פורט המילטון
 | |
 | |
| החזית של המבצר ההיסטורי (2011) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מבצר |
| שימוש | מחנה צבאי |
| על שם | אלכסנדר המילטון |
| מיקום | ברוקלין, ניו יורק |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| בעלים | המשמר הלאומי |
| מייסדים | צבא ארצות הברית |
| מפעיל |
צבא ארצות הברית  |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1825–1831 (כ־6 שנים) |
| תאריך פתיחה רשמי | 1831 |
| חומרי בנייה | אבן ולבנים |
| עלות | 500,000 דולר |
| אדריכל | סיימון ברנרד (אנ') |
| מידות | |
| אורך | 200 מטר |
| רוחב | 50 מטר |
| גובה | 8 מטר |
| שטח | 10 דונם |
| גובה מעל פני הים | 0 מטר |
| קומות | 2 |
| קואורדינטות | 40°36′22″N 74°01′51″W / 40.606111°N 74.030833°W |
  | |
פורט המילטון (באנגלית: Fort Hamilton) הוא מחנה צבאי שהחל להיבנות בתחילת המאה ה-19 בשולי שכונת ברוקלין בניו יורק (ארצות הברית) והורחב לאורך השנים. המחנה הוקם בנקודה אסטרטגית הצופה על על מצר הנארוז ויחד עם פורט לה פאייט שנבנה ממערב לו ופורט וודסוורת' (שנבנה בסטטן איילנד מעבר למיצר), הוא שומר על אחד משני מעברי הים לכוון ניו יורק ונהר ההדסון המוליך לפנים היבשת. המחנה הוחזק על ידי כוחות האיחוד בתקופת מלחמת האזרחים האמריקנית ושימש בהמשך את צבא ארצות הברית במהלך המלחמות. כיום משמש כבסיס הצבאי של המשמר הלאומי, צבא המילואים של ארצות הברית (אנ') ויחידות נוספות. רק במהלך המאה ה-20 נקרא המקום על שמו של אלכסנדר המילטון.
ההיסטוריה של האתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]טרום הקמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפוטנציאל של הנקודה האסטרטגית בקצה ברוקלין נוצל כבר במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית כשסוללת תותחים אמריקאית התבצרה במקום ופתחה באש על שיירת אוניות בריטיות שעברו במיצר.
הקמת המבצר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות מלחמת 1812, במהלכה התמודדה ארצות הברית עם תקיפות ימיות, נפלה ההחלטה בממשלה להשקיע בחיזוק קווי ההגנה לאורך החופים. למהלך זה, שנקראה "הקמת קו ההגנה הימי השלישי" (אנ'), הקצתה הממשלה כ-800,000 דולר.
ב-11 ביוני 1825 החל קצין הצבא סיימון ברנרד (אנ') לבנות את פורט המילטון[1]. המבצר נחנך ב-1831 בהשקעה של חצי מיליון דולר. חלק זה נקרא עם סיומו "פורט קייסמייט" (אנ') והפך לליבו של מחנה המילטון שהחל להתפתח ממבצר זה. עם סיום הבנייה הוצבה המקום סוללה ארטילרית שמטרתה הייתה להגן על מעבר המים אך גם על מעגן ועל מבצר נוסף ("פורט לאפייט" (אנ')) שהוקם ממערב על אי בקרבת החוף[2]. ב-1839 הפך המבצר לבסיס האימונים הראשון של המשמר הלאומי של ארצות הברית וב-1840 מונה קפטן רוברט אי. לי מחיל ההנדסה לנהל את הרחבת המחנה בתקציב של 20,000 $. בהמשך שימש לי כמהנדס המבצר עד 1846 כשבתקופה זו הקים עוד מספר מבצרים באזור ניו יורק.
מלחמת האזרחים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית חיזקו כוחות האיחוד את המבצרים סביב מצר הנארוז ופורט המילטון ביניהם נגד אפשרות פלישה של צי הקונפדרציה לכוון ניו יורק. בעקבות השיפור בכוח האש של התותחים הימיים היה צורך לחזק את חומות המבצר על ידי הערמת סוללות אדמה והצבת התותחים מאחוריהן. הפיתוח והחיזוק של המבצר המשיך גם לאחר המלחמה אך באיטיות בגלל מחסור כספי.
ב-1863, במהלך המלחמה, נשלחו חיילים מהמבצר לסייע בדיכוי מהומות הגיוס בניו יורק.
תוכנית אנדיקוט
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1885 הסמיכה מועצת הביצורים האמריקאית (אנ') את מזכיר המלחמה ויליאם אנדיקוט לבחון את מערכת הביצורים של חופי ארצות הברית ולהציע שיפורים. במסגרת זו הציעה הוועדה של אנדיקוט גם את חידוש הביצורים של פורט המילטון. בין 1898 ל-1905 נערכו שינויים רבים במבצר שכללו הריסת חלק מהביצורים הישנים, בניית ביצורי בטון חדשים, הצבת תותחים חדשים והכפפת המבצר לפיקוד הצבאי של דרום ניו יורק. במסגרת שינויים אלו הוצבו במבצר המשודרג 41 תותחים ומרגמות מודרניים מסוגים שונים וסוללות ההגנה שנבנו עבור התותחים חרגו מעבר למבצר ההיסטורי. בחלק מהתותחים נעשה שימוש בטכנולוגיית "תותחים נעלמים" (אנ') המאפשרת להעלות ולהוריד את התותח דבר המאפשר הגנה טובה יותר עליו.
מלחמת העולם הראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במלחמת העולם הראשונה נערכו שינויים רבים במבצר. מגויסים חדשים רבים הגיעו להתאמן בבסיס הצבאי ולשם כך הוקמו במקום מבניים זמניים. במקביל הועברו החיילים שהיו מוצבים במבצר ליחידות ארטילריה ביבשת ובהמשך הועברו לחזית המערבית. גם רבים מהתותחים והמרגמות נלקחו לטובת המאמץ המלחמתי באירופה כשחלקם הורכבו על רכבות ואחרים על עגלות.
בין המלחמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסיום מלחמת העולם הראשונה לא הוחזרו למבצר התותחים שנלקחו משם במלחמה ותהליך צמצום הארסנל במבצר נמשך כשעוד תותחים הועברו למבצרים אחרים ו-2 תותחים הועברו למטרת אימונים במכללת ווסט פוינט. צמצום כוחו של המבצר הביא להפיכתו למבצר של הקו השני במערכת ההגנה על ניו יורק.
מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם פרוץ מלחמת העולם השנייה כללה מצבת התותחים במבצר 4 תותחים בלבד. המחנה שימש בעיקר כמרכז גיוס ובהמשך הוצבו במקום תותחי נ"מ 90 מ"מ (אנ').
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מלחמת העולם השנייה החליט צבא ארצות הברית שתותחים להגנת חופי המדינה אינם נדרשים עוד ואחרוני התותחים הוצאו מהמבצר. בתחילת שנות ה-50 הוצבו במקום ארבעה תותחי נ"מ 120 מ"מ (אנ') כחלק מהמלחמה הקרה אך בתחילת שנות ה-60 הוצאו גם הם מהמבצר.
בעידן המודרני
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון להיום משמש המחנה כבסיס למספר יחידות של צבא ארצות הברית כולל בסיס קליטה ומיון, מפקדה של חיל ההנדסה[3], תובלה וטיפול רפואי מוטס וכן בסיס של צבא המילואים של ארצות הברית והמשמר הלאומי.
המבנה ההיסטורי המקורי של המצודה הפך תחילה למועדון קצינים וכיום משמש כמועדון קהילתי. המוצב הקדמי בחזית המבנה ההיסטורי הפך למוזיאון צבאי (אנ')[4][5]. גם ביתו של רוברט אדוארד לי שוחזר ופתוח לביקורים. עם בניית גשר וראזאנו נארוז בשנות ה-60 נהרסו חלק מהמבנים של המחנה לטובת תשתית הגשר אך המבצר המקורי שרד.
המבצר ההיסטורי נרשם ב-1974 במרשם הלאומי של מקומות היסטוריים. מספר תותחים עתיקים הובאו והוצבו במחנה הצבאי ובסביבת האתר ההיסטורי כדי להנציח את מורשתו.
מבנה המבצר
[עריכת קוד מקור | עריכה]המבנה המקורי של המבצר היה בצורת האות C כשהצד הקעור פונה לכוון הים והצד הקמור לכוון היבשת. המבנה בנוי כחומת סוגרים בת שתי קומות כשבכל קומה וכן על הגג הוצבו תותחים. בנוסף לפתחים בחומה עבור תותחים נפערו בה גם חלונות שאיפשרו לחיילי המבצר לירות החוצה. בצידה הקמור נחפרה תעלת הגנה כשבתוכה הוקמה עמדה שנועדה להגן מפני תנועת חיילי אויב בתעלה עצמה. בחזית המבצר הוקם מבצר קדמי שהגן על הכניסה למבצר מכיוון היבשה והוגן גם הוא על ידי תעלה.
המבצר באמנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- במבצר צולם חלק מפרק 18 בעונה 19 של הסדרה חוק וסדר
- עלילת הספר "וורד אוף הונור" (אנ') מאת הסופר נלסון דה מיל מתרחשת במצודה וסביבתה.
- בסרט "דה לורד אוף פלטבוש" (אנ') מ-1974 משרת אחד מגיבורי הספר בפורט המילטון.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Roberts, Robert B. (1988). Encyclopedia of Historic Forts: The Military, Pioneer, and Trading Posts of the United States. New York: Macmillan. ISBN 0-02-926880-X.
- Weaver II, John R. (2018). A Legacy in Brick and Stone: American Coastal Defense Forts of the Third System, 1816–1867 (2nd ed.). McLean, VA: Redoubt Press. ISBN 978-1-7323916-1-1.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רשימת המפקדים של פורט המילטון, באתר labtisjardim.tripod.com
- פורט המילטון, באתר fortwiki.com
- רשימת המוזיאונים הצבאיים בניו יורק, באתר dmna.ny.gov
- רשימת המבצרים של צפון אמריקה, באתר northamericanforts.com
- רשימת מבצרי חוף בארצות הברית, באתר cdsg.org
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ברנרד היה קצין בצבא צרפת שהצטרף לצבא האמריקאי ב-1815 לאחר מפלת נפוליאון בונפרטה
- ^ פורט לאפייט נהרס ב-שנות ה-60 כשהוקם גשר וראזאנו נארוז
- ^ בסיס הנדסה בפורט המילטון, באתר usace.army.mil (אורכב)
- ^ מוזיאון פורט המילטון, באתר hamilton.army.mil (אורכב)
- ^ מוזיאון פורט המילטון, באתר nyc-arts.org
| בקרת זהויות |
|
|---|