פרשת וארא היא פרשת השבוע השנייה בספר שמות. היא מתחילה בפרק ו' פסוק ב ומסתיימת בפרק ט' פסוק לה.
הפרשה מתארת את שליחות משה ואהרון בלכתם לפרעה ומגוללת את סיפור שבע מתוך עשר המכות.
שליחות משה ואהרון לראשונה: ה' מטיל על משה ואהרן את השליחות ללכת לפרעה ולדרוש את שחרורם של ישראל ושילוחם ממצרים. אולם הוא מגלה מראש למשה כי פרעה יקשה את ליבו וזאת, מתוך כוונה אלוהית, למען הרבות אותות ומופתים בארץ מצרים. משה מנסה לסרב לקבל את השליחות בתואנה כי הוא "ערל שפתיים", אולם ה' מעמיד לצידו את אחיו אהרן כ"נביא" (לפי רש"י: מתורגמן). בתקופת שליחות זו משה בן 80 ואהרן בן 83 שנה. משה ואהרן מבצעים את השליחות ועל פי עצת ה' הם מבצעים מופת לעיני פרעה ועבדיו לשם אימות שליחותם. אהרן משליך את מטהו לפני פרעה והופכו לתנין (לפי חז"ל: נחש). חרטומי מצרים מראים גם הם את כוחם והופכים את מטותיהם לתנינים. אהרן מוכיח את עליונות מטהו בכך שהוא בולע את מטותיהם של החרטומים. פרעה אינו מתרגש וממאן לשלח את העם.
סיפור שבע מתוך עשר המכות: המשך הפרשה מספרת את סיפורן של שבע מתוך עשר המכות והן: מכת דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין וברד. חמש מתוכן באו לאחר התראה מוקדמת של משה טרם הגיע המכה, והן: מכות דם, צפרדע, ערוב, דבר והברד.
