פורטל:גרמניה/כרונולוגיה

זוהי רשימה כרונולוגית של אירועי מפתח בהיסטוריה של גרמניה; למידע מורחב לחצו על הקישורים הפנימיים.
לאירועים לפי שנים החל מהאיחוד, ראו קטגוריית שנים בגרמניה

800	25 בדצמבר: קרל הגדול, השליט הפרנקי של צרפת וגרמניה מוכתר לקיסר האימפריה הרומית על ידי האפיפיור לאו השלישי, בעת מיסת חג המולד ברומא.
843	אוגוסט: חוזה ורדן מפרק את האימפריה הפרנקית; גרמניה זוכה לתחומים משלה.
962	2 בפברואר: אוטו הראשון מוכתר לקיסר הראשון של האימפריה הרומית הקדושה, עם הקמתה, לאחר ההשתלטות על צפון איטליה.
1250	13 בדצמבר: מותו של פרידריך השני לבית שטאופן (הוהנשטאופן), שהיה משליטיה הבולטים של האימפריה, מסמן סוף וירטואלי של הרשות המרכזית והאצה של קריסת האימפריה לתוך שטחי נסיכויות עצמאיות. תום שושלת השטאופים הביאה את גרמניה למצב של התפוררות ופיצול של המשטר, והמערכת הפיאודלית נשברה למכלול של נסיכויות עצמאיות בעלות זיקה רופפת ביניהן.
1517	מרטין לותר מכריז 95 תזות נגד נוהלי הכנסייה הקתולית; זוהי התחלה של פיצול פרוטסטנטי מן הכנסייה הקתולית.
1618 – 1648	מלחמת שלושים השנים: כישלון ניסיונם של קיסרים מבית הבסבורג להחזיר את הדומיננטיות הקתולית והסמכות הקיסרית נגד האופוזיציה של נסיכים פרוטסטנטים; סדרת ההסכמים שהביאו לסיומה של מלחמה זו, שלום וסטפאליה, אישרה כי שליטי הנסיכויות הגרמניות הורשו לקבוע את הדת השולטת באדמותיהם.
1806	נפוליאון שולח את צבאותיו בניסיון לכפות את שלטונו הצרפתי על מרבית גרמניה; פרנץ השני מכריז על קריסת האימפריה אך שומר על תוארתו כקיסר אוסטריה, תואר שאותו הנהיג לראשונה. נפוליאון עיצב ברית של 16 מדינות בשם הקונפדרציה של הריין, שכללה נסיכויות של האימפריה.
1813	16 – 19 באוקטובר: נפוליאון נוחל תבוסה בקרב לייפציג; הקונפדרציה של הריין חודלת מלהתקיים.
1815	בקונגרס וינה נוסדת הקונפדרציה הגרמנית: איחוד רופף של מדינות גרמניות שנועדו לענות על הצורך לארגן מחדש את מדינות האימפריה הרומית הקדושה.
1848	שנה של מהפכות בגרמניה; ב-18 במאי נפתחת בפרנקפורט האספה הלאומית הגרמנית הראשונה, שמטרתה ליצור מדינה לאומית גרמנית מאוחדת תחת חוקה דמוקרטית. גרמניה רושמת התחלה של תקופה בה היא מתועשת במהירות.
1866	מלחמת שבעת השבועות: הקונפדרציה הגרמנית קורסת, ומתחתיה נולדת הקונפדרציה הצפון-גרמנית.
1871	גרמניה מתקיימת כמדינת לאום בפעם הראשונה בהיסטוריה: ב-18 בינואר אוטו פון ביסמרק משיג את איחוד גרמניה תחת הנהגת פרוסיה; החוק הסמכותי החדש של הקיסרות הגרמנית יוצר בית נבחרים לאומי - הרייכסטאג, אך מעניק לקיסר סמכויות נרחבות יותר. הקמתו של הרייך הגרמני מוכרזת בוורסאי, והקיסר הוא וילהלם הראשון.
1888	תחילת מלוכתו של וילהלם השני; תחילתה של מגמת התרחבות קולוניאלית שגורמת לצי הגרמני להתחרות עם בריטניה; גרמניה רושמת זינוק כלכלי מדהים בהיקפו.
1890	גידול תנועות הפועלים מגיעה לשיאה ומאחדת את המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה מחדש.
1914	פורצת מלחמת העולם הראשונה.
1918	גרמניה הובסה במלחמה ונסיונותיה להשיג מעמד של מעצמה אירופית מן הדרג הראשון הגיעו לקצם; לאור ההפסד והתפטרותו של וילהלם השני, הקיסרות הגרמנית מתפרקת, ב-9 בנובמבר. עת להתפרקותה של הקסירות, צומחת רפובליקת ויימאר עם התמנות פיליפ שיידמן לקנצלר המדינה שבישר על הקמתה, רפובליקה גרמנית סוציאליסטית.
1919	חוזה ורסאי: גרמניה מאבדת את מושבות הארץ לשכנותיה ומשלמת פיצויים בהיקף רחב. תחילתה של רפובליקת ויימאר לא זוהרת; בשנותיה הראשונות היא מאופיינת באבטלה גבוהה והאינפלציה משתוללת.
1923	כוחות צרפתים ובלגים כובשים את חבל הרוהר, על מנת להכריח את גרמניה לשלם להן את הפיצויים שנקבעו בחוזה ורסאי. אינפלציה גורמת התמוטטות כלכלית. הפוטש במרתף הבירה נכשל: במינכן מדכאים כוחות משטרה וצבא את הניסיון הראשון של המפלגה הנאצית (בראשות אדולף היטלר) לתפוס את השלטון בגרמניה.
1929	היטלר ממנה את היינריך הימלר למפקד האס אס; גרמניה נכנסת לדכדוך גלובלי עם אבטלה המונית.
1933	פאול פון הינדנבורג ממנה את היטלר לקנצלר גרמניה. רפובליקת ויימאר מפנה את דרכה למדינה נאצית וטוטליטרית בעל כורחה, שעיקרה היא רדיפת היהודים בשיטתיות שתחריף את גרמניה. היטלר מכריז על הקמת הרייך השלישי ב-1934.
1935	גרמניה מתחמשת מחדש; חוקי נירנברג שוללים את אזרחותם של יהודי גרמניה.
1936	אולימפיאדת ברלין. האולימפיאדה היוותה מפגן ראווה שבו הוצגו הישגי הנאצים לעיני העולם כולו.
1938	אוסטריה וחבל הסודטים מסופחות לגרמניה הנאצית. פוגרום ביהודים במסגרת ליל הבדולח.
1939 – 1945	30 בינואר 1939: היטלר מכריז בנאום לרגל יום השנה לעלייתו לשלטון כי אם תפרוץ מלחמה ייכחד הגזע היהודי באירופה. 1 בספטמבר 1939: פלישת גרמניה הנאצית לפולין מביאה את פרוץ מלחמת העולם השנייה. מיליוני אנשים בכל הגילאים, רובם יהודים, וכן מספר גדול של צוענים, גרמנים בעלי מוגבלויות נפש והומוסקסואלים, נרצחים בשואה עם יישום המדיניות הנאצית של השמדתם במחנות ההשמדה במזרח אירופה. 1945: גרמניה הנאצית מובסת במלחמת העולם השנייה. בעלות הברית מחלקות את גרמניה לאזורי הכיבוש. הרייך השלישי של גרמניה הנאצית, בהנהגת אדולף היטלר, בהבטחה שיתקיים כאלף שנים, החזיק מעמד כ-12 שנה בלבד. היטלר היה אחראי למותם של עשרות מיליוני בני אדם, ולביצוע הפשעים המחרידים ביותר שידעה ההיסטוריה האנושית.
1949	גרמניה מתחלקת לשתי מדינות; שטחי הכיבוש של ארצות הברית, צרפת ובריטניה הופכים לרפובליקה הפדרלית של גרמניה (גרמניה המערבית) והשטחים הסובייטים של ברית המועצות הפכו לרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית (גרמניה המזרחית). פיצול זה סימל את חלוקתה של אירופה לגוש המזרחי ולגוש המערבי. קונרד אדנאואר הוא הקנצלר הראשון של מערב גרמניה. בראש גרמניה המזרחית עומד ולטר אולבריכט.
שנות ה־50'	גרמניה המערבית רושמת התחלה של צמיחה כלכלית מהירה. 1955: גרמניה המערבית זוכה בריבונות מלאה ומצטרפת לארגון נאט"ו; גרמניה המזרחית מצטרפת לברית ורשה. 1957: גרמניה המערבית מצטרפת לאיחוד האירופי.
שנות ה־60'	1961: בנייתה של חומת ברלין מפצלת את ברלין לברלין המזרחית וברלין המערבית; החומה מהווה את אחד הסמלים המובהקים של המלחמה הקרה. 1968: חוקת גרמניה המערבית מצהירה איחוד אפשרי, לא לפני שגרמניה המזרחית תהיה לסוציאליסטית. 1969: המדינאי הסוציאל-דמוקרטי וילי ברנדט מתחיל לכהן כקנצלר גרמניה המערבית; מינויו הביא להרגעת היחסים בין הגוש המזרחי, בעזרת מדיניות החוץ "האוסטפוליטיק", עליה גם זכה בפרס נובל לשלום.
שנות ה־70'	1971: התנגדותו של ולטר אולבריכט לדטאנט מביאה להדחתו מראשית גרמניה המזרחית על ידי אריך הונקר. 1973: גרמניה המזרחית וגרמניה המערבית מצטרפות לארגון האומות המאוחדות. 1974: וילי ברנדט מתפטר בעקבות פרשיית הריגול של עוזרו האישי, גינתר גיום. במקומו נכנס לתפקיד הלמוט שמידט, ששומר על מדיניות החוץ אותה פיתח ברנדט.
שנות ה־80'	1982: הדמוקרט הנוצרי הלמוט קוהל מתחיל לכהן כקנצלר גרמניה המערבית. 1987: מנהיג גרמניה המזרחית, אריך הונקר משלים את ביקורו הראשון במערב. 1989: הפגנות ענק ועזיבה המונית ברחבי גרמניה המזרחית שמערערות על הלגיטימציה של השלטון; חומת ברלין נופלת.
שנות ה־90'	1990: אומה גרמנית מאוחדת אחת; גרמניה מתאחדת בפעם השנייה בתולדותיה, הפעם בהנהגת הלמוט קוהל. 1991: הבונדסטאג מכריז על ברלין המאוחדת כבירתה של גרמניה. 1992: רוסיה מסגירה את אריך הונקר לגרמניה והוא חוזר לברלין כדי לעמוד למשפט פוליטי. 1993: גרמניה חותמת על אמנת מאסטריכט של האיחוד האירופי. 1994: הונקר נפטר מסרטן הכבד; קוהל נבחר לכהונה מחדש; חיילים רוסים וחיילים של בעלות הברית עוזבים לבסוף את ברלין. 1998: גרהרד שרדר נבחר כמועמד המפלגה הסוציאל-דמוקרטית לתפקיד הקנצלר; המפלגה זכתה בהישג שאיפשר לה להקים ממשלת קואליציה עם מפלגת הירוקים; שרדר נבחר לתפקיד הקנצלר וקוהל מתפטר; הממשלה והתעשייה הכריזו קרן פיצויים לפועלים לשעבר שעבדו תחת הנאצים. 1999: בניין הרייכסטאג בברלין נפתח מחדש, והבונדסטאג, הפרלמנט הגרמני, עובר אליו.
שנות ה־2000	2001: הצבא הגרמני, הבונדסוור, מגייס לשורותיו נשים לראשונה; גרמניה מתירה איחודים אזרחיים לזוגות חד-מיניים. 2002: האירו מחליף באופן סופי את המטבעות הישנים ששימשו את גרמניה והופך להילך החוקי הבלעדי. 2005: אנגלה מרקל נבחרת לקנצלרית גרמניה והופכת לאישה הראשונה בגרמניה שנושאת תפקיד זה; בנדיקטוס השישה עשר מוכתר לאפיפיור. 2006: גרמניה מארחת את גביע העולם בכדורגל, פעולה שתוביל לרפורמה בהערכה הפנימית והחיצונית כלפי תמונתה הלאומית. 2010: גרמניה מעבירה את התשלום האחרון לכיסוי החוב האדיר שהוטל עליה לאחר מלחמת העולם הראשונה. 2011: חוק גיוס חובה מתבטל.