לדלג לתוכן

פזל-אללה זאהדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פזל-אללה זאהדי
فضل‌الله زاهدی
לידה 17 במאי 1892
פרס (1910-1925)פרס (1910-1925) המדאן, המדינה הנשגבת של פרס
פטירה 2 בספטמבר 1963 (בגיל 71)
שווייץשווייץ ז'נבה, שווייץ
מקום קבורה איראןאיראן קבר משפחת זאהדי, ריי
מדינה איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג חדיג'ה תול-מולוכ
צאצאים ארדשיר זאהדי עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות
תקופת הפעילות 19201953 (כ־33 שנים)
דרגה לוטננט גנרל
עיטורים
  • מסדר זולפקאר
תפקידים אזרחיים
ראש ממשלת איראן ה־36
19 באוגוסט 19537 באפריל 1955
(שנה)
מונרך בתקופה מוחמד רזא שאה פהלווי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פזל-אללה זאהדיפרסית: فضل‌الله زاهدی, תעתיק מדויק: פָצ'ל-אַלְלָה זְאַהָדִי; 17 במאי 18922 בספטמבר 1963) היה לוטננט גנרל בכוחות המזוינים של איראן וראש ממשלת איראן בין השנים 19531955, לאחר ההפיכה באיראן של שנת 1953, שהונהגה בידי מוחמד רזא שאה פהלווי נגד מוחמד מוסאדק. שירותו של פזל-אללה בבריגדת הקוזאקים הפרסית קישרה אותו עם רזא שאה פהלווי ויורשו, שליטי שושלת פהלווי האיראנית. לאחר שסיים את כהונתו כראש הממשלה, פזל-אללה שימש כשגריר איראן באומות המאוחדות.

זאהדי נולד בעיר המדאן, בתוקפת השושלת הקאג'ארית, בשנת 1892. למשפחתו היה מעמד גבוה בפוליטיקה המדינית בחצר המלוכה של נאסר א-דין שאה קאג'אר וזאהדי החל מוקדם בקריירה צבאית. הוא סיים את לימודיו באקדמיה הצבאית האיראנית בשנת 1916. הוא הצטרף לבריגדת הקוזאקים הפרסית (תחת פיקוד צבא האימפריה הרוסית) ובגיל 25 – בתפקיד מפקד בריגדה – זכה לפרסום כאשר הכניע מרד כורדי במערב איראן, מרד שנערך במסגרת פעילויות של בדלנות כורדית באיראן. שלוש שנים מאוחר יותר זאהדי דיכא תנועת אוטונומיה ערבית בראשות השייח' חזאל ח'אן, בח'וזסתאן. הפעולה נערכה תחת פיקודו ובתמיכתו של שר המלחמה ומפקד הצבא בפועל, רזא ח'אן.

בשנת 1925, זמן קצר לאחר הכנעת המרד בח'וזסתאן, הכריז רזא ח'אן על עצמו כשאה החדש של איראן וייסד שושלת חדשה, שושלת פהלווי. רזא ח'אן, שנקרא עתה בשמו המלוכני רזא שאה פהלווי, מינה את זאהדי למושל צבאי במחוזות ח'וזסתאן ואספהאן, תפקיד שמילא עד ספטמבר 1942, כאשר הפלישה הבריטית-סובייטית לאיראן הביאה לפיטורו מתפקידו. שלטונות הצבא הבריטי חשדו בזאהדי כי הוא תומך בגרמניה הנאצית, והוא הוגלה מאיראן והוחזק במעצר על ידי הבריטים. הוא הורשה לשוב לאיראן בשנת 1945, עם סיומה של מלחמת העולם השנייה. בנובמבר 1949 מונה למושל הצבאי ומפקד המשטרה בטהראן. באותה תקופה הוא גם היה חבר בסנאט החדש שנוצר בהוראת מוחמד רזא שאה פהלווי (בנו ויורשו של רזא ח'אן).

לאחר רצח ראש הממשלה חאג' עלי רזמארא בשנת 1951, זאהדי מונה לשר הפנים בקבינט של ראש הממשלה החדש, חוסיין עלא, והוא המשיך לשמש באותו תפקיד גם בקבינט הראשון של ראש הממשלה החדש מוחמד מוסאדק. עקב אי הסכמה עם מדיניותו של מוסאדק, זאהדי התפטר בדצמבר 1951 ובאוקטובר 1952 הואשם על ידי ראש הממשלה בתכנון הפיכה. במאי 1953 מצא זאהדי מקלט במג'לס (פרלמנט), שם הגן עליו יושב ראש הפרלמנט, אייתוללה אבו אל-קאסים קשאני. לאחר שקשאני איבד את תפקידו ביולי 1953, עזב זאהדי לזמן קצר את איראן.

מאבק הכוחות המחריף בין מוסאדק ומוחמד רזא שאה פהלווי, כמו גם פלגים שונים במג'לס הגיע לשיאו ב-16 באוגוסט 1953, כאשר השאה ברח מאיראן. אולם לפני צאתו מינה השאה – בלחץ נציגי סוכנות הביון המרכזית של ארצות הברית – את זאהדי כראש ממשלה במקומו של מוסאדק. ב-19 באוגוסט הכוחות שהונהגו על ידי זאהדי התארגנו ביחד עם הנסיכה אשרף פהלווי והוציאו לפועל את ההפיכה באיראן, הם הפילו את ממשלתו של מוסאדק, קיבלו על עצמם כוח וסמכות מדינית וקראו לשאה לשוב ארצה. בליל 19 באוגוסט נעצר מוסאדק ומוחמד רזא שאה שב לאיראן.

השאה, שחשש כי זאהדי הפופולרי עלול להוות איום על עמדתו שלו, העביר את זאהדי מתפקידו בשנת 1955, ושלח אותו לשמש כשגריר באו"ם במטה האירופי של הארגון בז'נבה. זאהדי שירת בתפקיד זה עד לפטירתו בשנת 1963. הוא נקבר בחלוקת משפחתו בבית קברות בריי.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פזל-אללה זאהדי בוויקישיתוף