונים ושניים, ממושב שהתפנה על ידי ריצ'רד ניקסון כאשר התמודד בהצלחה לסנאט האמריקאי ב-1950, ולשלושת הקונגרסים הבאים, וכיהן מ-3 בינואר 1951 עד 3 בינואר 1959. לאחר ארבע קדנציות בבית הנבחרים, הילינגס לא ביקש מינוי ב-1958, אך היה מועמד לא מוצלח לתובע הכללי של קליפורניה, משרה שהתפנתה על ידי אדמונד ג'י "פאט" בראון האב בהתמודדותו המוצלחת על תפקיד המושל. הילינגס הובס על ידי הדמוקרט סטנלי מוסק, שלימים יהפוך לשופט המכהן הארוך ביותר בהיסטוריה של בית המשפט העליון של קליפורניה. הילינגס לא הצביע על חוק זכויות האזרח משנת 1957. [1]
קריירה מאוחרת יותר
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר התמודדות הלא מוצלחת לתובע הכללי, הילינגס חידש את עריכת הדין שלו בלוס אנג'לס. הוא כיהן כיו"ר הוועדה המרכזית הרפובליקנית של מחוז לוס אנג'לס בשנים 1960–1961. בשנת 1970, הוא התמודד בפריימריז רפובליקני מיוחד למילוי מקום פנוי שנגרם על ידי מותו של גלנרד פ. ליפסקומב במחוז הקונגרס ה-24 של קליפורניה, אך הובס במרוץ על המינוי על ידי ג'ון ה. רוסלוט, שהמשיך וזכה בבחירות הכלליות המיוחדות. . הילינגס ניהל את מסע הבחירות לנשיאות של רונלד רייגן בפלורידה בשנים 1979–1980.
פרישה ומוות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הילינגס התגורר בלוס אנג'לס עד מותו בפאלם דזרט, קליפורניה ב-20 ביולי 1994 בגיל 71. שרידיו נקברו בבית הקברות הלאומי ארלינגטון.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פטריק הילינגס, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)}
- פטריק הילינגס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "HR 6127. CIVIL RIGHTS ACT OF 1957". GovTrack.us.