פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/כונתילת עג'רוד
כונתילת עג'רוד (מילולית: "תל מבודד של בארות"), הידוע גם כחורבת תימן, הוא אתר ארכאולוגי ישראלי קדום במזרח סיני. באתר, שהיה מיושב במאות ה-9 וה-8 לפנה"ס, התגלו כתובות ייחודיות רבות בעברית (וכמה בפיניקית שקרובה מאוד לעברית העתיקה) וציורים רבים, המספקים צוהר נדיר לאיקונוגרפיה הדתית המגוונת בישראל, אותה חלקה עם כל דרום הלבנט, ומהווים עדות חשובה לדת הישראלית הקדומה בממלכת ישראל ואף בממלכת יהודה.
האתר שוכן על גבעה במזרח סיני, בקרבת דרך עזה. התגלו בו שני מבנים, אחד בן שני אגפים והשני בנוי כמצודה – אף שממצאיו מרמזים שלא שימש כמצודה. בנוסף לממצאי חרס ואבן רגילים לאתרים לבנטיניים מהתקופה, השתמרו בו, בזכות תנאי המדבר, גם ממצאים אורגניים (אריגים ושרידי עץ) כפי שלא השתמרו באף אתר אחר בלבנט. ממצא העצמות באתר אינו דומה למכלולי עצמות שהתגלו ביישובים, במצודות ובאתרי פולחן בסיני, בנגב ובדרום יהודה, והקונכיות ועצמות הדגים באתר הגיעו הן מהים התיכון והן מים סוף. ממצא ייחודי נוסף הוא, הכתובות הרבות בעלות התוכן הדתי שכמעט ולא נמצא כמותו ביהודה וישראל, והציורים המרובים, בעלי האופי המלכותי והדתי, המגלים זיקה לאמנות בלבנט ובצפון מסופוטמיה.
הממצאים יוצאי הדופן של האתר מקשים על הבנת מהותו, והיא נתונה במחלוקת במחקר עד היום. הוא מזוהה כישראלי, לאור הזיקה הדתית והאונומסטית של הכתובות לממלכת ישראל והמקור הישראלי של חלק מחרסיו. ממצאים אחרים מגלים קשרים גם ליהודה, אולי כחלק מהמרות של מלך ישראל על ירושלים. ההשערות במחקר לשימוש באתר כוללות תחנת דרכים למנוחת שיירות, מצודה, מרכז מסחר מבוצר, מרכז פולחני, ובית ספר דתי. אף אחת מההשערות לא התקבלה כקונצנזוס. החוקר המודרני הראשון שהגיע לאתר ביקר בו בסביבות 1870, אך החפירות המסודרות באתר התקיימו רק כמאה שנים מאוחר יותר, ב־1975–1976, בעת שסיני היה תחת שליטת מדינת ישראל. במסגרת העברת השלטון על סיני לרפובליקה המצרית, נמסרו גם ממצאי כונתילת עג'רוד למצרים, ונשמרו במיקום לא ידוע. במהומות במצרים נשדדו הממצאים שנמסרו מישראל (ובהם, ככל הנראה, ממצאי כונתילת עג'רוד), ולאחר כמה חודשים נמסר מהשלטונות שהממצאים הוחזרו ושמורים בקהיר.