פופולרית (סרט)
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
 | |
| בימוי |
Régis Roinsard  |
|---|---|
| הופק בידי |
אלין אטאל |
| תסריט |
Régis Roinsard |
| עריכה |
Laure Gardette, סופי רן |
| שחקנים ראשיים |
רומן דוריס Martin Loizillon Marius Colucci Nastassja Girard Philippe Beau שון בנסון Joan Mompart פאודור אטקין ברניס בז'ו דבורה פרנסואה פרדריק פיירו מיו-מיו Dominique Reymond Caroline Tillette Eddy Mitchell פאני סידני בפסקה זו 3 רשומות נוספות שטרם תורגמו |
| צילום |
גיום שיפמן |
| מדינה |
צרפת, בלגיה |
| חברה מפיצה |
נטפליקס |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
27 ביוני 2013 |
| משך הקרנה |
111 דק' |
| שפת הסרט |
צרפתית, אנגלית, גרמנית |
| סוגה |
קומדיה רומנטית |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 populaire |
|
www | |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
פופולרית (בצרפתית: Populaire) הוא סרט קולנוע צרפתי מסוגת דרמה קומית-רומנטית משנת 2012, בבימויו של רז'יס רוינסארד, שאף היה בין כותבי התסריט. הסרט הושק בצרפת ב-28 בנובמבר 2012. שם הסרט לקוח משמה של מכונת הכתיבה "ג'אפי פופולר" (Japy Populaire) המוזכרת בסרט. הסרט מספר את סיפורה של נערה כפרית בשם רוז פמפיל (דבורה פרנסואה), המפלסת את דרכה לתפקיד מזכירה ואף זוכה בתחרות בינלאומית להקלדה מהירה ב-1959 בניו יורק, לאחר שהמנהל שלה, לואי אקארד (רומן דוריס), מזהה את כשרונה הייחודי ואף מאמן אותה ודוחף אותה לתחרות ולהצלחה.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עלילת הסרט מתרחשת בשנים 1958–1959, ומספרת על רוז פמפיל (דבורה פרנסואה), שחיה עם אביה האלמן בכפר קטן, ומיועדת להתחתן עם בנו של המכונאי המקומי. רוז נוסעת לעיר הסמוכה ומגישה בקשה לעבודת מזכירות בסוכנות ביטוח המנוהלת על ידי לואי אכרד (רומן דוריס). לואי מגלה שרוז מסוגלת להקליד במהירות יוצאת דופן - באמצעות שתי אצבעות בלבד - והוא ממריץ אותה להתמודד בתחרות הקלדה מהירה כתנאי לקבלתה לעבודה.
כאשר רוז מגיעה לתחרות ההקלדה המהירה, היא מפסידה בסיבוב הראשון. לואי מתחיל לאמן אותה במטרה להפוך אותה לקלדנית המהירה בעולם. הוא מתערב עם חברו הטוב ביותר, בוב טיילור - הנשוי לאהובתו הישנה של לואי, מארי - על כך שרוז מסוגלת לזכות בתחרות האזורית.
לואי מתחיל לאמן את רוז בביתו, בעת שהיא מתגוררת אצלו בחשאי בחדר ילדותו. הוא מתחיל ללמד אותה להקליד באופן עיוור בעזרת כל 10 האצבעות, וכן מתעקש שתיקח שיעורי פסנתר אצל מארי במטרה לחזק את שרירי אצבעותיה. כאשר היא מתקשה בלימוד ההקלדה העיוורת לואי מעודד את רוחה, מסייע לה על ידי סימון המקשים במכונת הכתיבה שלה בצבעים, וכן מלמד אותה יציבה טובה יותר. עם חילופי העונות, רוז מתחילה להצטיין בלימודיה, ואגב כך לואי ורוז מתקרבים זה לזה.
בתחרות ההקלדה השנייה שלה, רוז זוכה במקום הראשון והופכת לקלדנית המהירה ביותר באזור שלה, נורמנדי תחתית. לחבריו של לואי ברור שבין לואי ורוז מתעורר סיפור אהבה, אבל לואי מתכחש לכך וטוען שאסור למאמן להסיח את דעתו של תלמידו. אך אז הם נוסעים ביחד לפריז כדי להשתתף בתחרות ההקלדה הלאומית הצרפתית, ובלילה שלפני התחרות הם מתוודים זה בפני זה על אהבתם, ומתעלסים באהבים.
בהתמודדות מול אלופת המדינה הנוכחית עולה רוז לגמר, אך כמעט קורסת תחת הלחץ. לקראת המשחק האחרון שלה, לואיס מתוודה בפני רוז כי הוא שיקר לה לגבי מהירות ההקלדה שלה, והמעיט בערכה האמיתי, כאשר למעשה מהירות ההקלדה שלה מהירה באופן עקבי ממהירות השיא של יריבתה. רוז זועמת על השקר שלו, ומתעלת את זעמה לכדי ניצחון מוחץ על פני יריבתה. רוז מתלהבת מהזכייה ושולחת ללואי חיוך גדול מהבמה. לאחר שהתמוגג מהזכייה, לואי מתמלא לפתע חששות מסיבות שאינן ברורות לו. הוא נוטש את רוז וחדל לאמן אותה.
רוז נשארת בפריז והופכת מפורסמת בכל רחבי צרפת, ואף מקבלת חסות של חברת הקלדה גדולה המאפשרת לה להשתמש במכונת הכתיבה החדישה ביותר שלהם. רוז לא שוכחת את לואי ומתקשרת אליו לעיתים תכופות, אך לואי אינו עונה לשיחותיה. הוא מנסה להמשיך הלאה בדרכו, אך הוא מדוכדך ומרגיש לא מסופק. רוז מתכוננת לנסיעה לניו יורק כדי להשתתף בתחרות ההקלדה העולמית.
בזמן שרוז משתתפת בתחרות ההקלדה העולמית בניו יורק, לואי נאבק ברגשותיו שלו. הוא מושיט את ידו אל מארי ושואל מדוע בחרה בבוב על פניו. היא אומרת שלא כך היה, וכי לואי הוא שבחר להיות במקום השני. לואי מסביר שלעולם לא יוכל להעניק לרוז את החיוך והאושר שעלו על פניה כשזכתה בתחרות בפריז - אותו חיוך שראה על פניה של מארי ביום חתונתה לבוב. מארי עונה: "חייכתי כי הרגשתי אהובה".
לואי מבין שעליו להתגבר על תחושת חוסר ההתאמה שלו, וטס לניו יורק כדי לתמוך ברוז בתחרות ההקלדה הבינלאומית. הוא מגיע ממש לפני תום הסיבוב השני של הגמר. כשהשופטים מכריזים על תוצאות הביניים, רוז מגלה שהיא בפיגור. היא רצה אל מאחורי הקלעים כדי להביא את מכונת הכתיבה הישנה שלה, שם היא פוגשת את לואי אשר מצהיר על אהבתו אליה. הם מתנשקים.
רוז עולה לבמה לסיבוב האחרון - ונראית אנרגטית מתמיד. היא דוהרת קדימה במשחק האחרון. אך בערך באמצע הדרך, מכונת הכתיבה שלה לפתע נתקעת. ההקלדה של רוז, כך נראה, מהירה מדי בשביל מכונת הכתיבה הישנה. אך רוז מתאוששת במהירות, מתאימה עצמה למכונה ודוהרת קדימה שוב, מנצחת בתחרות ומוכתרת בתואר הקלדנית המהירה בעולם. לואי עולה על הבמה ומנשק אותה, הסרט מסתיים כשהשניים אוחזים ידיים והקהל מריע.
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ליהוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוינסארד תכנן מלכתכילה ללהק שחקנית לא מוכרת לתפקיד הראשי של רוז פמפיל, אך לבסוף בחר בשחקנית הבלגית דבורה פרנסואה לאחר שהרשימה אותו באודישן.[1] לאחר שביקשה מאביה להשיג לה מכונת כתיבה, פרנסואה התאמנה בשבוע שלפני האודישן.[1] היא סיפרה לג'ורג'יה דין מהדיילי טלגרף: "הייתי כל כך מהירה באודישן עד שכל מי שצפו באודישן שאלו אם עסקתי בהקלדה מזה זמן רב. כמובן שלא הודיתי בכך שהתאמנתי. אמרתי להם, 'יש לי מוטיבציה גבוהה, אני מאוד רוצה את התפקיד, אני מוכנה לתחרות'".[1] פרנסואה חשה חיבור לדמותה של רוז ברגע שסיימה לקרוא את התסריט. היא אהבה את הגמלוניות של רוז וחשבה שהיא קצת דומה לה.[1] פרנסואה עברה שישה חודשים של אימון הקלדה מקצועי לקראת תחילת הצילומים. היא התאמנה כשלוש שעות בכל יום.[1] השחקנית הסבירה שהשאיפה הייתה שהכל ייראה אמיתי, שום דבר לא מואץ בסרט והידיים שלה עצמה מופיעות בכל סצנה.[1]
רומיין דוריס לוהק לתפקיד לואי אקארד. דוריס היה מודאג בתחילה שמא התלבושות והסגנון ישתלטו על הסרט, ויהפכו אותו לסרט תקופתי. הוא אמר שהוא צריך שהסרט ירגיש חי ועכשוי.[2] השחקן צפה במספר סרטים בכיכובם של קארי גרנט וג'יימס סטיוארט וכן בקלאסיקות צרפתיות בבימויו של מרסל קארנה וקלוד שברול כדי לראות את ההבדלים בין פריז לפרובאנס וכן ללמוד את הדרכים שבהן אנשים התנהגו ודיברו בשנות החמישים.[2]
עיצוב תלבושות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעצבת התלבושות שרלוט דייוויד יצרה ועיצבה רבים מהבגדים לסרט. דייוויד יצרה בעבר תלבושות עבור הסרט OSS 117: Cairo, Nest of Spies, שאף הוא התרחש בצרפת בשנות החמישים.[3] לור גווילבו מהמגזין Women's Wear Daily דיווחה שהמראה של פופולרית נוצר בהשראת הסרטים פנים מצחיקות וחטא על סף ביתך, וכן סרטי אלפרד היצ'קוק.[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"פופולרית", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"פופולרית", באתר נטפליקס
"פופולרית", באתר AllMovie (באנגלית)
"פופולרית", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"פופולרית", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"פופולרית", באתר Metacritic (באנגלית)- "פופולרית", באתר אידיבי
"פופולרית", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 6
Georgia Dehn, Déborah François interview for Populaire: 'Acting felt like a fantasy', The Telegraph, 27 May 2013
- ^ 1 2 Mowe, Richard (9 בפברואר 2013). "Chic cheerful". The Herald. Newsquest. נבדק ב-1 ביוני 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Guilbault, Laure (27 בנובמבר 2012). "Mad Hommes: Behind the Scenes of 'Populaire'". Women's Wear Daily. Fairchild Fashion Media. נבדק ב-28 במאי 2013.
{{cite web}}: (עזרה)
