מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוזה מנגנת בקירתה על גבי כד מן המאה ה-5 לפנה"ס
בתרבות יוון העתיקה נתפשו כלי המיתר, ובייחוד הלירה והקיתרה ככלי נגינה היוצרים הרמוניה אפולונית, לעומת כלי הנשיפה, כגון החליל או האאולוס, שנתפשו כמובילים לאי ודאות ואקסטזה דיוניסאית.