[אם] השליחים העוברים מבבל, אשנונה, אכלתום, כרנה, קברה וארפחה, אשר נשלחים אל ימחד, קטנה, חצור וכ[רכמ]יש יגיעו, האתן להם ללכת או אעצרם? ואם השליחים (העוברים) מימחד, קטנה, חצור וכרכמיש [אשר נשלחים אל בבל, אשנונ]ה, [קברה?, ארפ]חה, [אכלתום? וכרנה? יגיעו, האתן להם ללכת] או אעצרם? כך או אחרת, יכתוב נא לי אדוני את החלטתו
— מכתב שהתגלה בארכיון העיר מארי
במאה ה-18 לפנה"ס ניהלו מספר ממלכות בצפון מסופוטמיה דיפלומטיה בינלאומית שכללה תכתובות ומפגשים. חצור הייתה חלק מהמגעים הדיפלומטיים, דבר המעיד על חשיבותה. במכתב, שהתגלה בארכיון מארי, מפרט אחד הפקידים של זמרי-לים מלך מארי את הממלכות שלקחו חלק במגעים הדיפלומטיים (בבל, אשנונה, אכלתום, כרנה, קברה, ארפחה, ימחד, קטנה, חצור וכרכמיש), ומבקש הנחיות כיצד לנהוג בשליחים נושאי המכתבים[1].
^ישראל אפעל (עורך), ההיסטוריה של ארץ-ישראל - מבואות התקופות הקדומות (מהתקופות הפריהיסטוריות עד סוף האלף השני לפני הספירה), הוצאת יד יצחק בן-צבי וכתר הוצאה לאור, 1982, עמ' 52
