רוברט ואלאס (אנ'), חבר הפרלמנט הבריטי, פתח במסע תעמולה לביצוע רפורמה מקיפה בשירות הדואר הבריטי. בנאום שנשא בפרלמנט הבריטי הצהיר כי "שירות הדואר חייב להתנהל על פי עקרונות ליברליים יותר".
מושבת הכתר של אנטיגואה הנפיקה את בול הדואר הראשון שלה[1]. המדובר בבול בעל ערך נקוב של שישה פני שהודפס בשיטת שקע על ידי חברת פרקינס ביקון (אנ') מלונדון.
בעקבות כיבוש האי פוארטו ריקו מידי ספרד במהלך מלחמת ארצות הברית–ספרד, ייסד צבא ארצות הברית שירות דואר זמני באי הקריבי. ארצות הברית שינתה את שם האי מן הנוסח הספרדי פוארטו ריקו (Puerto Rico) לנוסח חדש - "פוארטו ריקו" (Porto Rico). בעקבות מחאת התושבים חזרה בה ארצות הברית מן השינוי, אולם האיות של השם שנרשם על הבולים שהונפקו עבור האי נותר בנוסח החדש.
בולים הונפקו לצורך הפעלת משרדי הדואר הבריטי בטורקיה בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה. הערך הנקוב של הבולים שונה למטבע טורקי וזאת על ידי הוספת הדפס רכב של שינוי ערך על בולים בריטים.
טופס מיוחד שהודפס מראש על נייר דק וקל משקל הונפק לראשונה בעולם לצורך משלוח אגרות בדואר אוויר. הטופס, שקדם להמצאת אגרת האוויר והופץ תחת השם המסחרי "Air o Gram", לא כלל בול מודפס, והיה צורך להדביק עליו בול דואר רגיל. האגרת החדשה עוצבה על ידי ר. ב. ג'קסון (R. B. Jackson), עובד של חברת התעופה שפעלה בתאילנד[2].
ציוד מתאים לפיתוח תשלילים, שנשלח על ידי חברת קודק והותקן בקהיר, אפשר לשלוח אגרות אוויר מצולמות מלונדון לחיילים הבריטים המוצבים במזרח התיכון[3]. למעלה משמונה מיליון אגרות התקבלו וטופלו בתחנת קהיר עד סוף שנת 1941.
