פוליטיקה של איטליה

איטליה

ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של איטליה

חוקה ממשלה נשיא סרג'ו מטרלה ראש ממשלה ג'ורג'ה מלוני הפרלמנט האיטלקי הסנאט בית הנבחרים בית המשפט לחוקה שלטון מקומי יחסי חוץ

הממשל באיטליה מתבסס על דמוקרטיה ייצוגית פרלמנטרית הכוללת מערכת רב-מפלגתית. בראש המדינה עומד נשיא איטליה, אך תפקידו סמלי בלבד. הרשות המבצעת במדינה היא ממשלת איטליה. הרשות המחוקקת היא הפרלמנט האיטלקי, הכולל שני בתים: הסנאט של הרפובליקה ובית הנבחרים. הרשות השופטת באיטליה גם היא גוף עצמאי ונפרד משתי הרשויות האחרות.

היסטוריה של המערכת הפוליטית באיטליה

הנשיא הנוכחי של איטליה הוא סרג'ו מטרלה (Sergio Matterla) המכהן בתפקיד החל מ-3 בפברואר 2015, וראש הממשלה האיטלקי הנוכחית היא ג'ורג'ה מלוני, המכהנת בתפקיד החל מחודש אוקטובר 2022.

החוקה

ערך מורחב – חוקת איטליה

החוקה הנוכחית של איטליה, "חוקת הרפובליקה האיטלקית" (באיטלקית: Costituzione della Repubblica italiana), נחקקה על ידי האספה המכוננת של איטליה ב-22 בדצמבר 1947 ברוב של 457 קולות לעומת 62 מתנגדים. החוקה תוקנה מאז 13 פעמים. היא נכנסה לתוקף ב-1 בינואר 1948. חוקת איטליה מהווה את המסמך החוקתי העליון של המדינה, הקובע את יסודותיה וערכיה לצד מבנה המשטר הדמוקרטי, הייצוגי, הפרלמנטרי והרב-מפלגתי שלה.

הרשות המבצעת

סמכויות הרשות המבצעת באיטליה מתחלקות בין ממשלת איטליה לנשיא.

נשיא איטליה

סרג'ו מטרלה, נשיא איטליה הנוכחי

ערך מורחב – נשיא איטליה

נשיא הרפובליקה האיטלקית הוא ראש המדינה של איטליה. סמכויותיו של הנשיא הן סמליות בעיקרן, ותפקידו מוגדר כמייצג האחדות והערבות באיטליה. למרות הגבלת סמכויותיו המשמעותית של הנשיא, תפקידו חשוב מאוד בהשוואה למדינות אחרות שבהן הנשיא הוא בעל סמכויות סמליות (בדומה לישראל), היות שמתפקידו לבחור על מי להטיל את הרכבת הממשלה, ובעקבות הפיצול הפוליטי באיטליה מאז ימי מלחמת העולם השנייה - מדובר בדבר היכול לקבוע למעשה את זהותו של ראש הממשלה.

כהונתו של נשיא איטליה נמשכת שבע שנים. הוא נבחר במושב משותף של שני בתי הפרלמנט - הסנאט והאספה הלאומית, במספר הסבבים הדרוש על-מנת להשיג רוב מחויב של שני שלישים.

הנשיא הנוכחי של איטליה, הנשיא ה-12, הוא סרג'ו מטרלה, מאז פברואר 2015.

ממשלת איטליה

ערכים מורחבים – מועצת השרים של איטליה, ראש ממשלת איטליה

החוקה קובעת שממשלת איטליה מורכבת מראש הממשלה ושרים. נשיא איטליה ממנה את ראש הממשלה ובהתאם להצעתו את השרים. ברוב המקרים הממונה לתפקיד הוא מנהיג רוב בפרלמנט, או בעתות חרום ראש ממשלת אחדות. כך או כך, הממשלה זקוקה להבעת אמון משני בתי הפרלמנט. במידה והממשלה מאבדת את אמון אחד הבתים, הבית יכול להדיח אותה בהצבעת אי אמון.

הרשות המחוקקת

סעיף 48 לחוקה האיטלקית מבטיח לאזרחי איטליה את זכות ההצבעה לבחירת נציגים בפרלמנט. הפרלמנט האיטלקי מורכב משני בתים-הסנאט ובית הנבחרים.

המפלגות באיטליה

באיטליה פועלות מספר מפלגות, אך אף אחת מהן אינה מספיק גדולה לשלוט לבדה.

בתי הפרלמנט

הסנאט של הרפובליקה

ערך מורחב – הסנאט של הרפובליקה (איטליה)

הסנאט הוא הבית העליון של הפרלמנט האיטלקי. הוא הוקם במתכונתו הנוכחית ב-8 במאי 1948. הסנאט מורכב מ-200 חברים נבחרים ושישה חברים (נכון לשנת 2022) הממונים על ידי נשיא איטליה לכל חייהם, בנוסף לנשיאי איטליה שסיימו את תפקידם. 200 הסנאטורים הנבחרים נבחרים בבחירות אזוריות על ידי אזרחי איטליה שהגיעו לגיל 18. ארבעה מהם מייצגים את אזרחי איטליה אשר לא מתגוררים בה דרך קבע.

בית הנבחרים

ערך מורחב – בית הנבחרים של איטליה

בית הנבחרים הוא הבית התחתון של הפרלמנט האיטלקי. עד 2022 בבית הנבחרים ישבו 630 חברים, שנבחרו בבחירות ישירות על ידי אזרחי איטליה שהגיעו לגיל 18. שנים עשר מהם ייצגו את אזרחי איטליה אשר לא מתגוררים בה דרך קבע. על פי תיקון לחוקה משנת 2020, החל מהבחירות בשנת 2022 נבחרו 400, במקום 630, נציגים, כשמתוכם 8 נבחרו על ידי אזרחים שאינם תושבי קבע במדינה.

הבחירות באיטליה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

שיטת הבחירות הקיימת באיטליה היא שיטה מעורבת, כיוון שהנציגים בפרלמנט נבחרים בשתי דרכים שונות. 232 מתוך 630 חברי הפרלמנט נבחרים בשיטה רובית במחוזות בחירה חד-נציגיים (כלומר, בחירה אישית). 386 חברים נבחרים בשיטה יחסית במחוזות רב-נציגיים (כלומר, שיטה רשימתית), ויתר 12 הנציגים נבחרים על ידי אזרחים איטלקים החיים מחוץ למדינה. אחוז החסימה באיטליה עומד על 3%.

הרשות השופטת

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הרשות המשפטית באיטליה נפרדת לחלוטין מהכוחות הפוליטיים במדינה, ומבוססת על עקרון העצמאות השיפוטית. הרשות השופטת נחשבת לאחד משלושת הרשויות במדינה, לצד הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. הרשות השופטת אחראית להכריע בסכסוכים משפטיים וליישם את החוק.

בית המשפט לחוקה (Corte costituzionale della Repubblica Italiana)

מוסד עצמאי במערכת המשפטית של איטליה, שנוסד על פי החוקה האיטלקית על מנת להבטיח את עקרונות החוקתיות במדינה. תפקידו העיקרי הוא לפסול חוקים או תקנות שנמצאו כנגועים באי-חוקתיות, ולבצע ביקורת על פעולתה של הרשות המחוקקת. בית המשפט החוקתי פועל גם לשמירה על זכויות פרט ולהכרעה במחלוקות חוקתיות בין הרשויות השונות במדינה. הרכב בית המשפט כולל 15 שופטים, שמונו על ידי הנשיא, הפרלמנט והוועדה המשפטית העליונה, לכהונה של 9 שנים. בית המשפט מוסמך להכריע בנוגע לחוקיות חוקים ולתת פרשנויות לחוקה במקרים של סכסוכים משפטיים, והוא משמש כערכאה עליונה בעניינים חוקתיים.

בית המשפט העליון (Corte di Cassazione)

ה-Corte di Cassazione הוא הערכאה השיפוטית הגבוהה ביותר באיטליה לצד בית המשפט לחוקה. תפקידו המרכזי הוא להבטיח אחידות בפרשנות החוק ולוודא שהפסיקה תואמת את עקרונות הדין. בית המשפט העליון לא שופט בהיבטים עובדתיים של מקרים, אלא מתמקד בניתוח משפטי של פסקי-דין מבתי המשפט הנמוכים יותר.

מבנה המערכת

המערכת המשפטית האיטלקית כוללת כמה סוגי בתי משפט, ביניהם:

• בתי המשפט הכלליים: מטפלים בתיקים אזרחיים ופליליים.
• בתי המשפט המנהליים: עוסקים במחלוקות בין האזרחים לשלטון ובעניינים של משפט מנהלי.
• בתי משפט לעבודה: מטפלים בסוגיות הקשורות לזכויות עובדים ולסכסוכים בתחום העבודה.
• בתי משפט צבאיים: עוסקים בעבירות פליליות שבוצעו על ידי אנשי צבא.

בחירת שופטים

השופטים באיטליה נבחרים באופן עצמאי על ידי הנשיא מתוך רשימה של מועמדים שמומלצים על ידי הוועדה המשפטית העליונה. כל שופט חייב לעמוד בתנאים מקצועיים מחמירים ובדיקות אתיות, והוא לא יכול להיות מועסק במשרות פוליטיות במהלך כהונתו. השופטים נשארים בתפקידם עד גיל פרישה ואין אפשרות לפטרם באופן פוליטי.

הוועדה המשפטית העליונה (Consiglio Superiore della Magistratura)

ה-Consiglio Superiore della Magistratura הוא גוף עצמאי שממונה על ניהול הקריירות של השופטים ומפקח על פעילותם. הגוף אחראי למינוי שופטים, לקידום שופטים ולפיקוח על ההתנהלות המקצועית והאתית שלהם. חברי הוועדה נבחרים על ידי נשיא הרפובליקה, המועצה והפרלמנט.

שיטת המשפט

איטליה פועלת בשיטת המשפט הקונטיננטלי (Civil Law), שבה נכתבו חוקים ותקנות מדוקדקים שמנחים את השופטים בביצוע פסיקותיהם. לעיתים נדירות, השופטים נדרשים להסתמך על תקדימים או על עיקרון התקדים המחייב. המערכת המשפטית האיטלקית שואפת לספק פסיקה אחידה ומשפט הוגן לכל האזרחים.

אתיקה מקצועית

השופטים האיטלקיים מחויבים לקוד אתי מחמיר, הכולל יושר מקצועי, לנהוג ללא משוא פנים ולהעניק תחושת צדק. כל עבירה אתית מצידם עלולה להוביל לנקיטת צעדים משמעתיים, ואף לפיטוריהם. מערכת האתיקה המשפטית מבטיחה שהשופטים יפעלו לפי כללים מקצועיים ולא יתנו להשפעות חיצוניות להשפיע על פסיקותיהם.

מערכת הערעורים

המערכת המשפטית באיטליה כוללת גם מערכת של ערעורים, המאפשרת לצדדים בתביעה לערער על פסקי-דין שניתנים בערכאות הנמוכות. הערעור יכול להיות מוגש לבית המשפט לערעורים (Corte d'Appello) ולאחר מכן לבית המשפט העליון (Corte di Cassazione), אם נדרש.

יחסי חוץ

ערך מורחב – יחסי החוץ של איטליה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פוליטיקה של איטליה בוויקישיתוף

• איטליה, פוליטיקה וממשל, דף שער בספרייה הלאומית