פולאבים
פולאבים (ברוסית: Полабы; בפולנית: Połabianie) הוא שם כולל המתייחס למספר שבטים סלאביים מערביים שנכחדו ברובם, אשר ישבו לאורך נהר האלבה, בין הים הבלטי מצפון, נהר הזאלה (Saale)[1] והגבול הסקסוני[2] ממערב, הסודטים ופרנקוניה מדרום, ופולין ממזרח. הפולאבים היו ידועים גם כ"סלאבים של האלבה"[3] וכ"ונדים".
הסלאבים הפולאבים החלו להתיישב בשטח גרמניה של היום במחצית השנייה של האלף הראשון לספירה. במהלך המאה ה-12 הם נכבשו בידי הסקסונים והדנים, וכתוצאה מכך נכללו במרוצת הדורות באימפריה הרומית הקדושה. השבטים עברו בהדרגה תהליך התגרמנות, ובמאות שלאחר מכן התבוללו; הסורבים הם צאצאיהם היחידים של הפולאבים אשר שמרו על זהותם ועל תרבותם. השפה הפולאבית נכחדה כיום. עם זאת, שתי השפות הסורביות מדוברות כיום בפי כ-60,000 מתושבי האזור, וממשלת גרמניה מכירה בהן כשפות רשמיות של האזור.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Christiansen, Erik (1997). The Northern Crusades. London: Penguin Books, 287. ISBN 0-14-026653-4.
- Goldberg, Eric Joseph (2006). Struggle for Empire: Kingship and Conflict Under Louis the German, 817-876. Ithaca and London: Cornell University Press. ISBN 080143890X.
- De Vere, Maximilian Schele (1853). Outlines of comparative philology, with a sketch of the languages of Europe. New York: University of Virginia.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מפה המראה את הארצות שבהן ישבו הפולאבים (בפולנית)
