כמו חברו האדריכל קונרד שיק זנדל בנה בניינים לבני כל העדות בירושלים.
זנדל בנה מבנים לכל העדות, עבור הנוצרים (לדוגמה אוגוסטה ויקטוריה) עבור המוסלמים (לדוגמה מלון פאסט) וגם ליהודים (לדוגמה שערי צדק).
זנדל בנה את מלון פאסט, שנקרא על שמו של אברהם (=אבי יצחק) פאסט (=מהיר באנגלית) (ששכר את הבניין בשנת 1907). הבניין נהרס בשנת 1975 ובמקומו נבנה המלון פנינת דן.
- על מפתן ביתו של זנדל במושבה הגרמנית בירושלים שומר פסל של אריה מנמנם.
עד שמצאתי מקום משלי.
אני רק רוצה לשכב במנוחה
אבל השכנים עושים רעש איום ונורא.
משחקים במחניים אחד עם השני
השופט הבכיר והמושל הצבאי.
בפינה אחת דווקא שקט - יש ספרייה
אבל בצד השני התפוצצה פצצה!
וגם השכונה עברה שינוי מוקצן
כבר לא רק פירמידות - אלא כל העולם!
אך בנו יש משהו קצת משונה.
הראשונה ניצבת על ראש הר מיוחד,
ומזמן כבר עברה מיד ליד.
השנייה נעלמה - ישבה לפוש,
השלישית חולמת על ארץ כוש.
אחת חוסה על סלע, וסביבה כמה קטנות,
ואחרונה חדשה אבל יודעת עתיקות.
ואם מצאת את כולנו היטב וביעף
אז בטח גם גילית את המספר המשותף!
- איש המתנה הוא ש"י עגנון אשר גר בתלפיות בסמיכות למבקר הספרותת יוסף קלוזנר שהיא דוד של אביו של עמוס עוז (עמוס=נביא תנכי, עוז=אומץ)
- שורה זאת מתייחסת לביתו של אליעזר בן-יהודה (שעל שמו מדרחוב בן יהודה), ההחמצה מתייחסת לכך שבן יהודה אומנם בנה את ביתו שבשכונה אך נפטר חודשים ספורים לפני שעמד להיכנס לביתו החדש.
במרכזה של השכונה עובר רחוב עין גדי (כמו רחובות רבים הקרויים על שם אתרים במדבר יהודה עליהם ניתן לצפות מהשכונה).
בנחלת שבעה (שורה 3 בחידה) ישנו בית כנסת שעליו שלט "בית הכנסת הראשון מחוץ לחומות".
ואולם קדם לבית כנסת זה בית הכנסת של שכונת מחנה ישראל, השכונה השנייה והנשכחת שנבנתה מחוץ לחומות, ששכנה בצילו של מלון פאלאס המפואר (שורה 3 בחידה).
לבתי כנסת אלו קדמו בתי הכנסת שנבנו על ידי משה מונטיפיורי (שורה 2 בחידה) בשכונת משכנות שאננים. מונטיפיורי בנה זוג בתי כנסת, אחד לאשכנזים (שורה 1 בשיר - אשכנז היה אחד מנכדיו של יפת) ואחד לספרדים (בני אספמיה).
ואולם בית הכנסת הראשון שנבנה מחוץ לחומות ירושלים נבנה על ידי הקונסול ג'יימס פין עבור פועליו התימנים.