עם עלייתה של שושלת צ'ואו לשלטון בסין, הוקם בממלכה שירות שליחים מאורגן ויעיל. קודם לכן התבססה העברת הידיעות בסין על שליחים רגליים שהעבירו מסרים בעל פה ועל איתות במשואות אש. השירות החדש התבסס על רשת של דרכי דואר ותחנות דואר, בהן הובלו הידיעות הכתובות באמצעות מרכבות רתומות לסוסים (בפסל מתקופת שושלת צ'ואו ניתן לראות דוגמה של נהג מרכבה האוחז במושכות). בהמשך הוחלפו המרכבות בפרשים רכובים על סוסים ובשליחים רגליים.
קרלו מרטי (Carlo Maratti), איטלקי שהתגורר במצרים והקים בשנת 1820 שירות דואר פרטי באלכסנדריה, פתח סניף בקהיר. הוא העניק לעסק שניהל את השם דואר אירופה (אנ') (Posta Europea)[1]. לאחר פטירתו של מרטי בשנות החמישים של המאה ה-19, עבר שירות הדואר לידיהם של אחיינו טיטו צ'יני (Tito Chini) וידידו של האחיין ג'יאקומו מוצי (Giacomo Muzzi) אשר הרחיבו מאוד את פעילות הדואר והקימו סניפים בכל רחבי מצרים. יעילותו של דואר אירופה הובילה את ממשלת מצרים לבטל את הדואר הממלכתי ולהפקיד את העיסוק בהובלת דברי דואר בידי השירות של מוצי.
