פטליזם

פטליזם (מלטינית: fatum, הקרוב ל"גורלי" בעברית), הוא שם תואר להשקפה לפיה האדם כבול לסדר טבעי וקבוע מראש של התרחשויות בעולם. כלומר אמונה בגורל מוחלט וידוע מראש המכתיב את חייו.

ניתן לדבר על שלשה מובנים שונים לפטליזם:

1. האמונה ולפיה אין לאדם בחירה חופשית לפעול אחרת מכפי שהוא נוהג בפועל; אמונה שהאדם כלל איננו מסוגל לעצב את העתיד או את מעשיו שלו עצמו.
2. מנטליות פסיבית נוכח אירוע הצפוי להתרחש, משום שהוא נתפס כבלתי ניתן לשינוי. פרידריך ניטשה כינה זאת 'פטליזם טורקי'.
3. הענקת ערך נורמטיבי חיובי לגישה פסיבית כלפי החיים, כעדיפה על גישה הפוכה המנסה להיאבק בזרם האירועים ולשנותם.

תחושת הגורל היא ככל הנראה בין התחושות האנושיות העתיקות ביותר,^{[דרוש מקור]} הגורל הוא כוח שאי אפשר לעמוד בפניו שנתפש כקובע את העתיד. לפי המיתולוגיה היוונית זהו כורח בלתי ניתן לביטול אליו נכנעים אפילו האלים (כפי שהודו הפיתיות של דלפי). במיתולוגיה הרומית הגורל מיוצג על ידי שלוש המוירות (ה"פרסאות"), ועל ידי שלוש הנורנות במיתולוגיה הנורדית.

הרמב"ם בספרו "מורה נבוכים" (ג, יז, הדעת הג'), מייחס תפיסה זו גם ל"כת האשעריה מן הישמעאלים", כלומר לחוג פילוסופי מוסלמי שהיה קיים בתקופתו. בדתות שונות, בעלי תפקידים שונים מנסים לקרוא את צפונות הגורל - הנביא, השאמאן, וכיוצא באלה. גם כיום יש המאמינים בכוחם של חוזים שונים (קוראים בכף יד, קוראים בקפה וכולי).

מקס ובר בחיבורו "האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם" המנתח סוציולוגית את הקפיטליזם טוען שנצרות הפרוטסטנטית (ובמיוחד בגרסתה הקלוויניסטית), בעקבות הרפורמציה ויתרה על הקשר המתווך בין האדם לאל, כפי שהתקיים בתפיסת הנצרות הקתולית. במקום תפישה זו העמידה הרפורמציה, לפי ובר, את התפיסה הטרנסצנדנטית של האל, שגררה גישה פטליסטית לקיום האנושי. ואולם, טוען ובר, דווקא משום כך האמינו פרוטסטנטיים כי הצלחה בחיים פירושה אישור אלוהי חיובי. משום כך הופיע באופן פרדוקסלי, תמריץ מעשי לאידיאל אקטיבי של יזמות ופעלתנות אנושית לשם השגת ההצלחה הזו.

פטליזם בתרבות

הגורל הוא גם מקור לאירוניה בטרגדיות היווניות, כמו גם במחזהו של פרידריך שילר שהפך לאופרה של ג'וזפה ורדי "כוחו של גורל" או הידיעה המוקדמת של מקבת' על גורלו הצפוי, במחזהו של ויליאם שייקספיר. המוטיב החוזר הוא שלא משנה כמה ינסה הגיבור לשנות את מעשיו והתנהגותו, אין ביכולתו לשנות את גורלו שכבר נחתם ונקבע.

• הסרט "דוני דארקו" הוא על פטליזם, ואף הדמות הראשית (דוני) מציגה גישה פטליסטית לחיים.
• מסרטיו של רומן פולנסקי עולה השקפת עולם פטליסטית. כמעט בכל סרטיו, כבר בשליש הראשון של הסרט, הצופה מקבל רמזים ואף יודע בוודאות מהו גורלן של הדמויות, ומהו סוף הסרט. על אף ניסיונותיהן של הדמויות לשנות את הכיוון בו הן הולכות, פעולותיהן רק מובילות אותן צעד קדימה אל עבר הגורל הקבוע.
• סיפור העם על "פגישה בסאמרא" מייצג השקפה פטליסטית.
• טולסטוי "מלחמה ושלום" (תרגום: לאה גולדברג, ספרית פועלים, 1977) תמך בהשקפת עולם פטליסטית. הוא כתב '"הפאטאליזם בהיסטוריה הריהו דבר שאין להימנע ממנו, בבואנו להסביר תופעות חסרות היגיון (היינו אותן התופעות שאת הגיונן אין אנו מבינים). ככל שאנו מתאמצים להסביר את התופעות ההיסטוריות הללו על דרך ההגיון, כן נהיות הן חסרות הגיון יותר וסתומות יותר." (כרך ב', עמ' 6-7). מציטטא זו אפשר לראות גם שטולסטוי התנגד להשקפות דטרמיניסטיות.

ראו גם

• דטרמיניזם
• הטלת גורל
• מזל

קישורים חיצוניים

• נילי כהן, "גורל ומשפט", הפרקליט מט תשס"ז

ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.