פטקו סטאינוב (מלחין)
 | |
| המלחין פטקו סטאינוב | |
| לידה |
1 בדצמבר 1896 קאזאנלק, נסיכות בולגריה  |
|---|---|
| פטירה |
25 ביוני 1977 (בגיל 80) סופיה, הרפובליקה העממית של בולגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות המרכזי של סופיה |
| מוקד פעילות |
בולגריה |
| מקום לימודים |
קונסרבטוריון קרל מריה פון ובר |
| כלי נגינה |
פסנתר |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
פֶּטְקוֹ גְרוּאב סְטָאיְנוֹב (בבולגרית: Петко Груев Стайнов; 1 בדצמבר 1896 – 25 ביוני 1977) היה מלחין, ופסנתרן בולגרי, אשר נמנה עם בולטי המלחינים הקלאסיים של בולגריה המודרנית.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]סטאינוב נולד בקאזאנלק. בילדותו איבד את מאור עיניו לאחר תאונה. הוא רכש השכלה יסודית בבית ספר לעיוורים בסופיה. ב-1920 עבר לגרמניה וב-1923 סיים את ה"קונסרבטוריון קרל מריה פון ובר" בדרזדן (אנ'), שם התמחה בהלחנה ובנגינה על פסנתר. הוא שב לקאזאנלק וב-1925 פרסם את יצירתו הראשונה "מחולות תראקיים" (בול'). ב-1927 עבר לסופיה והחל ללמד נגינה על פסנתר במוסדות לבעלי לקויות ראיה, ובמקביל פרסם שורת סימפוניות וכן לחנים שנכתבו למקהלה. סטאינוב הרבה לשלב ביצירותיו מוטיבים מן הפולקלור הבולגרי. הוא הנחיל לעולם המוזיקה בבולגריה את תרבות המוזיקה הקלאסית המרכז–אירופית.[1]
לאורך הקריירה המוזיקלית כתב סטאינוב חמש סימפוניות, שבע בלדות (קונצרט) למקהלה ובכך יצר סוגה חדשה בשירת המקהלה בבולגריה, ועוד עשרות שירי מקהלה. משנות ה-30 של המאה ה-20 שיתף סטאינוב פעולה עם מקהלת צדיקוב בבולגריה, וכתב עבורה מספר יצירות לקונצרטים שערכה ברחבי בולגריה וביוגוסלביה.[2]
בין השנים 1933–1944 כיהן כיושב ראש איגוד המקהלות העממיות בממלכת בולגריה וכן יושב ראש התאחדות מלחיני בולגריה. בין השנים 1941–1944 כיהן כמנהל האופרה והבלט הלאומיים בסופיה. היה חבר האקדמיה הבולגרית למדעים.[1] במסגרת תפקידיו ועד לכינון החוק להגנת האומה פעל לשילובה של "מקהלת צדיקוב" בחיי התרבות בבולגריה, וסייע לה בארגון קונצרטים שונים ברחבי הממלכה.[2]
הלך לעולמו בסופיה ב-1977 והוא בן 80 שנים, ונקבר בבית הקברות המרכזי שבעיר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פטקו סטאינוב, באתר MusicBrainz (באנגלית)
פטקו סטאינוב, באתר Discogs (באנגלית)- פטקו סטאינוב מוזיקה ומורשת
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 לאדה בראשובנובה, פטקו סטאינוב, בתוך: לקסיקון המוזיקה והמוזיקאים, כרך 24, עמודים 302–303.
- ^ 1 2 מוני שלום, יובל למקהלת מ.צדיקוב, בתוך: א.חן ציון, מוני שלום (עורכים), ליובלה של מקהלת הפועלים על שם משה צדיקוב, המחלקה לתרבות של ההסתדרות הכללית, הוצאת אחדות, 1959, עמודים 18, 36–38.