פורמליזם רוסי
הפורמליזם הרוסי הוא אסכולה שיצרה קבוצת תאורטיקנים וסופרים רוסים וסובייטים רבת השפעה וכללה את בוריס אייכנבאום, יורי טיניאנוב, רומן יאקובסון, ולדימיר פרופ וויקטור שקלובסקי שערכו מהפכה בתחום ביקורת הספרות בין 1914 ל-1930.
הפורמליסטים ביקשו לכונן את מדע הספרות כתחום מחקר עצמאי, בעל תכנים ומתודות משל עצמו. הם טענו כי הספרות נבדלת מתופעות לשוניות אחרות, וגרסו כי על מדע הספרות להתמקד באיתור ובניתוח מאפייניו של הבדל זה. לפורמליזם הרוסי הייתה השפעה רבה על הוגים כדוגמת מיכאיל בכטין ויורי לוטמן, ועל הזרם הסטרוקטורליסטי. חברי אסכולה זו נחשבים למכונני תורת הספרות המודרנית.
"הפורמליזם הרוסי" הוא למעשה שם שמאגד בתוכו שתי תנועות שונות: האופויאז (ОПОЯЗ) בסנקט פטרבורג, והחוג הבלשני של מוסקבה. יתרה מזו, הפורמליסטים לא העמידו דוקטרינה אחידה וקוהרנטית, ומדובר בתנועה מגוונת והטרוגנית. אף על פי כן, משותפת לפורמליסטים הרוסים ההתעקשות על טבעה האוטונומי והייחודי של השפה הפואטית והפיכתה לאובייקט המחקר של תורת הספרות. מאמצם העיקרי של הפורמליסטים היה הניסיון להגדיר את התכונות הייחודיות לשפה הפואטית, הן בשירה הן בפרוזה. התמקדות זו של הפורמליסטים בשפה ובצורות הלשוניות הייחודיות לספרות היא שקנתה להם את הכינוי "פורמליסטים". כינוי זה הודבק להם על ידי מתנגדיהם המרקסיסטים, והוא מיוחס ללאון טרוצקי.
דוגמה אופיינית לחשיבה הפורמליסטית ניתן למצוא במאמרו המוקדם של ויקטור שקלובסקי, "האמנות כתחבולה". במאמר זה יצא שקלובסקי נגד ההמשגות המקובלות של הספרות בתקופתו: תפיסת האמנות כחיקוי של המציאות או הגדרתה כביטוי לתפיסת עולמו האישית של המחבר. על פי הגישה הראשונה, הספרות היא תוצר חברתי ופוליטי, ויש לפרשה לאור התנאים ההיסטוריים שבהם היא נוצרה. על פי הגישה השנייה, היצירה הספרותית היא ביטוי לרעיונותיו ולרגשותיו של המחבר, שמקבלים ביטוי ספרותי באמצעות תמונות וסמלים. בשני המקרים הספרות אינה נתפסת כתחום אוטונומי, והיא ניתנת להערכה רק באמצעות כלים היסטוריים, סוציולוגיים, ביוגרפיים או פסיכולוגיים. כנגד המשגות אלה ביקש שקלובסקי להגדיר מה מייחד את הספרות כספרות. לשיטתו, הספרות – והאמנות ככלל – היא מערך של תחבולות ומנגנונים שמשמשים את האמן כדי לייצר הזרה.
הפורמליסטים לא הגיעו להסכמה בדבר טבען של התחבולות, האופן שבו הן מופעלות או כיצד יש לנתחן. אך משותפת להם ההנחה שהשפה הפואטית היא בעלת תכונות מיוחדות, ושמטרתו העיקרית של מדע הספרות הוא לעמוד עליהן ולנתחן.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]האסכולה הפורמליסטית בספרות התקיימה בעיקר ברוסיה ועוסקת בחקר הצורה הספרותית. האסכולה הפורמליסטית רואה בכל יצירה ספרותית סיפור חד פעמי, והיא תמיד משתנה.
על פי האסכולה הפורמליסטית בכל יצירה קיימים שני רבדים: הרובד הקונקרטי-המשתנה והרובד המופשט-הקבוע.
ולדימיר פרופ חוקר מהאסכולה, אשר חקר את המורפולוגיה של המעשייה, טען שכל המעשיות הן בעצם מעשיה אחת, בשני היבטים:
- הדמויות המאכלסות את המעשייה:
ברובד הקונקרטי-המשתנה קיימות אינסוף דמויות, ואינסוף צורות של אותה דמות.
ברובד המופשט-הקבוע קיים מספר קבוע של תפקיד סיפורי (הרמה המופשטת והקבועה של הדמויות). פרופ מבחין בשבעה תפקידים סיפוריים:
- הגיבור
- גיבור השקר
- המזיק
- המעניק (מסייע)
- המשלח (משלח למסע)
- הסוכן הפלאי
- בת המלך ואביה
- העלילה:
ברובד הקונקרטי-המשתנה יתקיימו אינסוף צורות של אירועים.
ברובד המופשט-הקבוע מתקיים מספר מוגבל של "פונקציה סיפורית". האירועים שונים אבל ממלאים אותה פונקציה סיפורית. המעשיות מחברות בין ניגודים (עניים ועשירים, טובים ורעים), ובסופן מתקיימת אחדות הניגודים (בדרך כלל באמצעות חתונה). המעשיות יתאפיינו בהפרת הסדר והחזרת הסדר.
פורמליזם בקולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיטת המחקר הפורמליסטית הלמה גם את חקר הקולנוע, בהיותו צורת אמנות חדשה דאז המפתחת שפה אמנותית האופיינית לה. חקר קולנועי פורמליסטי תאם את השאיפה למצוא את ייחודו של הקולנוע. תאורטיקנים בולטים במחקר הקולנועי הפורמליסטי כמו יורי טיניאנוב וסרגיי אייזנשטיין התנגדו למעורבות של דיסציפלינות אחרות במחקר הקולנועי וניתחו אותו כמערכת סגורה. תוך ביטול ההבחנה בין תוכן לצורה והמרתם במושגים חומר ותחבולה, ומתוך הנחה כי לחומר אין משמעות עד שתופעל עליו התחבולה, הם הסיטו את הדגש המחקרי אל עבר האופן והצורה הקולנועיים. כמו כן, התנגדו לתפיסה כמו של התאורטיקן הצרפתי אנדרה באזאן כי משמעות הקולנוע היא לחקות את המציאות, תפיסה מימטית.
במקביל, התהוותה גם יצירה פורמליסטית בקולנוע. בנוסף לצורך לגבש שפה ייחודית אשר תפריד את הקולנוע מן האמנויות הקודמות, על רקע המהפכה הבולשביקית שניסתה ליצור מציאות חדשה, נתפסקולנוע אוונגרדי כנאמן לרעיונות המהפכה. על-כן, קולנוענים פורמלסטיים, כגון סרגיי אייזנשטיין ודג'יגה ורטוב, הדגישו במכוון בסרטיהם את האלמנטים הצורניים המבניים של הקולנוע. אלמנט מרכזי בסרטים פורמליסטים הוא עריכה, מתוך השאיפה ליצור את המשמעות האומנותית לא מן התמונות עצמן אלא מן החיבור בינן, קישור שיכול להיות רעיוני ולא מכוון נרטיב. הקולנוע הפורמליסטי הוא אבן דרך משמעותית בהתפתחות העתידית של הקולנוע המודרניסטי בכלל, שלהקולנוע הנסיוני והווידאו-ארט בפרט, ואפילו בהתפתחות תעשיית הפרסומות והקליפים העכשווית.
תרומות מרכזיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הזרה – מונח של ויקטור שקלובסקי, שניסה לתאר את תכלית הספרות.
- הפונקציה הפואטית – מונח של רומן יאקובסון, שניסה לתאר מהו שימוש פואטי בשפה.
- רב מערכת – מונח שהוצע על ידי איתמר אבן-זהר, שפיתח את תיאורית הרב-מערכת, בהשראת עבודותיהם של הפורמליסטים, ובעיקר יורי טיניאנוב ורומן יאקובסון, שביקשו לחלץ את ניתוח המערכות (לשון, ספרות, חברה וכו') מהמודל ההומוגני של הסטרוקטורליזם המוקדם.
אסכולות מתנגדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הפורמליזם הרוסי, במדריך לתיאוריה וביקורת ספרותית (אנגלית)
