פונפיי (מדינה)
| |||
הכנסייה הקתולית העתיקה בפונפיי (1932) | |||
מדינה / טריטוריה | מיקרונזיה | ||
---|---|---|---|
מושל | Reed Oliver ראש הממשלה מאז 2020 | ||
רשות מחוקקת | בית נבחרים חד-ביתי | ||
בירת המדינה | קולוניה (פונפיי) | ||
העיר הגדולה | קולוניה (בירת המדינה) | ||
שפה רשמית | פונפיית, אנגלית,ספרדית | ||
שטח | 371.6 קמ"ר | ||
‑ הנקודה הגבוהה | 791 מטרים | ||
‑ הנקודה הנמוכה | 0 מטר | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ במדינה | 36,832 (2020) | ||
‑ צפיפות | 97 נפש לקמ"ר (2010) | ||
קואורדינטות | 6°58′17″N 158°12′29″E / 6.9712548102169185°N 158.208067860091°E | ||
אזור זמן | UTC +11 | ||
pohnpeistate.gov.fm | |||
מדינת פונפיי ( /ˈ p ɔː n p eɪ / ; באנגלית: Pohnpei State) היא אחת מארבע המדינות של פדרציית מדינות מיקרונזיה (FSM). בירתה היא העיירה קולוניה. שטח המדינה 371.6 קילומטרים רבועים. היא המדינה הגדולה ביותר מבין מדינות מיקרונזיה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילידי פונפיי, במיוחד ה'זקנים', מתייחסים לעיתים קרובות לאירועים בעברם כאילו התרחשו, ב"בימי הגרמנים" או "לפני הספרדים", כמזהים את התקופות ההיסטוריות:[1]
תקופה | שנים |
---|---|
תקופת הילידים | לפני 1825 |
תקופה טרום ספרדית | 1825–1886 |
תקופה ספרדית | 1886–1899 |
התקופה הגרמנית | 1899–1914 |
התקופה היפנית | 1914–1945 |
תקופת ארצות הברית | 1945–1986 |
תקופת העצמאות | מאז 1986 |
ההיסטוריה הקדם-קולוניאלית של פונפיי מחולקת לשלוש תקופות: Mwehin Kawa או Mwehin Aramas (בערך 1100לספירה); Mwehin Sau Deleur (מ-1100 לערך עד 1628 לספירה ); ו-Mwehin Nahnmwarki (מ-1628 לערך עד 1885 לספירה).
בפונפיי יש חורבות היסטוריות של ציוויליזציה מיקרונזית, עתיקה מהמאה ה-12, באתר נאן מדול.
הקולוניזציה הספרדית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-22 באוגוסט 1526, ביקר באיי קרוליין, (בתוכם נכלל האי פונפיי), חוקר הארצות הספרדי אלברו דה סאבדרה סרון. ב-1 בינואר 1528, אלברו דה סאבדרה סרון, השתלט על האטול אוליטי בשם מלך ספרד. מגלה הארצות והמושל הספרדי מיגל לופס דה לגאספי ביקר בארכיפלג בשנים 1542, 1543 1545 וב-1565.
המבקר האירופי הראשון בפונפיי היה מגלה הארצות והנווט הפורטוגזי בשירות ספרד, פדרו פרננדס דה קירוס, שפיקד על הספינה הספרדית סן ג'רונימו. הוא ראה את האי ב-23 בדצמבר 1595; התיאור שלו קצר אף על פי שמעולם לא נחת עליו. ב-10 בספטמבר 1825 האוסטרלי ג'ון הנרי רו, היה המבקר האירופי השני שביקר באי, כשספינתו ג'ון בול הגיעה לאי כשהיא מותקפת על ידי הילידים.
פונפיי, יחד עם איי סניאווין, נכללו במפות הניווט האירופיות לאחר שנצפו על ידי הנווט הרוסי פיודור ליטקה בשנת 1828. הספרדים קראו לאי בשם פונפיי והקימו את העיר סנטיאגו דה לה אסנסיון ששמה הוסב מאוחר יותר לקולוניה (מהמילה הספרדית מושבה). המושבה הספרדית הייתה מורכבת מפקידים, אנשי צבא, מיסיונרים ופועלים פיליפינים. הספרדים בנו בקולוניה כמה מבני ממשל, מבצר, כנסייה ובית ספר. מספר נזרים מהמסדר הקפוצ'יני הספרדי, נשלחו גם ממנילה לפונפיי כדי להטיף לאמונה הקתולית. קולוניה, ממוקמת במרחק של כ-4.5 קילומטרים מבירה פדרציית מדינות מיקרונזיה, פליקיר.
בשנת 1885, בהוראת ממשלת ספרד, אורגנה משלחת חדשה לפיליפינים, שהייתה אז מושבה של ספרד, כדי להמשיך בכיבוש הסופי של הארכיפלג איי קרולינה. האי פונפיי, הנמצא בחלקו המזרחי של הארכיפלג, המשתרע על שטח של 2,000,000 קמ"ר באוקיינוס השקט, נבחר כמקום מושבו של המושל והממשל הספרדי ששלט על האיים שבמשולש מנילה-גואם-פונפיי. המפקד פוסדילו (Isidro Mateo Posadillo) מונה לעמוד בראש המשלחת שהגיע לאי בסוף 1885. חיל המצב והציוד המינהלי שהוצבו באי היה דל. בשנת 1887 הייתה התקוממות של הילידים באי, שרצחו את כל תושבי המושבה הספרדית שהוקמה. על הכוחות שהרכיבו את המשלחת הספרדית הבאה פיקד המפקד דיאז וארלה ( Diaz Varela ). מפקד נוסף מהצי, דון לואיס קדרסו אי ריי ( Don Luis Cadarso y Rey ), הצטרף למשלחת כמושל הארכיפלג. הוא מת כעבור אחת עשרה שנים בקאוויט, גופתו הועברה לפונפיי על גבי ספינת הקרב האמריקאית אולימפיה, שהייתה ספינת הדגל של הצי האמריקאי. האי פונפיי נכבש מחדש על ידי הספרדים בקרבות קשים עם המקומיים. כל המבנים שהילידים הרסו נבנו מחדש. גופתו של דון לואיס קדרסו אי ריי נקברה במבצר. כאשר הילידים ראו את הנוכחות צבאית המוגברת באי, הם קיבלו על עצמם את הסמכות הספרדית.
שרידי מבצר אלפונסו ה-13, המכונה "החומה הספרדית", מתוארכים לתקופה הקולוניאלית.
שליטה גרמנית ויפנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מלחמת ספרד-אמריקה ב־1898, גרמניה קנתה את האי מספרד והאי עבר לריבונות גרמניה, במקביל שם המושבה הספרדית נקבע רשמית קולוניה. האי פונפיי נכבש על ידי יפן במהלך מלחמת העולם הראשונה, שלאחריה חבר הלאומים הכריז שאיי הארכיפלג איי קרוליין הועברו לידי הממשל היפני, כחוב מלחמה של גרמניה, כמו גם איי מרשל ואיי מריאנה (למעט האי גואם, שהיה שטח בריבונות ארצות הברית). הריבונות היפנית נמשכה בין השנים 1914 ל-1945.
ממשל ארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדינת פונפיי, הייתה מחוז בטריטוריית הנאמנות של איי האוקיינוס השקט, שהכיל בתחילה את האי קוסראה, שהיה עירייה במחוז. בשנת 1977 האי קוסראה הפך למחוז נפרד. בין השנים 1943 ל-1945, במהלך מלחמת העולם השנייה נעקפו האיים והיו תחת מצור של הצי והכוחות האמפיביים האמריקאיים. מתקנים צבאיים יפנים שהיו בחופי האיים הותקפו במספר הזדמנויות, כולל הפצצות מסיביות של ספינות המערכה מסצ'וסטס (BB-59) ואיווה (BB-61), וכן תקיפה אווירית. בתום המלחמה הפכו איי קרולינה לחלק מטריטוריית הנאמנות של איי הפסיפיק.
מדינות הפדרציה של מיקרונזיה זכו לעצמאות מלאה ב-1985. מאז, מדינת פונפיי נמצאת בחוזה הגנה עם ארצות הברית.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדינת פונפיי ממוקמת באוקיינוס השקט בקצה המזרחי של ארכיפלג איי קרוליין. היא נמצאת באמצע הדרך בין הונולולו למנילה. שטח הקרקע (האדמה) של מדינת פונפיי הוא כ־344.5 קילומטרים רבועים.
המדינה כוללת בסך הכל 10 אטולים מארכיפלג איי קרוליין המרכזיים, כולל האי הראשי פונפיי (שהוא האי הגדול ביותר במיקרונזיה) עם יותר מ-30 האיים קטנים המקיפים אותו. האיים והאטולים הכלולים במדינת פונפיי הם:
- פונפיי
- Pakin
- Ant - בלתי מיושב
- Oroluk - בלתי מיושב
- Minto Reef - בלתי מיושב (שונית אלמוגים השקועה ברובה).
- Sapwuahfik
- Mokil
- Pingelap
- Kapingamarangi
- Nukuoro
עשרת האטולים כוללים בסך הכל כ-150 איים. שטחה של המדינה הוא 344.5 קמ"ר, מתוכם 334 קמ"ר הם חלק מהאי הראשי פונפיי.[2] שלושת האטולים Pakin, Ant, Oroluk מהווים את איי סניאבין. האטולים הנותרים מקובצים יחד כאיים חיצוניים.
באי פונפיי, למעט מישורי החוף, מדרונות דרדרת ומניפות סחף, רוב האי הוא אי געשי, הררי, יער גשם צפוף, שופע ומוריק, כשהפסגה הגבוהה ביותר שלו נמצאת בגובה 791 מטרים. ביצות מנגרובים נרחבות נמצאות לאורך רוב החוף הנמוך. האי הוא מעגלי, אורך היקף קו החוף, כ-130 קילומטרים. האי מוקף שונית אלמוגים.
אדמיניסטרציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המדינה מחולקת ל-11 רשויות, שש מהן נמצאות באי פונפיי, הכוללות גם את האטולים השכנים פאקין ואנט, כמו גם את האטולים הלא מיושבים אטול אורולוק ואטול מינטו שהוא ריף רחוק יותר בצפון מערב. [3] שני האטולים אורולוק ומינטו היוו עירייה נפרדת בשם אורולוק עד 1985, במפקד האוכלוסין של 1980 נפקדו בהם שישה נפשות בלבד.[2] חמש הרשויות הנותרות ממוקמות ב"איים החיצוניים".
בירת המדינה היא העיירה קולוניה הממוקמת באי פונפיי. בירת פדרציית מדינות מיקרונזיה, היא העיירה פאליקיר, הנמצאת גם היא באי פונפיי.
על פי מפקד האוכלוסין לשנת 2021 נרשמו במדינת פונפיי 12 יישובים וכלל האוכלוסייה עמדה על 36,896 נפש. [4] להלן התפלגות האוכלוסייה לפי עיריות ויישובים:
- עיריות באי פונפיי עצמו:
- Madolenihmw (5,767)
- נט (6,639)
- סוקהס (6,647)
- קיטי (6,470)
- קולוניה (6,074)
- U (3,192)
- עיריות באיים החיצוניים
- Mwoakilloa (או Mokil) (183)
- Pingelap (258)
- Sapwuahfik (לשעבר Ngatik) (456)
- Nukuoro (210)
- קפינגמרנגי (350)
- אורולוק (ללא אוכלוסייה) מאז 1985 חלק מעיריית סוקהס)
דת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנצרות נהוגה באופן נרחב במדינה, כאשר 56% אחוזים מאוכלוסייה הזדהו כקתוליים במפקד של שנת 2000, ו-37 אחוז כפרוטסטנטים.
פוליטיקה וממשל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדינת פונפיי היא אחת מארבע המדינות הפדרליות של פדרציית מדינות מיקרונזיה. כפדרציה דמוקרטית, לכל מדינה יש את היכולת לחוקק חוקים ותקנות מקומיות המעניקים לממשל המקומי כוח רב של בתוך המדינה, כמו גם רמה מסוימת של ריבונות האופיינית למדינות פדרליות. המנכ"ל של פונפיי הוא מושל המדינה. בפונפיי בית המחוקקים הוא חד-בתי. [5]
חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]משרד החינוך הממלכתי של פונפיי מפעיל בתי ספר ציבוריים.
ממערכת החינוך של פונפיי כוללת:
- 30 בתי ספר יסודיים ציבוריים ו-6 בתי ספר יסודיים פרטיים, 8 שנתיים ( א'-ח' ).
- 4 בתי ספר תיכון ממלכתיים ציבוריים.[6]
- 5 בתי ספר תיכון פרטיים.[6]
- ההשכלה העל תיכונית מונגשת במכללת מיקרונזיה-FSM, שיש לה קמפוסים בכל אחת מארבע המדינות של פדרציית האיים. הקמפוס הלאומי של המכללה נמצא בעיר הבירה פליקיר. השלוחה באי יאפ כוללת גם את מכון הדיג והימים (FMI).
- מוזיאון לידורקיני היה ממוקם בעיר קולוניה, עד לסגירתו בשנת 2012. [7]
תעשייה וכלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכלכלה המוניטרית המדינת פונפיי היא המפותחת ביותר מבין מדינות מיקרונזיה, במקביל אליה קיימות גם כלכלות עצמאיות מסורתיות. כמו במדינות אחרות, כלכלת המדינה מסתמכת בעיקר על יבוא של מוצרי יסוד רבים. התעשיות העיקריות במדינת פונפיי הן מוצרים חקלאיים כמו: אגוזי קוקוס, קופרה, בננות וטארו, כמו גם דיג. בראשית המאה ה-21 כלכלת המדינה מתמקדת גם בתיירות, בעיקר תיירות אקולוגית. המוצרים המיוחדים שלה כוללים סבון ופלפל.
סניף של בנק גואם והמשרד הראשי של בנק מדינות הפדרציה של מיקרונזיה ממוקמים בקולוניה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של מדינת פונפיי (באנגלית)
- ABOUT THE STATE OF POHNPEI
- Federated States of Micronesia
- מדינת פונפיי, ברשת החברתית פייסבוק
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Riesenberg, Saul H (1968). The Native Polity of Ponape. Contributions to Anthropology. Vol. 10. Smithsonian Institution Press. pp. 38, 51. ISBN 9780598442437. נבדק ב-1 בינואר 2012.
{{cite book}}
: (עזרה) - ^ 1 2 2000 FSM Census of Population and Housing : Pohnpei State Census Report
- ^ Constitution, Sokehs Government (באנגלית)
- ^ Pohnpei | FSM Statistics (באנגלית אמריקאית)
- ^ "Pohnpei - Legal Information System of the Federated States of Micronesia". fsmlaw.org.
- ^ 1 2 "Higher Education in the Federated States of Micronesia (אורכב 14.10.2017 בארכיון Wayback Machine)." Embassy of the Federated States of Micronesia Washington DC. Retrieved on February 23, 2018.
- ^ "Green Travel Guide to Micronesia – How to Visit Sustainably". ecofriendlytravels.com. ארכיון מ-16 ביולי 2021. נבדק ב-2021-07-16.
{{cite web}}
: (עזרה)